אילוסטרציה, pixabay
מדי שנה עם בוא החורף וירידת הטמפרטורות, מופיעים בקופות החולים הראשונים עם מחלות הנשימה המאפיינות את העונה. מרביתם הם ילדים בני פחות מחמש, ובעיקר תינוקות עד גיל שנה.
אז מדוע דווקא בחורף? הסיבה לכך אינה נחרצת אולם סבורים שיש יותר מהסבר אחד לכך. הקור לכשעצמו גורם לירידה ביכולת הגוף להתגונן מפני זיהומים, שכן הוא גורם לירידה באספקת הדם לאיברים שונים, כולל לאף.
נתון זה מוביל לירידה ביכולתה של מערכת החיסון להגיב לפולשים שונים כגון חיידקים ונגיפים. כ-2/3 ממחלות החורף נגרמות ע"י נגיפים, כשנגיף השפעת הוא הבעייתי ביותר מבניהם, בעיקר בשל הדאגה העיקרית מהסיבוכים שעלולים להתרחש בעקבותיו, כגון הסיכון לדלקת ריאות, לדלקות אוזניים, לסינוסיטיס, לברונכיטיס ועד למקרים נדירים של דלקת בשריר הלב או אפילו מוות.
בנוסף, יעילותה של מערכת החיסון המקומית - כמו אותן שערות המצפות את מערכת הנשימה שלנו שתפקידן לסלק את הפולשים בצורה מכנית - יורדת גם היא בצורה משמעותית בחורף.
לא תמיד ניתן למנוע את מחלות החורף, אבל יש כמובן כמה כללים שבהחלט יעזרו לצמצם את הסיכוי להידבק ולחלות.
רופאי המרכז הרפואי א.ר.ם שבאסותא, התכנסו והעבירו לנו טיפים שיעזרו לכם לעבור את העונה הקרה בלי סימפטומים מיותרים.
מפה לאוזן: דלקות חוזרות באוזניים, רגישות וגרד
דלקת באוזן התיכונה היא מחלה נפוצה ביותר בגיל הרך. כ-80% מהתינוקות ומילדי הגן יחלו בה לפחות פעם אחת ול-20% יהפכו דלקות אוזניים חוזרות לסיוט מתמשך. אצל כמה מהם עלולים להתפתח סיבוכים חמורים כירידה בשמיעה ופגיעה בעור התוף. הדלקת מתבטאת לרוב בחום, בתלונות של הילד על כאב, באי שקט המוחמר דווקא בלילה ולפעמים גם בהקאות.
לא כל דלקת אוזן מצריכה טיפול אנטיביוטי, אולם חשוב להקל את הכאב בעזרת משככי כאבים. כדי למנוע סיבוכים, אם כשמצבו של הילד נעשה ירוד וחומו נשאר גבוה, יש כמובן לפנות לרופא או לחדר מיון.
כמובן שמומלץ להימנע ממזונות מעודדי ליחה - בעיקר מזונות תעשייתיים, כמו סלטים או מרקים מוכנים, המכילים חומרים משמרים ומתחלבים, ולהמעיט בצריכת מוצרי קמח וסוכר לבן.
"למטופלים בעלי רגישות באוזניים, נטייה לגרד, סבוראה או דלקות חוזרות של תעלת האוזן החיצונית מומלץ להימנע מהרטבה ממושכת של האוזניים לדוגמה בשחייה/ צלילה או שהייה באזורים לחים כמו סאונה או ג`קוזי", קובעת ד"ר יעל גרטי- רופאה מומחית ביחידה לכירורגיה ושיקום האוזן.
"בנוסף, מומלץ להימנע מגרד, הפרשות ודלקות מיותרות ואף רצוי לייבש את האוזניים לאחר כל הרטבה מקלחת או חפיפה באמצעות מייבש שיער".
אז איך תעשו זאת? "יש למשוך את האפרכסת מעט לאחור על מנת ליצור מעבר מפתח תעלת האוזן ועד לעור התוף. יש להחזיק את מייבש השיער במרחק של כ-25 ס"מ מפתח התעלה ולכוונו לעוצמת החום והפן הנמוכה ביותר ולייבש כל אוזן בנפרד למשך חצי דקה עד דקה".
הכל בקול - שימוש נכון במיתרי הקול
מיתרי הקול הם זוג איברים עדינים הנמצאים מעל קנה הנשימה. כדי להפיק קול צלול, חזק ונעים יש כמובן לשמור עליהם ולנקוט במה שמכונה "היגיינה קולית".
צרידות, עייפות של הקול וכאבים בגרון עשויים להצביע על יבלות שהתיישבו להן על מיתרי הקול או על פוליפ, שנוצר כתוצאה מלחץ ונשימה לא נכונה. מי מבניכם שחש תופעות כמו צרידות, עייפות ומאמץ בהפקת הקול, שאינם נעלמים, רצוי שייגש בהקדם לבדיקה, זאת בכדי למנוע הידרדרות של המצב ופגיעה בלתי הפיכה במיתרים.
ד"ר יונתן להב - מנהל היחידה לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה מספק כללי זהב לשימוש נכון במיתרי הקול:
1. באופן כללי יש להמעיט בצעקות, כדאי לדבר לאט ובעוצמות נמוכות.
2. כדאי להימנע ככל שניתן מדיבור בדיבורית בטלפון וברכב, מדובר במאמץ קולי גדול מאוד. אם העיסוק מחייב דיבור ממושך במשך שעות, כדאי לעשות מדי פעם הפסקות יזומות בדיבור כדי לתת למיתרים לנוח ולהתאושש.
3. מומלץ מאוד להימנע מעישון! העישון גורם לנזקים קשים ומתמשכים למיתרי הקול, מבצקת ועד סרטן.
4. כדאי לשתות הרבה מים במהלך היום, המים מרגיעים את הגרון, מורידים את הטמפרטורה ותורמים ללחות של המיתרים אשר מאוד חיונית לתפקודם התקין.
5. יש להיות קשובים לקול ולמיתרים שלנו: מרגישים אי נוחות, חספוס, כאבים ועייפות בזמן דיבור? סימן שדיברתם יותר מדי ויש לתת למיתרים לנוח.
6. אם יש צרידות מטרידה שנמשכת יותר ממס` שבועות ולא חולפת - כדאי לבוא לבדיקה במרפאת מיתרי קול.
אפצ`ייייי - מדוע אנחנו חולים יותר בחורף?
איך הנגיפים והחיידקים "יודעים" להגיע בדיוק בחורף? האמת היא שאין לשאלה הזאת הסבר ברור, עם זאת לגבי נגיף השפעת, ידועה הסיבה לעונתיות: נדידת הציפורים. הציפורים משמשות "מאגר טבעי" של נגיפי שפעת שונים, שאינם מועברים בדרך כלל ישירות לאדם אלא דרך מתווך מהחי, לרוב חזירים.
ומה לגבי החיידקים אתם שואלים? ובכן, חלקם הם בבחינת תושבי קבע של מערכת הנשימה, בעיקר בילדים (בין גיל שנה לשלוש, נמצא ש-60%-80% נושאים את החיידקים הללו בחללי הלוע והאף). רוב הזמן החיידקים הללו אינם גורמים כל נזק, אך הם מהווים "פצצה מתקתקת". תנאים מסוימים, למשל קור, יגרמו להם לפעול כקטליזאטור לדלקות ריאה, לסינוסיטיס ולדלקות אוזניים.
החיידקים השכיחים הם הפנוימוקוקוס והמופילוס אינפלואנזה המועברים מילדים לסובבים אותם, בעיקר להוריהם ולאחיהם הקטנים יותר, וכך מתפשטים החיידקים בקהילה.
אז כיצד נתמודד עם מחלות החורף אצל ילדים? ד"ר משה חייצ`יק - רופא מומחה ביחידה לא.א.ג ילדים סיפק לנו את התובנות הבאות:
1. סמכו על תחושותיכם – כשאתם חשים שילדכם חולה, למרות שהחום תקין והכל תקין, סמכו על עצמכם, אתם מכירים אותם הכי טוב וזה הדבר שצריך להנחות אתכם.
2. כשילדכם מנוזל או משתעל מתלונן על כאב גרון, אל תשלחו אותו לגן או לבית ספר.
3. שטפו ידיים ואווררו – בזמן מחלה יש צורך בהקפדה יתרה על שטיפת ידיים במים וסבון, אוורור חדרי הבית.
4. חיסון "שפעת" – המלצה גורפת של משרד הבריאות.
יש לזכור כי רבות ממחלות הילדות הן על רקע ויראלי ולרוב חולפות מאליהן תוך כדי טיפול תומך בסימפטומים: כאב, חום גבוה, נזלת ועוד.
חולים על גוגל - חדלו לאבחן מחלותיכם באינטרנט
היזהרו מדוקטור גוגל: מחקר שנערך בית הספר לרפואה שבבוסטון וממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine הצביע כי רופאים מאבחנים טוב הרבה יותר מרשת האינטרנט.
האמת, שזה כלל לא מפתיע, והאופן האוטומטי שבו אנחנו מקבלים כל פיסת מידע שמגיעה מהרשת שגוי. בתוך כמות המידע האינסופית באינטרנט, קיים כמובן גם מידע אמין, שבכוחו להציל חיים - אבל זה שוכן לו בצד ערימות של מידע כוזב, מטעה ולא מקצועי.
הצרה היא שאין כמעט חולה שאינו בודק את תסמיניו באמצעות אתרי אינטרנט שונים, ובכך מנסה להגיע לאבחנה בעצמו. אלא שהתופעה כשלעצמה עלולה להיות מאוד מסוכנת. העולם הווירטואלי פרוץ בפני כולם, וכך גם המידע השגוי והמניפולטיבי הזמין לכל גולש.
ד"ר שמוליק מאירסדורף - רופא מומחה ביחידה לרדיולוגיה סבור כי על כולנו להפסיק לאבחן את תחלואינו בעזרת האינטרנט.
"האינטרנט הוא כלי עבודה מצוין ומקור ידע בלתי נדלה גם בנושאי רפואה וכמובן שהשימוש בו יכול להועיל, יחד עם זאת החשיפה למידע ללא בקרה עלולה להזיק ולגרום לבדיקות מיותרות וחרדות.
הקורא הממוצע זוכר ומפנים רק את הרע מכל. הדבר דומה לקריאת העלון תופעות הלוואי בעלון המצורף לתרופה נפוצה כמו אקמול, הכול נכון ומדויק אבל כנראה שלרוב האוכלוסייה אין רגישות יתר לתרופה והיא די בטוחה.
אל תפסיקו להשתמש באינטרנט אבל השתמשו בו בתבונה, זכרו שהמידע שמופיע שם הוא רחב כוללני ולא מותאם אישית אלכם ולמצבכם. אם אתם לא חשים בטוב פנו אל רופא המשפחה שלכם שיוכל לתת לכם מענה ספציפי, הרבה יותר טוב מד"ר גוגל".
