צילום: יוסי צבקר
האופרה הישראלית מעלה את ההפקה של היצירה הידועה "יבגני אונייגין" מאת צ`ייקובסקי.
הבימוי של ז`אן-קלוד אוברה, במאי אופרה צרפתי המביים מזה 50 שנה בבתי האופרה הגדולים בעולם כמו ברצלונה, פריז, לונדון, מרסיי, אביניון ועוד. אוברה החל לפקוד את האופרה הישראלית לפני 20 שנה וביים כאן את "ורתר" של מאסנה, את "יבגני אונייגין" של צ`ייקובסקי, את "אטילה" של ורדי ואת "מנון לסקו" של פוצ`יני.
לפני ארבע שנים ביים בארץ את "מקבת" של ורדי, ובראיון שהעניק בשעתו ליוסי שיפמן, סיפר, כי ביים 170 אופרות, וכי לעבודת הבימוי הגיע למרות שאיפתו להיות שחקן.
בבימוי היצירה, בחר אוברה להעביר לצופים את השינויים הרגשיים והנפשיים של הדמויות, על ידי תמונות בימתיות דרמטיות. כך יזכו לראות נשפים ומחולות מפוארים, שירי-עם המוניים, כאשר בתוך הפאר והשמחה בולטות הדמויות דווקא בבדידותן.
האופרה הישראלית, רשמיאת התפאורה עיצב אלכסנדר ליסיאנסקי, שעלה לארץ מרוסיה שם נולד. ליסיאנסקי, היה ממקימי תיאטרון "גשר", והוא מלמד ב"שנקר" כבר שנים. הוא בוגר מגמת אדריכלות לתואר ראשון ושני, מרוסיה, אבל החיבור שלו לתיאטרון ארע עוד כשחי שם, ולמד את המקצוע אצל אנשי מקצוע ידועים שהשפיעו עליו מאד.
התפאורה מורכבת משורה של עצים דקים ומאורכים, הנחשבים "עצי רוסיה". הם מלווים את כל מהלך האופרה כדמות ניצבת על הבימה, כאשר בסצנות המתרחשות בכפר- העצים הללו ניצבים במרכז הבימה. בסצנות המפוארות מחיי העיר, העצים ניצבים בצד הבימה, ולדברי אלכסנדר, בכך "הם מסמלים תחושת געגוע לחיי הכפר , וגם געגוע לחיים שלווים ללא לב שבור."
על ההפקה ינצח מאסטרו דניאל קלגרי האיטלקי, המנצח באופרות הגדולות בעולם כגון: לה סקאלה במילאנו, המטרופוליטן בניו יורק, ועוד. זו תהיה ההפקה הרביעית עליה ינצח בישראל, והוא נחשב כאחד ממנצחי האופרה המוערכים בעולם.
האופרה עלתה לראשונה במוסקבה בשנת 1879, ואת הליברית כתבו שלושה, בהם צ`ייקובסקי עצמו ואחיו. האופרה בת שלוש מערכות, מבוססת על פואמה ארוכה שכתב אלכסנדר פושקין, מי שנחשב כגדול משוררי רוסיה. אך בניגוד למתרחש ביצירתו של פושקין (1833), בה הדמות הראשית היא של הסופר המספר, באופרה - הדמויות ורגשותיהם הם שעומדות במרכז.
במיוחד בולטת דמותה של הגיבורה טטיאנה, שמשחקת את התפקיד הראשי ביצירה. צ`ייקובסקי עצמו, שידע כי הצופים מכירים את הסיפור בעל פה, בחר להעמיד סצנות המציגות אירועים בודדים, ולאו דווקא סיפור בעל רצף עלילתי.
הגיבורה טטיאנה היא בת כפר צעירה המתאהבת באונייגין, גבר זר ויהיר המגיע מהעיר הגדולה לאחוזת משפחתה. טטיאנה מנסה להתוודות במכתב על אהבתה לאונייגין (באריית "המכתב" הארוכה והמפורסמת) ומבקשת ממנו כי יפגוש אותה בכדי להבין אם האהבה היא הדדית. אלא שבפגישה אונייגין מתיחס אליה בביטול, לא משתתף ברגשותיה, ומסביר לה כי היחסים ביניהם יכולים להתבטא אך ורק ביחסי אח ואחות. טטיאנה נותרת בלב שבור אך הלחץ החברתי מוביל אותה, והיא נישאת לבסוף לדוכס קשיש ועוברת לגור בארמונו.
האופרה הישראלית, רשמי כעבור מספר שנים, אונייגין, מגיע לארמון מפואר בסט. פטרסבורג, זאת במצב נפשי קשה לאחר שהרג בדו קרב את חברו הטוב ולדימיר לנסקי (בעניין זה שווה לציין כי פושקין עצמו, עת חגג 37 אביבים, נהרג בדו־קרב עם המאהב של אשתו).
בארמון, מתקיים נשף בביתו של הדוכס המבוגר גרמין ואשתו הצעירה. אונייגין שנעדר שנים מהעיר, מזדמן לאירוע הנוצץ בו נתקל למראה הדרה והליכותיה של טטיאנה. הוא מבין ששגה, וכי הוא בעצם אוהב את אותה. אבל- זה מאוחר מדי, היא מודה שעדיין נשמרה בלבה אהבה אליו, אך מבהירה לו שהיא כבר נשואה, ולא תוכל להיות איתו בקשר רומנטי. היא מבקשת שיעזוב את הבית, ודנה את עצמה לחיי עצב וסבל, כי היא יודעת, שאהבתה אל אונייגין היא אכן אהבת אמת שלעולם לא תוכל להתממש.
בניגוד לרוב גיבורות האופרה המערביות שנוצרו במאה ה-19 – טטינאה הרוסיה לא מתה, לעומת הגיבורות האחרות המסיימות את האופרה במוות. היא נותרת בחיים שיהיו כנראה מלאי סבל וייסורים: כך היה מקובל ברוב היצירות הספרותיות שנכתבו ברוסיה בעת ההיא.
האופרה הישראלית, רשמי
סולני ההפקה הם : זמר הבריטון האוקראיני אנדריי בונדרנקו והזמר הסרבי-ישראלי דוד ביזיץ`, המופיעים דרך קבע במטרופוליטן אופרה בניו יורק, בתפקיד יבגני אונייגין; הסופרניות הישראליות המובילות אירה ברטמן ואלה וסילביצקי בתפקיד טטיאנה; זמרי הטנור הרוסים אלכסיי דולגוב ויבגני ליברמן בתפקיד לנסקי; הכוכב העולה והמבוקש ברחבי העולם כיום, זמרת המצו סופרן הרוסיה אייגול אחמטשינה המגלמת בימים אלו את תפקיד רוזינה בספר מסוויליה באופרה הישראלית ושי בלוך הישראלית תבצענה את אולגה; זמר הבס ולדימיר בראון ואנדרי ולנטי הרוסי ישירו את הנסיך גרמין; וכן ישתתפו עדנה פרוחניק,לריסה טטוייב, איתן דרורי, נח בריגר, יאיר פולישוק ופניני לאון גרובנר.
בהשתתפות: מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של אסף בנרף ותזמורת האופררה - התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון.