צילום: נטאשה שחנס
כל חיי אהבתי לצפות בפלמנקו! תמיד כשצפיתי בסרטים ספרדיים ששילבו את הריקוד המיוחד הזה, הרגשתי שזז לי משהו בבטן, זז עד כדי כך שממש כאבה לי הבטן.
בכלל בכל התרבות הספרדית יש משהו שמצליח לתפוס אותי חזק, גם במחזאים, אחד האהובים עלי ביותר הוא פדריקו גארסיה לורקה, שרק מלקרוא את מילותיו, גופי עובר פרץ של רגשות.
לאחרונה נפלה בחלקי הזכות לראות את puertas (דלתות בספרדית) - מופע מחול חדש של להקת רמנגאר.
כשהמופע החל, החלו הנגנים שישבו בירכתי הבמה לנגן מוזיקה ספרדית למהדרין, כששוקי שוויקי ואופיר עטר- שני זמרים הצטרפו לשירה משל היו ה"גיפסי קינגס" במופע אנפלאגד וסיפקו אווירה אותנטית מלאה בדרמה.
צילום: נטאשה שחנס
שני הזמרים הללו מחוננים בשירתם. זה האחרון מבניהם הגיע כזכור לחצי הגמר בתוכנית The Voice ואילו חברו שפניו מתעוותות בכאב עמוק כשהוא שר פלמנקו ממש כבש את ליבי.
לא אגזים אם אציין שלמרות ששירתו של שוויקי אינה "פוריסטאס" (פלמנקו טהור) למהדרין, וחרף העובדה שניכרות בה השפעות אוריינטליות נוספות לי הוא ממש הזכיר את "קמרון דה לה איסלה" - זמר הפלמנקו הצועני המנוח המוערך - חוסה מונחה קרוס. מדהים!
בהמשך עלו למרכז הבמה שש רקדניות והחלו להתנועע ולרקוע, וזה היה יפה. ואז עלתה הוירטואוזית ומובילת הלהקה קרן פסח, וכאילו כל מה שראיתי עד לאותו הרגע, נעלם כלא היה!
פסח, עלתה לבמה, ונדמה היה כאילו היא נולדה עם שמלה מתבדרת לגופה, פרחים בשערה וקסטיינטות בידיה. כך בדיוק ניראה מאסטר בפעולה, היא רקדה ורקדה ושום צופה לא נישאר אדיש. זה היה לא פחות ממהפנט!
צילום: נטאשה שחנס הפלמנקו כידוע מתייחס ליצרים הבסיסיים ביותר, וממזג ריקוד עממי ספרדי עם האמנויות של צוענים ולאומים נוספים מספרד. ואכן את הכשרתה בסגנון הריקוד האמור קיבלה פסח משפחת הרקדנים הצוענים לוס פארוקוס ממדריד, הנחשבת למי שיצרה סגנון חדש - הפלמנקו פורו (טהור).
ככזאת מצליחה פסח בנקל לחבר את כל מנעד הרגשות שמכיל הפלמנקו – כאב ואהבה, תשוקה וגם שמחה גדולה. כשהיא רוקדת, היא מתמקדת כצפוי בעוצמת התנועה שבין פלג גופה העליון לפלג הגוף התחתון ובתנועות רגליים זריזות, ועם כל רקיעה ברצפה היא מצליחה לרגש, להלהיב ולהעניק אינטרפרטציה מסקרנת לתנועה ולנשיות גם יחד.
בשורה התחתונה מדובר במופע רווי יצרים, יופי וכישרון אחד ענק!!!! נכון, הקאסט כולו המורכב כאמור מ-14 אומנים על הבמה - מקצועי ומוכשר וניכרת תשוקתם של כל משתתפי המופע להביא לקהל את הדבר הכי נכון בסגנון המחול התשוקתי ומהעושר המוזיקלי שעומד בליבו- אך יש להודות ביושר רובם ככולם עומדים במופע זה בצילה של פסח - הרקדנית הסולנית המופלאה.
ובכל זאת דבר אחד שמאוד הטריד אותי כצופה, היא התאורה, שעשתה עוול למופע, ולטעמי האישי אף הפריעה מאוד. הפלורסנטים האנכיים כוונו לבטן הבמה, סונוורו את עיניי הצופים וטשטשו את הרקדנים. חבל!
אך עם כל זאת ואף על פי זאת אני בהחלט ממליצה בחום לאוהבי המחול התשוקתי הזה ללכת ולראות את המופע הנהדר שיעלה שוב בעוד כשלושה ימים (12 בדצמבר) במרכז סוזן דלל בתל אביב. הנאתכם מובטחת!
ניהול אומנותי: אבנר פסח. רקדנים: קרן ואבנר פסח, שהם ברמן, יונית מודן, אשרת קליין, נוי לחמן, קרן שנור. שירה: שוקי שוויקי, אופיר עטר. גיטרה: עילי בורלא.
כלי הקשה: גונן ויזל , יובל, אורחים: בס – ערן הורביץ כלי נשיפה – יוני דרור.
מחיר: 109-149 ₪.
