צילום: גוגל
כך הפך "יום האם" - ל"יום המשפחה"
היוזמה הראשונה לציין את יום המשפחה בארץ הייתה בשנת 1947 על ידי אגודת "עזרה" שמטרתה הייתה סיוע ליולדות.
בשנת 1951 הוחלט לציין את החג באופן קבוע בל` בשבט - יום מותה של הנרייטה סאלד, שהקימה את ארגון הדסה ושורה של מפעלים נוספים, והייתה אחת משתי הנשים הבולטות ביותר בין מנהיגי התנועה הציונית (השנייה היא גולדה מאיר). סאלד, אמנם הייתה חשוכת ילדים אך שימשה וכונתה "אם הילדים" בשל מעורבותה הרבה בעליית הנוער.
יום האם לא היה רעיון מקורי של העיתון. הוא יובא מארצות הברית, שם נקבע ב-1914 כחג לאומי - חג שמצמידים בו ציפורן לבן על דש הבגד כסמל להקרבה ולטוהר של האמהות, או אדום כדי לסמל את אומץ לבן, ומשחררים בו את האמהות מעמל יומן. ב-1947 כאמור אימצה את המנהג אגודת "עזרה" בירושלים שסייעה ליולדות, וכעבור ארבע שנים, בעקבות הצעתה של חנה חושי - אשת ראש העיר המיתולוגי של חיפה, אבא חושי, החלו למסד אותו בעיר זו, בחג החנוכה, זאת לצד יום אם נוסף שנחוג ברחבי ישראל בחודש פברואר.
בתחילת שנות ה-70 אימץ משרד החינוך את יום האם של פברואר, אולם בשנות ה-90 הוחלט להסב את שם החג מ"יום האם" ל"יום המשפחה".
גודל המשפחה הישראלית, ישראל 2020
ואם במשפחה עסקינן, שהרי מנתוני הלמ"ס שפרסמו אמש לרגל יום המשפחה עולה כי גודל המשפחה הישראלית לא השתנה בעשור האחרון, ועומד בממוצע על 3.71 נפשות. עוד עולה מהנתונים הללו כי בשנת 2018 היו בישראל 2.10 מיליון משפחות, לעומת 1.75 מיליון בשנת 2009, כאשר מחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17.
שיעור המשפחות ללא ילדים במשפחות היהודיות עמד על 28% - גבוה לעומת השיעור במשפחות הערביות (11%) - ושיעור הילדים עד גיל 17 המתגוררים עם שני הורים בישראל עמד על 91%, גבוה מהאחוז במרבית מדינות ה-OECD.
כ-12% מהמשפחות עם ילדים עד גיל 17 הן משפחות חד הוריות (כ-135 אלף), בדומה לאחוז בעשור האחרון ובכ-86% ממשפחות אלו עמדה אישה. כ-18% מכלל האימהות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הן רווקות, לעומת 14% לפני עשור.
משפחה ישראלית גאה
לקראת יום המשפחה, יצאה האגודה למען הלהט״ב בקמפיין חוצות ובו מוצגות משפחות גאות מגוונות תחת המסר ״משפחה ישראלית גאה״. לקראת הקמפיין קראה האגודה לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בקמפיין ולשתף ברשתות החברתיות תמונה של משפחתם עם התיוג ״משפחה ישראלית גאה״.
בקהילה הגאה דורשים מהממשלה הבאה לתקן את חוק האימוץ וחוק הפונדקאות, להכיר בהורות משותפת ולהשוות את אופן הרישום של הורים מהקהילה הגאה וילדיהם לאופן הרישום של הורים סטרייטים וילדיהם.
צילום: דוברות האגודה למען הלהט"ב "כל משפחה בישראל היא חלק מהחברה הישראלית וזה לא משנה אם מדובר באמא ואמא, אבא ואבא או אמא ואבא. דווקא בתקופה שבה אנחנו נחשפים לאמירות קשות ומסיתות מצד מפלגות ושרים בממשלה, אנחנו גאים וגאות לחגוג את מי ואת מה שאנחנו. לכולנו מגיעה הזכות להיות הורים, לגדל ילדים ולהקים משפחה, בכל מקום במדינה שלנו. נמשיך לקדם את המאבק לשיוויון עד שנגיע לשם", אמר אוהד חזקי - מנכ״ל אגודת הלהט״ב.
בעניין זה יצוין כי מתוצאות סקר שפרסם הבוקר מכון אלדר ליום המשפחה 2020, עולה כי בנושא הכלה וקבלה של משפחות ישראליות חדשות (משפחה עם שתי אימהות, או שני אבות או משפחה עם אם יחידנית או משפחה חד-הורית), נראה כי המציאות חיובית הרבה יותר ממה שנדמה לנו, כ-38.3% אמרו כי יגיבו בהסכמה רבה למשפחות החדשות במערכות חינוכיות בהן נמצאים ילדיהם, וסה"כ כ-61.3% נמצאים באזור ההסכמה, יחד עם זאת כ-60% חושבים כי הישראלים פתוחים במידה מועטה או לא פתוחים כלל לאינטראקציה עם המשפחות החדשות.
ועוד קצת נתונים...
עוד עולה מהסקר (מכון אדלר) כי למרות ריבוי הזמן של שימוש בטלפונים החכמים, המשפחות בישראל הולכות ומרבות בתקשורת פנים מול פנים, כ-47% מעדיפים תקשורת זו, ומדובר במגמת עלייה, שכן בשנה שעברה כ-38.4% בלבד השתמשו בתקשורת זו. ודווקא קבוצות הווטצ`אפ המשפחתיות, שההודעות לא מפסיקות לקפוץ בהן, ירדו מ-33.3% בשנה שעברה ל-30.1% השנה.
לגבי השתתפות הסבים והסבתות בחיי הנכדים ישנם נתונים מפתיעים, בעוד אחוז מסוים בקרב הסבים והסבתות ענו כי הם מעורבים מאוד בחיי הנכדים, כ-18.5%, הילדים שלהם - ההורים, ענו ברובם (41.6%), כי הם חושבים שהסבים והסבתות מעורבים רק במידה מועטה בחיי נכדיהם.
נתון מפתיע נוסף, רוב הישראלים (71.1%), אינם חולקים אף לא ארוחה משפחתית אחת ביום, כאשר דווקא הצעירים ביותר (גילאי 18-24) מבין הנשאלים מקפידים לאכול לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום (64.7% לעומת 22.3% בקרב בני 45-54), מדובר בירידה מדאיגה בהשוואה לסקר מכון אדלר של שנה שעברה.
"סקר מכון אדלר הוא כלי חשוב עבורנו להתבוננות ובדיקה בתנודות במצבה של המשפחה בישראל 2020", אומרת אסנת הראל - מנכ"לית המכון ומוסיפה "קצב השינויים המסחרר, המצב הביטחוני, וסוגיות רבות נוספות משפיעות על התא המשפחתי לטוב ולרע כאחד.
אנו במכון אדלר, ממוקדים בפיתוח מענים רלוונטיים במטרה לסייע למשפחה הישראלית להתגבר על הקשיים, לגשר על הפערים השונים, לצמוח ביחד, תוך תחושת שיוויון והדגשה של ערך תחושת השייכות. הסקר של השנה מראה מספר כיוונים מעודדים אך אל לנו להרפות את ידינו, והוא ממחיש בצורה הבולטת ביותר שעבודה רבה עוד לפנינו, וכי ישנם תחומים שחייבים לשים לב אליהם ובמקרה הצורך לקבל עזרה מגורמים מקצועיים".
