באדיבות pixabay
נסענו לאילת לארבעה ימים, נסענו ולא טסנו, אני בעיקר כדי לחסוך והפרטנר, הידוע בשמו: הווייז, כי מעיק עליו לקחת מוניות לאטרקציות השונות באילת, שורה תחתונה, הוא נוהג אני נחה win win.
הנספחת בת 7, שתקרא השכוי על שם התרנגול המשכים את הפועלים, מנויה על צוות קיטור ולכן הבנו שאין מנוס אלא לעצור בדרך, אבל במידה, כדי לא להרגיש את חמש השעות שזה לוקח להגיע מתל אביב לאילת. וכך בניתי לנו טיול שאם תעתיקו אותו אחד לאחד לא תתחרטו.
09:30 - יום חמישי
העמסת המזוודות, תיק משחקים, כרית שינה, קפה לכולם ומים לאוטו.
09:50 - עדיין יום חמישי
חוזרים אחרי שאספנו את כל מה ששכחנו בבית, עולים שוב, יורדים, מעמיסים. יוצאים לדרך. החלטנו לנסוע מכביש 40, משהו בדיווחים השכיחים על תאונות בכביש 90 גרם לנו לסטות ממנו עד כמה שאפשר.
10:40 - תחנה ראשונה: מסעדת כרמים
במרחק של 50 דקות בלבד מתל אביב ניצבת לה מסעדת כרמים בניצוחו של השף סהר רפאל.
המסעדה הוקמה במושב סגולה לפני 15 שנה ומיד תבינו למה לא היה מנוס אלא לפתוח עוד סניף בבאר שבע. מדובר על מסעדה ברמה אחרת ואני אוכלת הרבה בחוץ! וכשאני אומרת אחרת אני מתייחסת לכל המכלול: מראה המנות, צורת ההגשה הטעם, המקום. הכול!
שף סהר רפאל. צילום: אתר רשמי
מדובר ללא ספק על חוויה קולינרית מענגת ביותר. ראשית, הירקות גדלים בחממות של מושב סגולה, בעוד ששדות עצי הזית משמשים לייצור שמן הזית, כחלק מה"אני מאמין" של השף - חומרי גלם טריים ונגישים כל הזמן. זאת ועוד, למסעדה קונדיטוריה פרטית עם מנות מתוקות נפלאות.
המקום עצמו מעוצב באלגנטיות ובפשטות, אלמנטים כפריים בקווים נקיים ותאורה נעימה. בשעות הבוקר נכנסת שמש נעימה ומאירה את המקום ומשווה לו מראה קסום, התפריט עשיר והמקור שלו שאוב מבית אמא, של השף כמובן.
צילום: יפעת נחמני 
צילום: יפעת נחמני
ווייז לקח ארוחת בוקר, השכוי לקחה עין בלי הצהוב (נכשלתי בתור אמאשף), אני בנדיקט פלורנטין ולמרכז השולחן סלט בריאות. לארוחת הבוקר ביקשנו מטבלים טבעוניים בלבד בגלל אלרגיה ללקטוז של הוייז, הנחנו שכמו תמיד נקבל צלוחית טחינה ועוד קצת טונה, אז לא! בין המטבלים ניתן היה למצוא גם שום אפוי, סלט אבוקדו, סלט עגבניות ושמן זית ובלסמי וכמובן ריבת הבית. לזה אני קוראת פינוק אמיתי ועשיר! (62 ₪).
מנת הבנדיקט פלורנטין, כללה שתי ביצים עלומות חמות, כמו שאני אוהבת, מונחות על חלת בריוש, עם עלי תרד, שמנת ופטריות (58 ₪) של עונג אמיתי שראוי לזכות במנה המצטיינת במאסטר שף.
צילום: יפעת נחמני
סלט בריאות שהוגש כפירמידה יפה, וכלל כרוב סגול, כרוב לבן, קינואה אדומה, נבטים, רצועות גזר, רצועות קולורבי, עשבי תיבול ברוטב ויניגרט סילאן, טחינה גולמית ובוטנים קלויים קצוצים.
הכרוב הקראנצ` פשוט ממכר, הכוסברה משדרגת את הטעם יחד עם הנענע והבריאות הזאת מחליקה מצוין דרך כל בלוטות הטעם (45 ₪).
צילום: יפעת נחמני
מתאפקים כדי לא לגמור את הקִבֹּלֶת של הקיבה שלנו, הזמנו קינוח: שערות קדאיף קריספיים במילוי קרם שוקולד לבן ורוטב פירות יער חמצמץ. אחד הדברים היותר טובים שטעמתי בחיי, קינוח קליל ומצוין! (42 ₪).
יתרונות: מה זה 50 דקות בשביל עונג כזה?
חסרונות: למה לא הזמנתי מקום גם לארוחת ערב?!??
כרמים, מושב סגולה, 08-8505859
13:45 - תחנה שנייה: חוות האלפקות
עולים על ההונדה בחזרה למסלול לאילת. השכוי נרדמת, תודה לאל, שקט תעשייתי ואנחנו נוסעים לאט, שבעים ורגועים.
בשיא החום הגענו למקום הכי חשוף לשמש שאפשר כבר כשנמדדו בסמארט בויילניג פון 43 מעלות צלזיוס, הבנו שהולך להיות לא קל. בכניסה קיבלה אותנו מייקי המדריכה, ומיד הזמינה אותנו לרחבה המרכזית לשמוע על החווה, לפני כן היא הציעה שנעבור במתחם הקפה וכך באמת עשינו.
צילום: פייסבוק חוות האלפקות
ההדרכה של מייקי כללה את סיפור החווה, על זוג שהיה לו חלום לגדל בעל חיים מעניין שאינו מיועד לאכילה, הזוג הזה מתברר, נסע עד לדרום אפריקה ושם גילה את האלפקות והלאמות, התאהב בהן והחליט להביאן ארצה. פרויקט לא פשוט ולא קל כלל ועיקר: למצוא מקום ראוי, להביא אותם לארץ, רישיון גידול ועוד.
אבל על חלום לא מוותרים ולבסוף הם התמקמו במצפה רמון. למעשה, בקיץ דיי שומם שם, מדבר - אתם יודעים, מייקי מסבירה שבסביבות אפריל, כשמתקרר, גוזזים את צמר האלפקות, שעד אז משמש להם כמבודד תרמי מפני החום של המדבר, או אז מדובר על אטרקציה אמיתית הכוללת צפיה בגז, ובכל תהליך הטְווּיָה המרתק שנעשה במקום.
צילום: פייסבוק חוות האלפקות 
צילום: פייסבוק חוות האלפקות
מחיר הכניסה כולל גם רכיבה על לאמה לילדים עד משקל 20 קילו, ושקיות אוכל לאלפקות והלאמות. השכוי חשבה שזה הדבר הכי כיפי בעולם "וגם קצת רטוב ומגעיל". מחיר: 30 ₪ מגיל 3.
אציין כי האטרקציה שקסמה לי מאוד, מתאימה לטעמי לשעות בין הערביים-ערב או בתקופות קרות יותר, היא הפיקניק לאמה, יציאה למצוק המכתש עם לאמה הנושאת את ארוחת הפיקניק המפנקת ומבלה איתכם, ללא הגבלת זמן. מחיר: אמצע"ש - 200 ₪, סופ"ש - 300 ₪ מתאים לשלושה אנשים.
יתרונות: פיסת גן עדן בתוך נוף מדברי קסום, עם בעלי חיים ידידותיים ושעירים.
חסרונות: "אני לא מבין איזה אינטרס יש להם לבוא פה בחום הזה" (גבעת חלפון אינה עונה ©).
17:30 - תחנה שלישית: מחנה שינה
חמים ועייפים ממשיכים דוך לאילת. מגיעים עם הלשון בחוץ לווילה ששכרנו, גם בריכה, כמובן ומתרסקים...
06:15 יום שישי
בוקר טוב לשכוי! הנה מקור השם, היום התחיל ואין מנוס. ב-08.00 הווייז מפיל את עצמו מהמיטה, נרגן, אוכלים ארוחת בוקר לא מזינה ונכנסים להירגע בבריכה, ויוצאים לתור את העיר.
10:00 - תחנה שלישית: המצפה התת-ימי
אתחיל מסיכום: OMG.
מדובר על מתחם שבנוי ממש על הים, זה הכי אותנטי שתקבלו, לא אקווריום באולם ממוזג, ממש ים סוף מלא בחיי המים.
צילום: פייסבוק פארק המצפה התת ימי
בכניסה למתחם קיבלנו מפה ידידותית שמובילה את המבקרים דרך מִסְפּוּר התחנות מאחד עד שבע. הלכנו לפי הסדר כדי לא לפספס, חלילה.
אז מה היה לנו שם? "עולם הכרישים", הכולל בריכת כרישים ענקית, מנהרה אקרילית שקופה החוצה, חתולי ים גדולים ומאות דגים, בריכת האכלת דגי קואי, בריכת צבים "זהירות, נושכים", מצפה תת ימי ומצפה עליון שגבה משרירי ירכיי, הלא מיומנים 90 מדרגות ותחושת נימול ברגליים משמע עשיתי סקווטים...
צילום: יח"צ
עשרות אקווריומים של דגים נדירים ואפילו צלילת התנסות מודרכת - החל מגיל 8. השנה נוספה אטרקציה שהשאירה את כולנו פעורי פה, בוהים מבלי יכולת לזוז: יצורים ממעמקים.
זהו למעשה מיצג הקרנה חוויתי, תלת ממדי ונדיר של החיים במעמקי הים, משהו שלא ראיתי מעולם: דיונון זכוכית, מדוזות צורבות אך נטולות זרועות, צלופח רגיל למראה, שהפה שלו הופך לשק כמו זה של ציפור שקנאי, ועוד ועוד ועוד.
צילום: בועז סמוראי
יצאנו משם עם טעם של עוד ושמחנו לגלות שהכרטיס כולל כניסה חוזרת לשלושה ימים! מחיר: 99 ₪ למבוגר, 79 ₪ לילד. עלות צלילת היכרות מודרכת: 99 ₪ לצולל לא נדרש ניסיון קודם בצלילה.
הפארק פתוח מדי יום בין השעות 09:00-16:00 אחרי שעתיים של בילוי, ויכולנו להישאר יותר, כולל צפייה בצוללן מאכיל כריש.
יתרונות: לא תמצאו כזה בשום מקום אחר! אלא אם תרחיקו עד אוסטרליה...
חסרונות: רציתי לצלול עם מדריך כריש אבל להם זה התאים פחות.
12:30 - תחנה רביעית: קניון אייס מול
אבקש לא לשפוט אותי! אחרי הכול מדובר על 17% פחות, פלוס סופעונה, זה חזק ממני, מווייז וקל וחומר מהשכוי שרק הציגה רשימת דרישות שכללה: ג`ינסים, עגילים, טאבלט והיד מנועה מלהמשיך ולהקליד.
אבל שופינג בצד, והנאות ליד, החלטנו שחייבים להוציא גם משו פאן מהמקום אז הלכנו על ההחלקרח.
צילום: רשמי
אחרי שהתגברנו על ההתנגדויות, דהינו, הפחד, כולל שכנוע של ילדים אחרים שזו להם הפעם הראשונה: "כדאי לך, יהיה לך כיף..." השכוי הסכימה לעלות על המגרש עם דולפין, מעין קביים תומכים שהם למעשה דולפין ידידותי. זעקות ההתרגשות העידו על הנאה צרופה, אחרי הכול.
המתחם נמצא בלב הקניון וגודלו, לא פחות מ-1,800 מ”ר. במקום ניתן לקבל נעלי החלקה לפי מידה ובמידת הצורך ניתן לקנות גרביים, שימו לב כי הכניסה מגיל 6 ואורכה לפי מקצים של 30 דקות או עד סוף המקצה. מחיר: 76 ₪.
13:10 - תחנה חמישית: בי פרש
פרש, היא מילת המפתח, למרות המיזוג המקפיא בקניון הצלחנו להזיע ובי פרש פשוט קרץ לנו כפוטנציאל לרענון אמיתי.
אני התפנקתי בקטגוריית ה-B-BOWL לפי המלצת הצוות, המקסים, אני חייבת להודות, B-FOREST BOWL (קערת בולז): תות, אוכמניות, סורבה פירות יער ויוגורט, 35 ₪, כולל 4 תוספות לבחירה, אני הוספתי קוקוס קלוי, ענבים, טפיוקה ונקטרינות. אישה בריאה...
צילום: יח"צ 
צילום: יפעת נחמני
השכוי, כמה מפתיע, הלכה על קנדילנד: אייס וניל ועוגיות אוריאו, אותו חיסלה עוד לפני שהמנה שלי הגיעה (22 ₪), והווייז, הרגיש ללקטוז, כזכור, התענג, אבל ממש, על ריו: חלב קוקוס, אסאי, בננה, תמר וטפיוקה (29-23 ₪) המחירים אגב תלויים בגודל הכוס.
המנה שלי הייתה טעימה מאוד, מגוון הטעמים השתלבו מצוין לעיסה אחת לא מתוקה מדי ומאוד מרעננת, בשלב מסוים זה ממש הקפיא אותי למרות שקיץ, אילת, רענון חובה! פשוט המזגן בקניון (דקת מרמור ברשותכם) מדמה ינואר באנטרקטיקה...
יצאנו סמוך לסגירת הקניון, עייפים, עם מינוס אך מאושרים, דוך לווילה לתכנן ארוחת שישי ובילוי רגוע ללילה.
B-FRESH, סניף אילת - קניון אייס מול
07:00- יום שבת
קיבלנו פינוק בהשכמה ורבצנו כמה שעות בבריכה.
12:00 - תחנה חמישית: טופ 94
מתחם ספורט אתגרי המתנשא לגובה של שלוש קומות, מלא באטרקציות סטייל נינג`ה ישראל, ואני בטוחה שהתוכנית עושה לו שירות טוב וכל זה ממוזג. לא תבואו?
פארק החבלים טופ 94. צילום: עמית שיסל
כבר בכניסה נגלה לעיננו קיר טיפוס עצום בגובה 3 קומות ואם לדייק 19 מטרים, המדמה את הגרניט של הרי אילת, ועליו ילדים ומבוגרים תלויים בגבהים שונים וההתרגשות הייתה בשיאה, פארק טופ 94 הוא המתנה הכי טובה שיכולה אילת להציע לתושביה ולמבקריה, זה אולי המקום היחיד שבו שלוש קומות המספקות אטרקציות לכל גיל.
צילום: רוני בלחסן
אז מה היה שם? מתחם קארטינג עם מכוניות מדגם שומאכר, התנסות אמיתית, קירות טיפוס המציעים 105 מסלולי קושי שונים, צוק טיפוס, מיני באנג`י המתנשא לגובה 23 מטרים, פארק חבלים, מתקן מדרגות לשמיים, כשהשמיים מגיעים בגובה של 7 מטרים, ומקפצת טרפז ניוזילנדית בגובה 5 מטרים. ירי בחץ וקשת, פיינטבול, ירי באש חיה, לנושאים רישיון בלבד וגם ג`מבורי לקטנטנים ממש.
פארק החבלים טופ 94. צילום: עמית שיסל 
צילום: רוני בלחסן
בכניסה משלמים לפי הפעילות הנבחרת, גם פה זה מותאם גיל כך שהמחירים משתנים, השכוי בחרה במסלול "הרפתקני ילד" המותאם לילדים בגילאי 8-5 וכולל שבע אטרקציות שונות: קיר טיפוס, מיני באנג`י, ירי בחץ וקשת, מדרגות לשמיים, פארק חבלים וצוק טיפוס, האטרקציה המפתיעה בכניסה.
עייפים אבל בשיא האדרנלין יצאנו לתדלק את האוטו ואת הגוף.
יתרונות: מתאים לכל המשפחה, שורף לפחות ארבע שעות ועוד במיזוג.
חסרונות: לכי תהווי מודל חיקוי לבת שלך כשאת סובלת מפחד גבהים.
14.00 - תחנה שישית: מסעדת פדרו
בכל הפעמים בהן ביליתי באילת, מעולם לא ראיתי את אילת העיר, המקום שבו יש גם אנשים אמיתיים, שהחיים שלהם באילת והיא אינה מהווה עבורם עיר נופש.
מיקום המסעדה הביא אותי לנסוע ככה בין הבתים וזה הרגיש לי מחמם, לא ברור מאיפה הרגשות האלה צצו אבל תזרמו איתי.
מסעדת פדרו! בואו לא נתפזר, הידועה בשם פדרו שוק, שוכנת בתוך גינה קסומה וצבעונית, מלאה פרחים, צמחי תבלין וירקות. קשה היה להתרשם מהבחוץ כי החום באמת בלתי נסבל בעיר הזאת, אבל בפנים זו ממש ביצת הפתעה, העיצוב יפהפה, שילוב של ישן וחדש, של וינטג` לצד תעשייתי, ותחושה מאוד בייתית.
צילום: אתר רשמי
התיישבנו בשולחן מרווח ורפרפנו בתפריט, הכול נקרא כ"כ טוב, לשכוי לא הייתה התלבטות זה היה ידוע מראש: שניצלונים - בתוספת צ`יפס, מינוס חסה ועגבנייה וכוס מים – חינוך שלי תודה רבה! – 46 ₪.
אנחנו לא רצינו לוותר על מנות פתיחה וביקשנו לנו את השם הקורץ: לוהט מהטאבון פוקאצ`ת הבית עם מטבלים (18 ₪) וסלט פדרו - חסות, נבטים, כרוב, שרי, בטטה אפויה ברוטב ויניגרט הדרים עם פטריות ואגוזים בחמאה (48 ₪).
לעיקריות הלך הווייז על סופלקי פרגיות - על מצע פיתה ביתית, צ`רמלה, לימון כבוש, ירקות צלויים בליווי ציזיקי יוגורט / טחינה (88 ₪) ואני, הצמחונית (נשבעת), בחרתי בניוקי ירוקים, הניוקי תוצרת בית עם ירקות ירוקים ברוטב שמנת, פטריות ופרמזן (69 ₪). וכמובן שלקחנו שתי כוסות יין לבן – יין הבית. (15 ₪ כ"א).
צילום: מוטי חזן סי מדיה
תוך שאני כותבת מוחי מעלה גֵּרָה את הטעמים שחוויתי במקום הזה, תענוגות השמורות למסעדות טובות. מנות הפתיחה היו טעימות, אבל אני לא אתפלסף לכם, משמע הייתי יפעת שני, על סלט ולחם, אני כן ארחיב על הניוקי, home made שהיה טעים ונימוח וטעים, הירקות, ברוקולי ואספרגוס, שקעו ברוטב אבל לא איבדו מהקריספיות שלהם, הפטריות הוסיפו המון למנה ולמרות זאת לא הצלחתי לסיים הכול מהצלחת, אני, שיש לי קיבה כפולה, הרי במקום לעשות קיצור קיבה הוספתי מקטע נוסף למקרים כאלה.
צילום: יניב מזרחי
וייז הופתע מהמנה שלו, הוא זכר שביוונית מדובר על לאפה, יוגורט, בשר וירקות, גם פה המרכיבים היו זהים, אבל ההגשה הייתה מעניינת, סלט חמים, עליו בשר ומתחת לכל זה הלאפה שהייתה מצוינת כשלעצמה ועוד יותר בזכות הנוזלים שספגה הן מהסלט המתובל היטב והן מהפרגיות. תוסיפו לזה טחינה טובה והרי לכם מנה משביעה מאוד ועם טעם של עוד.
השכוי אכלה בשקיקה את השניצל שנראה אפילו בעיניים הצמחוניות שלי מאוד טרי וטעים, לצד צ`יפס שהיה ללא ספק ביתי ולא קפוא.
צילום: אתר רשמי
באמת שרציתי לוותר על קינוח אבל הם פשוט כפו עלי את תפריט הקינוחים, כשעברתי לידו בטעות בדרך חזרה מהשירותים, שגם שם התפאורה מעניינת בפני עצמה, וממוקמים בחצר המסעדה, ורק הצצתי בקינוחים, ואז ווייז הוסיף חטא על פשע ביקש שאזרום איתו על פבלובה מפורקת: מקלות מרנג, קציפת מסקרפונה, סורבה, קולי תות, שמן נענע, פירות יער ופרי העונה.
אנחנו התענגנו על מנגו ושאבנו את המנה לפני שהשכוי תגלה שהיא בעצם אוהבת פבלובה במקום להתמרמר שלא הזמנו שוקולד (40 ₪).
צילום: יפעת נחמני
ואם עשיתם חשבון וגיליתם את סכום הארוחה, תחשבו מחדש, בפדרו יש מבצע 50% הנחה על תפריט האוכל בימים ב-ה 18.00-16.30 ביום שבת 18.00-12.00, (לא כולל שתייה, קינוחים וספיישלים) וזה מוזיל את הסכום של הארוחה וכך תוכלו לאכול "גורמה גורמה גורמה" במחירים מגוחכים.
יתרונות: טעים ומשתלם
חסרונות: ייקח שנה עד שנחזור לשם
16:00 - חוזרים לווילה
מתעלפים בבריכה כי עוד מעט כבר ארוחת ערב.
06:30 - יום ראשון
יושבים בדיכאון אוכלים ארוחת בוקר, לא מבינים איך אילת התנדפה לנו כל-כך מהר ולא הספקנו כלום, כך זה מרגיש ועם הטעם הזה, טעם של עוד, אני חוזרת לתל אביב.
אין לי ספק שנחזור לאילת, אולי הפעם ליותר ימים שכמה מהם יהיו סתם בטן גב בבריכה. שתהייה לכם חופשה מעשירה ומאתגרת
יתרונות: ממצה ועם טעם של עוד.
חסרונות (באדיבות ווייז): מי בונה לו"ז לחופשה ולא משבץ שנ"צ???
