בדעאתק מזל, בואו לפגוש את הדודה העיראקית של כולנו

 נתן נתנזון וענת אביעד. צילום: אילן בשור

 

"אני וחמותי עד צאת נשמתי!" -מופע הסטנד־אפ החדש של ענת אביעד – מצחיק עד דמעות. המופע בהשראת הדודה העיראקית, עושה חסד עם עקרות בית לא נואשות וסוגיות מחיי הנישואים וקהל הצופים - צריך להסדיר את הנשימה מצחוק-לצחוק.

במופע מאלתרת אביעד עם הקהל ומחלצת אפילו מאלופי הסקפטיות חיוך גדול, לא מעט גם בזכות הטקסט שכתב וביים נתן נתנזון - וירטואוז סאטירי שבכישרונו הרב הנפיק את מזל - הדודה העיראקית הכי מצחיקה שתפגשו אי פעם על במה.

את המופע הראשון של אביעד ראיתי ב"מרכז למורשת יהדות" בבל באור -יהודה, הנחשבת כידוע למעוז העדה העיראקית בארץ, מרכז אגב שעבורו היא משמשת כשחקנית הבית. את המופע השני ראיתי ב"בית ציוני אמריקה", וכבר אז ידעתי שמופע שלה סופו לסיים את הערב בניגוב דמעות שמקורן בצחוק.

 

די בעלייתה לבמה כדי להבין שמזל אותה היא מגלמת בכישרון רב היא דמות גדולה מהחיים. בין אם היא מנסה ללבוש עליה מחוך או מחטב שבעלה מקבל היישר לעין, כאם לתאומים וכרעיה ל-מלול, המתעלף, פעמיים כי טוב. כך או אחרת, אין כלל עוררין על כך שהיכולת להצחיק שגורה בה, בטבעי.

 

צילום: אילן בשור

יעידו היושבים בשורות הראשונות, שגם אם לא חשקה נפשם להפוך לשותפים פעילים במופע, שהרי אביעד הצליחה לסחוף אותם כמשתתפים פעילים עת שיתפה אותם במה שעובר על מזל, ובחייה האישיים העוברים על הבמה כמסלול מהיר ומושא לצחוק. ואכן, כולנו, רווקים ונשואים, גברים ונשים כאחד, יכולים להזדהות עם מזל העיראקית, הדודה החביבה שכל שאיפתה היא ליהנות מהחיים.

שופינג, נופש, דרכים למשוך את מלול בעלה (רמז: חוסר תיאום משווע ביניהם - זה אף פעם לא עובד) הופכים את המופע הקומי הזה לקומי במיוחד, וכך לאורך כל הסטנדאפ נפרשת הגישה העיראקית לשידוך, ליחסי כלה-חמה,  לבעל הפאסיבי העצל ולשלל פתרונות קומיים נוספים למצבים שרק מזל יכולה לייצר, בין אם מדובר בשקיות הקניות שלה החבויות באוטו כסוד גמור מבעלה, או בשלישיית הילדים של בני הזוג (בנוסף לתאומים) איב, סאן, לורן , כמו גם בתורנויות ההורים בגן ובבית הספר הגובות  ממנה כפי שניחשתם, מחיר יקר.

 

צילום: אילן בשור

הרוח הישראלית מכה שורש גם בהודו, כשמזל ובעלה מלול יוצאים לנפוש ,ומבטיחים לעצמם שמדובר בנסיעה חד-פעמית.

 

עסק הטיטולים שפתח מלול, תוצר טהור של קופונים במבצע, חושף את הרגלי הצריכה הישראלים במיטבם, והקהל המגוון מעיד על מנעד הנושאים שבהם דנה אביעד במופע, מאימהות צעירות, בוגרות, פנסיונרים ופנסיונריות שחלומותיהם הגנוזים מקבלים ביטוי קומי בחייה של הדודה מזל - הדודה של כולנו.

אביעד שקצת לפני אמצע שנות ה־70 נולדה באור יהודה כבת למשפחה עיראקית בעצמה, מודה שכבר הגשימה מבחינתה כמה חלומות.

לאחר שסיימה תיכון בהצטיינות ושירתה בחיל האוויר היא המשיכה ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, ולמרות שסומנה כ"דבר הבא" בתחום רצתה לשחק, ולמרות שהחלה לעבוד כעובדת סוציאלית בדיור מוגן, היא הגשימה את חלומה דווקא כשהתנאים לכך היוקצת פחות נוחים, כשהפכה לאמא במשרה מלאה.

גם החלום הנוסף שהגשימה קשור לתחום עיסוקה. מתברר שכילדה נהגה אביעד לצפות בתוכנית הילדים "בלי סודות", וחלמה להיפגש עם שחקניה הראשיים, והנה, שיתוף הפעולה האמור עם השחקן והיוצר נתן נתנזון שנים מאוחר יותר, הוליד כאמור את המופע המופלא הזה בבימויו ובכתיבתו של מי שכידוע היה חבר בצוות של תוכנית הילדים ההיא.

לסיכומו של עניין, אוסיף ואציין כי תמהיל מדויק בין נתנזון מאחורי הקלעים לאביעד לבושה בשמלה אדומה, חגורת כסף עם פרח מנצנץ בקוטר ראש ונעלי ספורט ורודות בקדמת הבמה, הוליד יופי של חגיגה לשגרה. אתנחתא קומית מוצדקת, שממלאת את הריאות, ולו לערב בודד, בצחוק בריא, ובחותמת איכות בלתי מתפשרת.