האיטלקיה באלג`יר - אופרה קומית מופלאה

 

שלשום חזיתי באופרה "האיטלקיה באלג`יר". אמנם אולם הקולנוע היה מלא אך גיל הצופים, שישים ומעלה...לא ראיתי נער, נערה לא כן ילד...

עוד כמה שנים איש בארצנו "שטופת התרבות" לא יתעניין באומנות הנפלאה הזו. בטח יקום מוזיאון לזכרה, אמהות יספרו לילדיהם, היה הייתה...

לפני שאגש לסיקור היצירה – מחנכים באשר הנכם: הצילו את היצירה הנפלאה הזו, אמנות האופרה. חייבים להשמיע, להרגיל את האוזן לסגנון המוזיקלי, פרי כישרונם הגאוני של מלחיני האופרות למיניהם מדורות העבר. את האהבה לאופרות אפשר להתחיל ללמד כבר מגיל הגן...

ולכן, שוב קוראים יקרים, הרשו לי להודות למפעל "רואים משם שומעים מכאן", מפעל בעל ערך תרבותי ענק, המאפשר לנו ליהנות מיצירות האופרה
בביצועם של אמנים מהשורה הראשונה.

 

צילום: אלה קום

"האיטלקיה באלג`יר" היא אופרה מסוג Buffo (ליצנית), השייכת לסגנון ה"בל קנטו" (שירה יפה, בתרגום מאיטלקית).

כיאה לקומדיה, העלילה נאיבית ביותר: הסולטאן, המכונה "הטורקי" (זמר בס בריטון בעל עוצמת קול אדיר) מואס באשתו וחושק באישה נשואה, ילידת איטליה. זו האחרונה, בעזרת יופייה וחושניותה השופעת, נשבעת לאשת הסולטאן לטרף את חושיו ולהשאירו עם רעב מיני לא מסופק. מעשה זה כביכול, יחזיר את הסולטאן לזרועות אשתו הזנוחה.

אינני רוצה לפרט יותר, כי למרות העלילה הנאיבית, יש הפתעות רבות.

הבימוי הקומי - מבריק. צ`צ`יליה ברטולי, בתפקיד איזבלה האיטלקיה, מהממת... קטעי הקולורטורה שלה ובמיוחד, המעברים המוזיקליים מהירי המלל - כוללים ביצועים וירטואוזיים. גם מקהלת בית האופרה של זלצבורג, נשמעת נהדר.

פעלולים טכניים מלאי הומור - יש ויש. מוזיקה נפלאה - יש, משחק טוב בסגנון "קומדיה דל ארטה" -  יש, ויש גם בימוי חכם ויצירתי, מלא קריצות שובבות, והרי לכם קוקטייל אמנותי, כמו עירוב יינות איטלקים משובחים.

אני מודה שלמרות אורך היצירה, לא רציתי שהיא תיגמר! רוצו לראות, אך היזהרו ביציאה – שכן תצאו שיכורי הנאה....