צילום: פייסבוק העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס
“האושר מצוי באפשרות לגרד בכל תחושת עקצוץ”, כך נהג לומר המשורר האמריקאי אוגדן נאש, ואכן נדמה כי גירודים בעור הם בבחינת הסיוט הכי גדול של כולנו, לא סתם מחלת העור גָּרָב (אקזמה) מוזכרת בתנ"ך פעמיים בספר ויקרא.
הגורמים לאטופיק דרמטיטיס
חלק מהגירויים העוריים הגורמים לגירוד, נגרמים על ידי מנגנון הגורם להפעלת מערכת החיסון. בתגובה מופרש היסטמין – חומר המגרה את סיבי מערכת העצבים ומייצר תחושת גירוד בעור.
בנוסף ידוע היום כי לא מעט הן התופעות העוריות המושפעות מתהליכים נפשיים המובילים לגרד, ובניהן ניתן למנות את הפסוריאזיס, יבלות וירליות (Verruca), שלבקת (Herpes Simplex) ואטופיק דרמטיטיס (Atopic Dermatitis), שהיא מצב דלקתי כרוני של העור הפועל במנגנון מעט שונה מקודמותיה, שבא לידי בגרד שמקורו בעור יבש ועל כן בעונת המעבר ובחורף בפרט, כאשר העור יבש יותר והאוויר אינו לח, מדווחים התקפים והתפרצויות רבים יותר של התופעה. לא בכדי זכתה האטופיק דרמטיטיס במדינות המערב לכינוי "אסתמה של העור".
שכיחות המחלה הולכת ועולה, עד פי חמישה במשך 30 השנים האחרונות. היא פוגעת בכ-2% מהאוכלוסייה, בעיקר בגיל הילדות; 20% מהילדים סובלים ממנה. אצל תינוקות שהמחלה החלה אצלם סמוך לגיל הלידה - היא תחלוף עד גיל 3. ב-60% מהמקרים סימני המחלה חולפים בשנות הילדות, אם כי אצל חלקם היא יכולה לחזור כמחלה אטופית אחרת (אטופי - נטייה תורשתית של רגישות יתר ותגובות אלרגיות).
התסמינים השכיחים ביותר הם כאמור פריחה קשקשית, יובש וגירודים עד כדי התבקעות העור ובשטחי עור אדומים במופיעים בעיקר בקפלי העור.
סיבת המחלה אינה ידועה, אך הרפואה יודעת לומר שקיים כשל בתפקיד המחסום העורי, בו העור מאבד את הלחות שלו ונוטה להתייבשות, גרד ואדמומיות.
בנוסף ידוע כי לדלקת העור האטופית יש בסיס תורשתי (שינויים בגנים החשובים לשלמות האפידרמיס, השכבה העליונה של העור, ושינויים בגנים הקשורים לפעילות מערכת החיסון).
בין הגירויים החיצוניים העשויים להשפיע על התלקחותה ניתן למנות מגע עם בדים סינתטיים, סיבי הצמר, סבון וחומרי ניקוי הגורמים לייבוש העור כמו גם בשמים, תכשירי טיפוח ואבק, חול, עשן סיגריות, אבקנים של פרחים או קשקשים עדינים מעור של כלבים וחתולים. בנוסף, גם בכוחם של סיבות נפשיות כאמור כמו התרגשות ומתח להחמיר את ביטויי דלקת העור האטופית.
צילום: אירוע המודעות של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיסמדי שנה בחודש ספטמבר מציינים בארץ ובעולם את שבוע המודעות לאטופיק דרמטיטיס.
באירוע שערכה לאחרונה העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, פגשתי לראשונה את שולמית בורשטיין - פסיכותרפיסטית MA, מיסדת ומנהלת מקצועית של העמותה שהתמודדה בעצמה עם המחלה בילדותה וחיפשה לה מזור מעבר לים, תוך שחקרה אותה.
הידע והניסיון הרב שרכשה ניווטו אותה להחלטה לצאת לציבור ולהקים עמותה שמחד שתהיה שם עבור כל אותם חולים, עבור אותם הורים ומבוגרים שמתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ומאידך תקדם את המודעות למחלה, בכדי לסייע להורים להתמודד עם ילדיהם שלוקים בה, ולעשות עבודה חשובה בניפוץ התפיסות המוטעות בנוגע למחלה כמו החשש לדוגמה להידבק ממי שמגרד, או הסברה שמי שלוקה בה אינו שומר על היגיינה מספקת.
ואכן סטריאוטיפים רבים נקשרים במחלה, וממחקרים שונים עולה כי עבור אנשים הסובלים ממנה, המחלה אינה רק נטל פיזי, כי אם נטל נפשי על החולה ועל סביבתו.
מנתונים שהוצגו בכנס איגוד רופאי העור האירופי, שנערך בספטמבר אשתקד בפריז, בקרב מתבגרים שחולים בדרמטיטיס אטופית נמצא כי יש שכיחות יתר של נטייה לאובדנות ולהפרעות נפשיות.
גם מחקרים שהציג ארגון עמותות החולים האירופי (EFA) במושב מיוחד בכנס שהוקדש לבעיה, הצביע על כך שכ-46% מהמתבגרים הסובלים מדרמטיטיס אטופית בדרגה בינונית עד קשה העידו שהמחלה השפיעה משמעותית על הלימודים בבית הספר. 52% מהם סיפרו כי הם סובלים מדיכאון וכ-40% מהם העידו כי נפלו קורבן להתעללות ולהצקות חברתיות בשל מחלתם.
צילום: העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס טיפול ומניעה
עד כה לא נמצא טיפול המרפא כליל דלקת עור אטופית, אך הטיפול הבסיסי שתכליתו להוביל לשיפור מצב העור ולסייע באיכות החיים עד המועד שבו תחלוף המחלה מעצמה, כולל הקפדה על שימון העור באמצעות תכשירי לחות שנועדו להגן על השכבה השומנית שעל פני העור (שכבת ההידרוליפידים).
בנוסף, גם מריחה של תכשירים נוגדי גרד ומשחות המכילות סטרואידים בתקופות שבהן מתפרצת המחלה וכן שימוש בתכשירים אנטיהיסטמיניים (נוגדי אלרגיה) ובתכשירים מקומיים בעלי אפקט אנטי דלקתי (חסמי קלצינוירין, המדכאים תאים מסוימים של מערכת החיסון שממלאים תפקיד חשוב במנגנון הגורם למחלה) ופוטותרפיה (טיפול בקרינת UV, שגם לה אפקט נוגד דלקת) בכוחם להקל ולסייע.
שיפור איכות העור מושג כאמור בהגברת הלחות ובמניעת היובש. יש להשתמש בתכשירי לחות, בעיקר משחות וקרמים, בכל פעם שהעור יבש, אפילו אם אינו אדום או מגרד. מומלץ כמובן להגביר את לחות העור ברחצה יומית באמבט מים פושרים עם שמן רחצה, שינקה את העור וזאת בנוסף להגברת הלחות בו. כמו כן חשוב להימנע משימוש בסבון (הגורם יובש) ומקרצוף העור, ולהקפיד כי בתום האמבטיה מנגבים את העור במגבת רכה ובתנועות הספגה (יש להימנע משפשוף העלול להוות קטליזטור להישנות הגרד).
הרפואה המשלימה מסתכלת בראייה הוליסטית ומחפשת את שורש הבעיה לאו דווקא על פני העור. ב ככזאת היא מבחינה בין שני סוגים או של אטופיק דרמטטיס, בהתאם למקור שלהם המחליש את מערכות הגוף: אטופיק "יבש" ואטופיק "לח". אטופיק יבש נובע בעיקר מסטרס, והוא אופייני לילדים שנוטים לקחת אחריות או שנוטים יותר להיכנס ללחץ מהסביבה. לעומת זאת, אטופיק לח נובע לשיטתה מחוסר איזון במערכת העיכול ולכן שינוי תזונתי ישפיע לטובה.
איך תדעו איזה סוג אטופיק יש לילד שלכם? קודם כל תסתכלו על העור ותראו האם הגירויים יבשים או פצעים מודלקים.
אם יש לכם שאלות נוספות על סוגי הטיפולים השונים באטופיק דרמטיטיס ואתם רוצים להתייעץ, תוכלו לפנות לעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס בטלפון מספר: 1700-507-506 ונציגיה ישמחו לתת לכם מענה ושירות.
