הגינקולוג ההונגרי ד"ר איגנאץ פיליפ זמלווייס, (1865-1818) מחלוצי תחום האפידמיולוגיה מונה ב־1846 לתפקיד עוזר מנהל באחת משתי מחלקות היולדות בבית החולים הכללי של וינה.
באותה התקופה כ-5 מכל 1,000 נשים נפטרו לאחר לידות שבוצעו בבית. באופן תמוה, שיעורי התמותה לאחר לידות בבתי החולים הטובים באירופה ובאמריקה היו גבוהים יותר והגיעו לכ־10%־30% מהיולדות, וזמלווייס טען כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם (מחלה שכונתה באותה התקופה "קדחת הלידה" ונחשבה לקטלנית) והפרוטוקול שלו לחיטוי ידיים דרש שנטילת הידיים תימשך חמש דקות ושהחומר המחטא שנבחר יכיל ריכוז גבוה של כלור.
זמלווייס שלא קיבל בשעתו את הסברה כי אחוזי התמותה הגבוהים ל"קדחת הלידה", היא אילוח רעיל באוויר, החליט לחקור את הסיבה לכך. לא בכדי מומחים למחלות זיהומיות רואים בו חלוץ שהלך לפני המחנה, הונגריה ארץ מולדתו רואה בו גיבור לאומי ואנשי מדע והיסטוריונים רואים בו דוגמה ומופת למחיר הכבד שצריכים לשלם פורצי הדרך המקדימים את זמנם, שכן אז כשהשמיע את קולו הממסד הרפואי רדף אותו בשל דעותיו והקהילה הרפואית כינתה אותו "הטיפש מפשט".
בערוב ימיו (יולי 1865) נשברה רוחו של זמלווייס והוא החל לפרסם ולהפיץ מכתבים פתוחים שבהם האשים את הרופאים המיילדים בווינה ברצח של יולדות ועוברים והזהיר את העוברים ושבים ברחובות בודפשט מפניהם. בשנה שבה מת הפך להיות חסר מנוחה ותוקפני גם כלפי ידידיו, ערך ביקורים אצל חוליו הפרטיים רק בשעות הלילה ובפגישה של הפקולטה לרפואה בבודפשט, שבה דנו באיוש משרות במחלקה למיילדות, קם ובמקום לדבר על המועמדים קרא את שבועת המיילדות. לבסוף סבל מהתמוטטות עצבים ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בווינה.
למרבה הזעזוע, הקהילה הרפואית קיבלה את הבשורה הזאת בשמחה גלויה, ומתנגדיו טענו שזו ההוכחה לכך שהתיאוריה שלו אינה אלא הזיה טרופה של חולה נפש.
בנתיחה שלאחר מותו נמצאו ראיות שלפיהן הוא סבל מפגיעה מוחית נרחבת האופיינית לשלב הרביעי המאוחר של עגבת, מחלת מין שהפילה חללים רבים בתקופתו.
רק כשני עשורים לאחר מותו, כשמחקריהם של רוברט קוך וג`וזף ליסטר ובמיוחד זה של לואי פסטר שהצליח לבודד לראשונה חיידק מדמה של אשה שחלתה בקדחת הלידה ב–1879, כ–14 שנה לאחר מותו של זמלווייס אישרו את תיאוריית החיידקים ותגליתו של זמלווייס זכתה להכרה.
כיום תיאוריית ההיגיינה נחשבת להתערבות היעילה ביותר בהפחתת מחלות זיהומיות ובמניעת ההתפשטות של חיידקים עמידים, ומאז זמלווייס זכה לכינוי "מציל האמהות".
חיטוי הידיים כאמור הוא פעולה חשובה ברמה האישית, שעשויה כידוע למנוע זיהומים נרכשים. עם פרוץ נגיף הקורונה עמדה האנושות כולה על חשיבות היגיינת הידיים.
בתוך שכך, השבוע רענן משרד הבריאות הנחיות חדשות לשטיפת ידיים. עד עתה קבעו ההנחיות כי יש לבצע את שטיפה במשך 20 שניות, אולם השבוע החמיר המשרד את ההמלצות כשקבע כי הרחצה חייבת להתבצע במשך 60 שניות.
במקום שטיפת ידיים, ניתן לחטא באמצעות ג`ל אלכוהול בריכוז של 70% ומעלה. עם זאת, מבהירים במשרד, כי אין חובה להשתמש בג`ל חיטוי, שקיים מחסור כבד שלו על המדפים.
