צילום, רשמי Warner Bros
ב–27 ביולי 1996, בשעה 12:58 בצהריים, בעיצומם של המשחקים האולימפיים באטלנטה, התקבלה בסניף המשטרה המקומית קריאת 911 אנונימית מגבר שמסר למוקדן כי: "הונחה פצצה בסנטניאל פארק, ויש למשטרה 30 דקות".
השיחה ההיא נותקה ובזמן שלקח לכוחות הביטחון לאתר את מקור השיחה התפוצץ מטען צינור שהרג 2 אנשים וגרם לפציעתם של כ-111 נוספים.
דידי מנוסי טען פעם כי מקור הביטוי "לך תוכיח שאין לך אחות", מקורו בספר לימוד אמריקני לנואמים, שבו נכתב בין היתר: "מה תעשה אם תעמוד בפני קהל, ומישהו יצעק לך:"אחותך זונה"?, תתחיל להכחיש ולטעון שאין לך אחות? עליך לומר:"נכון שאחותי זונה, אבל השאלה היא למה היא זונה?".
עם זאת הביטוי עממי הזה מקורו ככל הנראה בספרו של שלום עליכם, "מנחם מנדל בוורשה", אשר התפרסם לראשונה ביידיש בשנת 1913, ובו מופיע המשפט: "בינתיים אני משליך החוצה את אחותך המשומדת. ואם תאמר שאין לך אחות? לך לך והצטדק!"
לימים הביטוי האמור השתלב בפנתיאון הישראלי כביטוי עממי המבטא מורת רוח מקביעות לא מבוססות המופנות כלפי אדם, בבחינת ביטוי המדגיש את האבסורד שנוצר מן הצורך להוכיח חפותו, בטרם ביססו את האשמה נגדו.
כזה הוא הסרט "ריצ`רד ג`ול" (Richard Jewell), של השחקן והבמאי האהוב קלינט איסטווד (89) שזה לו סרטו ה–38. הסרט האמור, מבוסס על כתבה של מארי ברנר, שהתפרסמה בירחון "וניטי פייר" ב–1997 המגוללת את הסיפור הנ"ל שאירע בשנת 1996, באולימפיאדת אטלנטה, סיפור שטלטל את אמריקה.
במרכז העלילה מאבטח בשם ריצ`רד ג`ול (בכיכובו של פול וולטר האוזר הנפלא הזכור לטובה מהסרט "אני, טוניה"), שמצא את הפצצה שהוטמנה על ידי תמהוני בפארק האולימפי.
זמן קצר לאחר שהוא הרחיק את האנשים במקום ויידע את המשטרה, הזדרזו ראשוני הדיווחים בחדשות להציגו אותו כגיבור מקומי, כאיש השעה והיחיד שהתעשת ונכנס לפעולה - אלא שמהר מאד התחלפו הדיווחים הללו בידיעות שבהן הוא הפך לחשוד המרכזי באירוע.
התלהבותו מעבודתו ותמימותו של ריצ`רד עמדו לו לרועץ, כמו העובדה שמצא את הפצצה בעצמו וכי לא נמצא חשוד אחר.
ריצ`רד רווק (35) שחי עם אימו בובי (קתי בייטס המוכשרת), פונה אל ווטסון בראיינט - עורך דין עצמאי שעבד עמו יחד בעבר (סם רוקוול, שמשחק בימים אלו בסרט השנוי במחלוקת ג`וג`ו ראביט) ויחד שניהם מנסים להילחם במסע ההשמצה של ה-FBI ואמצעי התקשורת שחרצו את דינו של ריצ`רד כפושע.
88 ימים אחרי הפיצוץ אומנם טיהר ה–FBI את ריצ`רד מכל חשד, אלא שהוא עצמו כבר התקשה להחלים מהקייס המופרך, שהרס את חייו ופגע בבריאותו ואף הוביל מאוחר יותר למותו (2007) עת נמצא מת על רצפת חדר השינה בביתו שבאטלנטה, ג`ורג`יה.
הסרט שבא לעשות צדק מאוחר, מעניין וקצבי. השחקן פול וולטר משחק באופן אמין את דמותו של ריצ`רד ובתמונות מקוריות של ג`ול משנת 1996, ניכר שיש דמיון מוחלט בין השחקן לדמות שהוא מגלם.
אוליביה וויילד, רשמי Warner Brosקלינט איסטווד שבגילו המתקדם ממשיך לביים סרטים טובים, ביניהם ראינו רק לאחרונה את "הפרד", הוא במאי רגיש וחכם שמציב פעמים רבות בסרטיו דמויות גבריות במשבר. כך גם בסרט הזה שבו הציב דמות גברית רגישה, פגיעה ושברירית שנופלת מלכודת החשדנות ולחברה היסטרית שמחפשת נאשמים בכל מחיר, וככזה מספק הסרט את ההוכחה לטענה כי בכוחן של מילים להרוג וכי התקשורת עשויה להקיז את דמו של אדם ללא משפט אך לעולם כנראה לא תתנצל בפניו אפילו אם תוכח חפותו.
הדבר היחיד שצרם לי כצופה היא העובדה כי איסטווד בחר להציג את העיתונאית קאת`י סקראגס (אוליביה וויילד) - מי שהייתה הראשונה לפרסם את החשד נגד ריצ`רד בעיתון באטלנטה - באופן מקומם ותלוש בהרבה ממה שארע במציאות.
קאת`י מוצגת בסרט כמי שמכרה את גופה לסוכן FBI בעבור ההדלפה ומאוחר יותר אף ניסתה לפתות באופן דומה גם את פרקליטו של ריצ`רד המגרש אותה ממכוניתו בבושת פנים, ובין הצגתה בסרט לדמותה במציאות אין כאמור דבר וחצי דבר של אמת למעט העובדה ששגתה בדיווח החדשותי ועל כן מדיף התיאור שלה ניחוח מִיזוֹגִיני שמטרתו ככל הנראה הייתה לשרת את העלילה באופן יותר הירואי, וחבל...
