דנית עורכת דין, לא סגורה על המימיקה שלה, בת 31, תלמידה מצטיינת, חיילת נהדרת, עו"ד מוצלחת, וכמו כל המוצלחות, חיה בסרט. רשימת הקניות שלה לא נעימה לגבר, כל גבר.
מודה על עצמה שהיא מלחיצה "אני סופר-דופר". עם זאת, הפסיכולוגית מצאה בה חן וגילתה את אהבתה לחנונים. גם אני אוהבת אותם חנונים ואם הבנתם כבר מקודם, אוהבת אותם נקודה.
אמיר מיוחד, הוא נבחר להיות החנון עם הטוויסט המבוקש, הוא אנליסט, ברמן, מוכר קוסמטיקה, עושה הכול ויש לו אפילו בקתה בפינלנד, ה-היי לייט ברזומה, לא? יש בפינלנד שנתיים חופשת לידה. עם לסכם בינתיים: שאלוהים יעזור לו על איזה שביל הוא עומד לצעוד...
אבל אז היא מתגלה כחסרת ביטחון והוא מתגלה כמופנם, עדין מריחים כמוני את הפיצוץ? לא בטוח.
הכנות שלו ממיסה אותי, קשה לו עם הציפייה שעלולה להיגמר באכזבה, וזה כל-כך מתוק שגבר מסוגל לבטא את זה. הוא מיידע את החברים במייל ומזמין אותם לגג, לא בטוחה מה זה הגג הזה אבל בא לי להיות שם...
חברות שלה עמדו בתור לחבק אותה על המהלך. היא מספרת למשפחה והם הכי חמודים אבר, גם המשפחה שלו מגיבה מתוק ומחבק, יו, אני רוצה אותו עם המשפחה!
בוחרים בגדים, הוא מצליח להקסים אותי עוד יותר, חוסר הביטחון העצמי שלו מהילדות נוגע ללב, ואחת ההשלכות של זה היא שהוא רוצה אותה רזה, אל תדאג בהפקה לא מקבלים שמנות אחרת אולי היינו ביחד.
דנית ואמיר. צילום: לירון סער, אתר מאקו
והיא? היא רוצה תואר אקדמי וכמו שחברה שלה אמרה, "גם אם מדובר בלסבית אריתראית אחרי שינוי מין". אבל היא כואבת, כמוהו, היא רוצה מישהו שהוא ALL IN וזה נותן טיפה רקע על העבר שלה, שלא היה קל, כך נדמה.
בוקר טקס החתונה, והיי נעבור לטקס המתנות. היא קיבלה תמונה ממוסגרת, ולמעשה מכתב וכרטיסי גירוד, איזה מגניב! והוא, עציץ בונסאי עם מכתב חמוד. היא מגרדת וכל גירוד מקסים אותי יותר, כמה ליקוק יוצא ממני בתכנית הזאת, פיכס.
חיבור החמות מהמם, אבל די עם העיניים הטובות בתכנית הזאת! יאללה, מתחתנים, שקט אני רושמת תובנות:
תובנה ראשונה: היא תאכל אותו בלי במלח, בלי סכו"ם, בלי ללעוס אפילו.
תובנה שנייה: תהי מדויקת כשאת מבקשת חננה!
תובנה שלישית: תמיד להגיד הכול בקול, הנה, ביקשה וקיבלה הוא מחזיק לה את היד.
תובנה רביעית, כללית הפעם: ל"רב" אין הומור, תחליפו אותו כבר!
נדרים. נדרים. נדרים, אני שלולית, למרות שקשה לי עם זה שאין לדנית שפה עליונה. שיהיה בהצלחה, אני מתכוונת לזה הפעם, רק תשתי כבר!
ה-toast שלה כמעט שבר אותי, אבל אז הם קראו האחד לשני ברבי וקן וזה גמר אותי לגמרי.
***
ניר והגר. צילום: חתונה ממבט ראשון 3, שידורי קשת
הזוג המועדף עלי, עד אתמול, ניר והגר קמים בטוב ואני מרגישה שאני שם איתם, במרפסת הזאת עם הנוף, מתחילה להתאהב. הם כל-כך נינוחים, וואוהו, הוא מיד מתחיל לנגן, במקומה הייתי קופצת עליו, כישרון מוזיקלי עושה לי את זה. היא מתלהבת מהעיר, הוא ממנה ואני משניהם.
הם ממשיכים לצלם, היא חזקה בסלפי אבל המציאות פחות מעניינת אותה כשהיא לא מצטלמת. היא מסבירה שזה קשור להרגל שלה לחיות לבד, אבל זה יותר מזה, והיא התחילה לבאס אותי קצת, מהמבט שלו נראה שגם הוא.
עברנו לפרקטיקה, איפה נגור עם החזרה מירח הדבש, היא מיד פוסלת את הבית שלה, הוא מציע את שלו אבל היא רוצה פרש סטארט, לעבור למקום נטרלי. הוא זורם, אבל נראה מאוכזב, היא מסבירה בכנות שיש פער בין הבנת חוקי המשחק לבין הבניית המציאות. היא נסגרה לגמרי. מתבקש בשלב הזה, מה שלא הסכמתי לקבל הוא הטון המורתי-אימהי הנוזף הזה: "אתה גם מדבר חלש וגם שם יד על הפה כך שאין לי שום אפשרות להבין מה אתה אומר".
סף העצבים, אולי סף המתח עולה ועולה, לא ברור למה. אני התייבשתי בשמו, ממש חזרתי לשיעור היסטוריה ביסודי בו ביאלה, המורה, נוזפת בי בדיוק כך וזה עוד לא נגמר, גם באוטו, בדרך למופע בלט, היא מדברת בתקיפות, היא מקטרת, היא מתלוננת, אני רואה שזה לחץ נפשי שמתפרץ החוצה, ואני מבינה אותה אבל מקווה שהיא תתעשת ותפסיק את ההתנהגות הזאת, כי בינתיים הוא אבוד ומנסה לא לקחת אישית, וזה הכי נכון, כי זה לא הוא, זה הכי שלה.
פתאום המסך נסגר, הם לגמרי שני זרים ואיכשהו אני חושבת שלגבר תמיד יותר קל, אני רואה שזה קורה אצל כל הזוגות, והנה, עכשיו גם פה.
רוני ונעם. צילום: חתונה ממבט ראשון 3, שידורי קשת רוני ונעם מארחים ב-air b&b שלהם חברים גם מצד החתן וגם מצד הכלה, אחד מהם ממש גבוה וזה מרגיש כמו שתול ההפקה שכל אחד חושב שהשני הזמין.
חברה גוררת אותה לריכול בחדר השני ומתחיל תחקיר. איכס! הן נשכבות על המיטה, בא לי לצעוק רוני רואים לך, אבל זה לא יעזור, היא מדגישה שהוא קטן לה פיזית, למקרה שלא קלטנו את זה בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, בינתיים הבנות מתלהבות ממנו, וזה גורם לה להרגיש אמביוולנטית, לפסיכולוג היא מסבירה שאתגר הגוף קשה לה יותר מכל אתגר אחר. יש לך את זה ביותר שטחי? אני תוהה ביני לבין עצמי. בת כמה את? באת לתכנית שידוכים תני לו צ`אנס, מכל מה שיש לו להציע את תקועה על הגובה?? באופן לא מפתיע הפסיכולוג מסכים איתי. לא צריך תואר ראשון כדי לפענח את זה.
והנה הם בדרך לירושלים, עיר הולדתי, היא מדברת על בית זית ואני מתחילה להתרגש טילים, נוסעים למחנה יהודה לסיבוב בירה בשוק, יאאאא והנה הגיעו למשפחה המאמצת שלה ושם שוב, הגמגום עולה כשהשאלות צצות.
נועם, ליבי איתך. אבל הוא אופטימי, אז גם אני אהיה אופטימית בשבילו. פרק עם נגיעות אמת, שהשאיר אותי נטולת ציניות וכאמור, נרדמת בחיוך.
פורים שמח!
