צילום: גוגל
חברת גוגל הקדישה היום (ראשון) את הדודל שלה לציון יום האישה הבינלאומי.
ובתוך שכך, "הפורום הכלכלי העולמי" שדירג 153 מדינות בפער המגדרי שקיים בהם, ציין כי בשנת 2020 ישראל ירדה למקום ה-64 לעומת מקום 46 בשנת 2019. בתת הקטגוריה "השתתפות והזדמנויות כלכליות" דורגה ישראל במקום ה-67 לעומת 66 בשנת 2019, בתת הקטגוריה הגשמת חינוך דורגה ישראל כראשונה ביחד עם עוד 25 מדינות, ביניהן אוסטרליה, צרפת ודנמרק ובהעצמה פוליטית במקום ה-64 לעומת 48 בשנת 2019.
נוכחות נפקדות: נתוני הנשים בפוליטיקה הישראלית
ואם בפוליטיקה עסקינן שהרי דו"ח הכנסת שהתפרסם הבוקר העלה כי מספר הנשים שנבחר לכנסת ה-23 הוא הגבוה מאז קום המדינה, עם זאת נדמה שרובן לא יזכו לכהן כיו"ר ועדה. בסיעות החרדיות לא קיים ייצוג נשי כלל, ובארבע מפלגות נוספות לא נכללו נשים בחמישייה הראשונה.
על פי הדו"ח האמור, בשתי מפלגות חרדיות - ש"ס ויהדות התורה לא היו כלל נשים ואילו ב-3 מפלגות נוספות לא שולבו נשים בחמישייה הראשונה, בשלוש רשימות הייתה אישה אחת בלבד, ורק ברשימה אחת היו שתי נשים בחמישייה הראשונה. בראשה של אף רשימה לא עמדה אישה.
לפי נתוני ה-IPU, האיגוד הבין-פרלמנטרי המדרג פרלמנטים בעולם על פי שיעור הנשים המכהנות בהם, ישראל הייתה מדורגת לפני הבחירות הנוכחיות במקום ה-83 מבין 189 מקומות; בהתמקד במדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-27 מתוך 36 מדינות.
עמדת נחיתות: הפערים בשוק התעסוקה עדיין גדולים
נשים מהוות 48.4% מכוח העבודה בישראל, אך עדיין מרוויחות בממוצע 32% פחות מגברים, ובקרב עצמאיים 29% פחות. משכורתה הממוצעת של אישה שכירה היא 8,546 ₪ לעומת 12,559 ₪ לגבר. בקרב בעלי השכלה גבוהה, הנתון גבוה יותר ומגיע ל- 39% הפרש. פערי שכר גבוהים קיימים גם במגזר הציבורי - שכר נשים במערכת הבריאות נמוך בכ-27% משכר גברים, ב- 24% במערכת הביטחון, ב-7% במערכת החינוך, וב- 17% במשרדי הממשלה.
ובעניין זה גם שירות התעסוקה פרסם הבוקר סקירה מיוחדת לגבי מצבן של נשים בשוק העבודה. המחקר מתמקד בדורשות קצבת אבטלה, שהתייצבו בשירות התעסוקה בשנת 2019 ועם פתיחת 2020 וממנו עולה כי שיעור האבטלה של נשים בישראל עדיין נמוך בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD – כאשר בקבוצה של בעלות ההשכלה התיכונית ומטה הפער לטובת ישראל גדול מאוד, ולעומת זאת בקבוצה של בעלות ההשכלה העל-תיכונית והאקדמית נתוני ישראל והממוצע ב-OECD קרובים יותר זה לזה.
בינואר 2020, התייצבו בשירות התעסוקה 86,494 דורשות עבודה, המהוות 52.6% מכלל דורשי העבודה שהתייצבו בשירות התעסוקה. מקרב הנשים, ניתן לראות ש-54,075 תבעו קצבת אבטלה לעומת 32,419 שתבעו הבטחת הכנסה. דורשות קצבת אבטלה מהוות 62.5% מכלל דורשות העבודה שהתייצבו בשירות התעסוקה.
במבט לפי אזורים, בפריפריה, בייחוד בצפון ובדרום – יותר דורשות עבודה נזקקות לקצבת הבטחת הכנסה. בקרב הנשים הערביות, אף ישנן יותר תובעות הבטחת הכנסה מאשר תובעות אבטלה, וזאת לא רק בצפון ובדרום אלא גם במחוזות השרון והעמקים וירושלים, נתון המלמד על אי השתתפותן בכוח העבודה לאורך זמן – שכן רבות מהן אינן עומדות בקריטריונים לזכאות לקצבת אבטלה, קצבה המיועדת לאנשים שעבדו בחודשים האחרונים לפני מועד תביעתה.
בחלוקה לפי קבוצות גיל, ניתן לראות שנשים מבוגרות (בנות 55-64) מהוות את הקבוצה הגדולה ביותר בקרב דורשי העבודה. ככל שהגיל עולה, ניתן לראות דורשות עבודה רבות יותר מתייצבות בשירות התעסוקה בגין קצבת הבטחת הכנסה: כך, בקבוצת גילאי 55-64 כבר ישנן במדינת ישראל יותר תובעות הבטחת הכנסה מאשר תובעות אבטלה.
במערך הסייבר הלאומי עובדות פחות מ-20% נשים, במשרד רוה"מ נשים מאיישות רק 28% מכלל המשרות ומכל קופות החולים - רק בראש אחת (מאוחדת) עומדת אישה.
למרות שבבחירות 2018 חל שיפור במספר הנשים העומדות בראש רשויות מקומיות - 14 נשים מול 6 בקדנציה הקודמת, עדיין ייצוגן בשלטון המקומי נמוך: שיעורן מגיע ל-5.5% בלבד, 14 מתוך 257 ראשי רשויות. למרות ייצוג נמוך גם בחברות במועצות, חל שיפור מהקדנציה הקודמת: מ- 13.5% (327) עלה ייצוג הנשים ל- 16.6% (426) מתוך 2,566 חברי מועצה. כמו כן, לראשונה נבחרה אישה לעמוד בראש אחת משלוש הערים הגדולות, עינת קליש-רותם ראש עיריית חיפה.
גם במערכת הפיננסית, שנחשבה למתקדמת ביותר מבחינת ייצוג נשים, חלה נסיגה בשנה האחרונה: מתוך חמשת הבנקים הגדולים בישראל, בראש אחד בלבד, הבנק הבינלאומי, עומדת אישה, זאת לעומת שלוש נשים בשנה החולפת. בראש המערכת הפיננסית עומדות כיום שתי נשים, המפקחת על הבנקים והממונה על הרשות להגבלים עסקיים – ביחס לארבע בשנה שעברה. השאר, גברים.
בבית המשפט העליון נוכל למצוא רק 5 שופטות מתוך 17 שופטים. מתוך 28 נשיאים וסגני נשיאי בית המשפט המחוזי רק 28% הן נשים. דווקא מקרב כלל השופטים הנשים מהוות רוב: 61% (85 נשים מתוך 139).
הנשים בצה"ל הינן 33% מכלל החיילים, 2,700 מהן לוחמות (8% מכלל הלוחמים), 36% בדרגות קצונה נמוכות, 13% בדרגת אל"מ ומעלה (7 תא"ליות ו-36 אל"מ). רק אישה אחת עד היום בדרגת אלוף בצה"ל.
