צילום: כפיר בולוטין
אדם שמסוגל היה לתפור 30 מחטים בבטנו בעזרת חוט שחור שבלע ולשחרר עצמו מכבלי חבלים וכתונת משוגעים, בעודו תלוי בגובה של 10 מטרים מעל הטיימס סקוור, הוא ללא ספק דמות שראויה לתשומת לב.
תמיד משמח ללמוד על קורות חייו של מישהו שתפס מקום נכבד בהיסטוריה, כמו הקוסם הארי הודיני. זה היה בעצם שם הבמה שלו - שמו האמיתי היה אריך וייס. הוא נולד בבודפשט בשנת 1874, ובהיותו בן 4 הגיע לעיירה הנידחת אפלטון שבוויסקונסין. הוא התאמן באחיזת עיניים בחצר ביתו, ברח מהבית, הצטרף לקרקס ונחשב ל"אלוף ההיחלצויות" ומגדולי הקוסמים אי פעם.
בשני העשורים הראשונים של המאה ועשרים, הופיע הודיני ברחבי ארה"ב, כשהוא נחלץ מאזיקים, שרשראות, חבלים וחליפות בהן נקשרים בבתי חולים לחולי נפש. לא פעם נקשר תוך שהוא תלוי הפוך או נתון בתוך מכל מים כמו במופע הידוע בשמו "עינוי המים הסיני", בו היה קשור בשלשלאות כבדות, כשהוא שוכב הפוך במיכל המלא מים עד גדותיו ובשל זאת זכה בתארים כגון "מלך האזיקים", "פורץ בתי הכלא" ו"המשחרר העצמי".
צילום: כפיר בולוטין
ההצגה מבית היוצר של אורנה פורת, הנושאת את שמו של הקוסם סוקרת את ימי נעוריו של נער יהודי, בן של רב, שחי עם אמו בעוני גדול, המגלה יום אחד שמופע קסמים מגיע לעיר. בפרוטה האחרונה שבכיסו הוא רוכש כרטיס, נכנס לצפות במופע, וחייו משתנים לנצח - הוא נלכד באהבת הקסמים ובכוחה של האשליה. בעוד הסביבה הקרובה מנסה להתנכל לניסיונותיו, הוא רוכש מיומנויות, מתמיד ומתפתח, ויוצר עם חברו הטוב מופע רחוב קטן של קסמים לעוברים ושבים.
מכאן והלאה, וכנגד כל הקשיים והמכשולים, הודיני ממשיך בשלו ולא מפסיק להאמין עד שהוא מוכיח - קסמים אכן יכולים לקרות לנו!
בכדי להמחיש לילדים את השחרור משלשלאות אימתניות, הציע הבמאי רועי שגב, פתרון יפה - זאת באמצעות סרטוני וידאו שיצרה בחורה מוכשרת בשם אביה בש, שהוקרנו על התפאורה ובאמצעותם ניתן היה לקבל מושג כלשהו על שחרור משלשלאות כשאתה מוקף מים.
העלילה מתרכזת גם במאבק שיש להודיני הצעיר עם חבורת הילדים שבראשה עומד ילד קנאי. לומדים גם על מערכת היחסים שלו עם אמו האלמנה שעובדת בפרך בכדי לפרנס אותו, ועל מערכת יחסים מלבבת עם חבר טוב שעוזר לו. לפיכך, הילדים יכולים להפנים הרבה מסרים לאורך ההצגה, כשהמסר הכי חשוב הוא לדבוק במטרה שהצבת לעצמך.
צילום: כפיר בולוטין
השחקנים - גל שלום כהן כהודיני, איתן צלניק כחברו הטוב, הראל מוראד כאחד מחבורת הילדים העוינת - היו פשוט מצוינים, אבל גם לשאר השחקנים מגיעות מחמאות. את המחזה כתבו שירילי דשא ורועי שגב, וזה האחרון אף ביים את ההצגה. המחזה כתוב בצורה מעניינת, ומבוים אף הוא בהחלט בכישרון, שכן יש הרבה ביצועי קסמים על הבמה, והילדים נשארים דרוכים לאורך כל המחזה.
התפאורה, אולי דווקא בגלל ריבוי הקסמים, קצת עצובה - הרבה ארגזים בצבע חום בהיר, ואין כמעט כל פריט צבעוני לשובב את הנפש. עם זאת, הבחירה בארגזים ככל הנראה אינה מקרית.
בתערוכה "הודיני: אמנות וקסם" שהוצגה לפני כעשור במוזיאון היהודי בניו יורק, הוצב מיצג ובו שני ארגזים: ארגז נסיעות כבד וארגז אופקי, דמוי ארון מתים, בעל חזית זכוכית שבעזרתו ביצע הודיני את "טריק המטמורפוזה", במסגרתו היו קושרים אותו, אוזקים את ידיו לפעמים, ואז תוחבים אותו לשק קשור היטב ונועלים אותו בתוך הארגז. העוזר שלו היה עומד על הארגז. אחר כך היה מסתיר אותם מסך מן העין. בתוך שלוש שניות היה המסך נשמט וחושף במקום העוזר את הודיני עצמו, עומד על הארגז, ועוזרו נעול וכפות בפנים.
הארגזים שהיו כאמור בבחינת מתקנים בולטים שבהם ביצע הודיני את תעלוליו המפורסמים ביותר, היוו את ההשראה המרכזית של נאוה שטר לעיצוב התפאורה. מיד כשנכנסים לאולם רואים על הבמה המון ארגזי עץ גדולים מאוד ומתוכם מתגלים בית, שכונה ואולם תיאטרון שמופיע בהם הקוסם. על המינימליזם האמור, מחפה מוזיקה נעימה לאוזן שכתב איסר שולמן, כמו גם דיאלוגים אמינים.
מחזה: שירילי דשא, רועי שגב. בימוי: רועי שגב. תפאורה: נאוה שטר. תלבושות: אביה בש. מוזיקה: איסר שולמן. תאורה: זיו וולושין. שפה ודיבור: מרגלית גז. אביזרים: נרקיס אלבה. וידאו: נמרוד צין. ייעוץ ויצור קסמים: איתן קלרר. משתתפים: איתמר שרון/ גל שלום כהן – הודיני הצעיר, איתן צלניק – ג`ים (החבר הכי טוב של אריק), ענת פדרשניידר – אמא של אריק, מאי מלר- בסי, עמרי רווה- ביל, הראל מוראד – אוסקר/ בעל המפעל/ עוזר של הודן, אדי אלתרמן – הקוסם הודן/שוטר