צילום: רשמי
"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קהלת פרק ג`).
הספר מתי? של הסופר האמריקני דניאל ה` פינק, כתב "הניו יורק טיימס" ו"Wired" עוסק בסודות המדעיים של התזמון המושלם.
כן, מתברר שיש לטיימינג הנכון גם אספקט מדעי, ופינק מבקש בספרו החדש לנסות ולסייע לנו הקוראים להבין את הסודות המדעיים של העיתוי כדי לעזור לנו להצליח לתזמן את חיינו בצורה אופטימלית.
פינק, העיתונאי הראשון שכתב על המעבר מנאמנות למקום העבודה לניהול קריירה אישי, אפקט פיגמליון שהגשים את עצמו במדויק בעשור וחצי האחרונים, זיקק בספרו החדש את המחקרים המתקדמים ביותר ואת הנתונים העדכניים שמצא בנושא עיתוי, תוך שהוא ממזג אותם לכדי מכלול שופע של ידע, לקחים מעשיים ותובנות משכנעות בכל הנוגע לדרך שבה אנו יכולים להפוך את הזמן המוגבל והיקר שברשותנו מאויב לבעל ברית ולחיות חיים עשירים ומהנים יותר.
בספרו המרתק מובאות דוגמאות אמיתיות הפרוסות לאורך אלפי שנים, שבהן נלקחו החלטות ובוצעו מעשים שאִילּוּלֵא העת שבה נבחרו היו ככל הנראה יכולות לשנות את ההיסטוריה.
יח"צ
פינק מבחינתו אוחז בגישה שביצועיו של פלוני משתנים לאורך היממה. בנוסף הוא גורס כי גם לנקודות הזמן על ציר החיים יש השפעה משתנה עלינו: בעוד שהתחלה תשפיע באופן מסוים, שהרי נקודות אמצע ואלו שבסיום ישפיעו גם הם באופן שונה.
בקריאה קולחת השוזרת בתוכה עשרות דוגמאות ומחקרים מתחומי הנוירולוגיה, הפסיכולוגיה, הביולוגיה והכלכלה מובא נושא התזמון שהוא לשיטתו של פינק אבי כל ההשלכות לחיינו.
ואכן אין זאת הפעם הראשונה שעומדים על הקשר שבין עיתוי לקבלת ההחלטות.
כבר במאמר משותף לניו יורק טיימס ולג`ון טיראני שפורסם לפני 8 שנים הוצגה התזה בתוצאות מחקרם של ג`ונתן לבב מאוניברסיטת סנטפורד ועמיתו שי דנציגר מאוניברסיטת בן גוריון שטענו לאחר שבחנו למעלה מ-1,100 החלטות שהתקבלו בעניינם של אסירים שהופיעו בפני ועדת שחרורים, שבה ישבו שופט, קרימינולוג ועובד סוציאלי, שההחלטות שנתקבלו לשחרור מוקדם תלוית תזמון הן.
השופטים, כך על פי המאמר האמור ששמעו את פניית האסירים, התייעצו עם שאר חברי הוועדה, ואישרו שחרור מוקדם רק בשליש מהמקרים, אך הסבירות לקבלת השחרור מסתבר השתנתה במהלך היום. האסירים שהופיעו בפני הוועדה בשעות הבוקר המוקדמות שוחררו ב-70% מהמקרים, ולעומתם מקרב חבריהם לכלא שהופיעו לקראת סוף היום, רק 10% זכו בקיצור עונשם. והמסקנה? הכל עניין של טיימינג.
"אם תיקו של אסיר הגיע לידי הוועדה מיד אחרי ארוחת הצהריים, היה לו סיכוי גדול בהרבה להשתחרר מוקדם יותר, מאשר לו הגיע התיק לוועדה אחרי כמה שעות דיונים", כתב דנציגר במחקרו.
ואכן, ככל שאדם נדרש לקבלת החלטות רבות יותר במשך היום, הופכת משימת ההחלטה לקשה יותר מקודמתה. ואכן, בכל יום רובנו מקבלים עשרות החלטות, קטנות וגדולות ופינק סבור כי מועד קבלת ההחלטה מהותי.
את היממה הוא מחלק לשלושה חלקים: שיא, שפל והתאוששות ואת האנושות הוא מקטלג בהתאמה לשלושה טיפוסים: "ינשופים" - אלו מבינינו שמקיצים משנתם בשעה מאוחרת ומגיעים לשיאם בשעות אחר הצהריים או בערב, "עפרונים", אשר בניגוד לקודמיהם מקיצים מוקדם, ונמצאים במיטבם בשעות הבוקר וקורסים בשעות הערב ואנשי האמצע המכונים "הציפור השלישית". לטענתו של פינק זה מהותי שכל אחד ואחת יבינו לאיזה מבין שלושת הטיפוסים הוא משתייך, זאת כאמור בכדי לדעת לתכנן את היום באופן מיטבי.
מהו הזמן הטוב ביותר לעזוב מקום עבודה, לשנות כיוון בקריירה או להתחתן? מדוע הפסקות בעיתוי מסוים משפרות באופן דרמטי הישגים של תלמידים בבחינות? למה כדאי להימנע מכניסה לבתי חולים בשעות אחר הצהריים ומתי להתייחס ברצינות למשהו? את רוב ההחלטות בנוגע לסוגיות הללו אנו בסופו של דבר מקבלים באופן מקרי על בסיס אינטואציה, תחושת בטן וניחוש, והספר "מתי?" מבקש אם כך לעזור לנו לשכלל את כישורינו ולבחור בזמן מוגבל ויקר, נכון ונקי ככל שאפשר.
בדומה לספריו הקודמים ("ראש אחר", "מוטיבציה") גם "מתי? הסודות המדעיים של העיתוי המושלם" כבר הפך לרב־מכר ותורגם כבר ל־31 שפות ולי לא נותר לסכם ולהודות בפה מלא כי : Timing is everything.
תרגמה מאנגלית: תמי זילברג.
הוצאת מטר, 263 עמודים, 98 שקלים