אל תקרא לי "האדם המאושר"- קרא לי גוגל!

"האם אתה מאושר? האם את מאושרת? " (ריטה) - בשנים האחרונות נכתבו ספרים ומאמרים למכביר, המנסים להתחקות אחר הגדרת המושג "אושר", מהותו, האם הוא בר השגה וכיצד ניתן "לגעת" בו.

בימים אלה ראה אור בתרגום לעברית הספר "האדם המאושר" שמחברו הוא לא אחר מאשר גופי קלאייל, מנהל שיווק מותגי בחברת גוגל.


קלאייל פותח את ספרו בהצהרה שהאושר הוא בחירה, נקודת מוצא שמטילה עלינו בני האדם את האחריות לאושרנו ואין זולתנו. האושר אַלִּיבָּא דְּקלאייל מגיע מבפנים ולא מן החוץ. הוא משתף את הקורא במסעו אל האושר, הצלחותיו וכישלונותיו, כאשר כישלונות אלה מהווים מנוף להצלחותיו. הוא זוכר לציין כי יש מחקרים המצביעים על כך שהחיפוש אחר האושר הוא מתכון להעדר אושר - אך לא אצלו כמובן...

קלאייל מציג בהקדמה שלושה חלקים בספרו המהווים מפתח בתצריף האושר:

1.מציאת משמעות ומטרה - אנשים שפועלים כך חווים סיפוק והצלחה ויכולים לעמוד בתלאות שבדרך.

2.שיכתוב הסיפורים האישיים שלך- אושר מונע לא ע"י אירועים אלא ע"י הפרשנות שלך לגביהם.

3.היכולת לחיות את חייך באופן מלא- היה נינוח עם מי שאתה ללא התנצלויות.

הספר בנוי מפרקים פרקים ותתי-פרקים כאשר כל פרק חדש נפתח באמירות או הגיגים של הוגים או מנהיגים רוחניים או יזמים המשקפים משפטים ותובנות לגבי אושר או התבוננות פנימית, ותתי פרקים שבחלקם הכותרת הינה סוג של הוראות הפעלה בדרך אל האושר. למשל – פלס דרכך אל האושר, כשאתה נופל נתר חזרה למעלה, צא לנדוד , טול סיכונים או גלה מה מדליק אותך.


אין ספק, הקורא נחשף לגופי קלאייל - אדם מעורר השראה, משימתי, עקבי, נוטל סיכונים, נכשל וגם לא מתבייש לספר לחבר`ה... הוא נוסע עד קצה העולם להשגת מטרותיו ולמימוש פעילותו ההומנית הראויה לכל הערכה.


• למדתי כאשר אתה מעז לצאת אל הלא נודע, כשאתה מוכן להגיח מקליפתך הצרה ולהרחיב את אופקיך, אתה לא יכול להיכשל – כי לא משנה מה יקרה, אתה תלמד משהו.

• גיליתי שככל שנטלתי סיכונים רבים יותר, רכשתי ביטחון רב יותר.

• אם אתה מרגיש מודאג וחרד ביחס למשהו שקרה לפני עשרים יום, ובכן, זה קרה לפני עשרים יום. זה לא עכשיו. אם אתה מודאג מה יקרה מחר כשתקום בבוקר ותלך לעודה, ובכן, זה מחר. תוכל לחוות את זה אז.

• אם אתה מעביר חלק גדול מחייך בחיפוש אחר האושר בכל מקום פרט לתוכך פנימה - או גרוע מזה, בציפייה שאנשים אחרים ייצרו את האושר שלך – במקרה כזה לא תהיה מאושר.

• ברגע שאתה ננעל על הכוונה שלך, והולך על זה מכל הלב, דלתות נפתחות כבמטה קסמים.

• בכל פעם שאתה נופל, לקום במשנה מרץ עם תובנה חדשה בלב.

• אושר לא חייב להיות דבר מסובך... אבל זאת בחירה שנתונה בידיך.

• סקרנות וחקירה הן חלק מרכזי בהוויתו שלאדם מאושר.

חרף כל האמור בספר לטעמי ישנן כמה מעידות. לעתים הייתה לי הרגשה של דיסוננס רגשי: מצד אחד הספר מפגיש את הקוראים עם אדם נאור, עובד בארגון-על מודרני , אך בו בזמן פטריאכלי ומיושן, בעת שהוא ממליץ : "קח זמן חופשי מעבודתך, מאישתך, מילדיך. עצור למשך דקה.....כל מה שיידרש". ובכן, שקלתי אם להמשיך לקרוא כי אולי העצות "לגברים בלבד".

כשהוא מדבר על חשיבות המחקר מהו אושר, הוא מציין בסיפוק שאפילו מדינות חוקרות מה עושה את אזרחיהן מאושרים, וכאן הוא מציין את בהוטן, איחוד האמירויות וונצואלה, ומוסיף "בכל השלוש יש שר מיוחד לענייני אושר שכל עיסוקו ותפקידו לקדם את רמת השמחה של האזרחים... " מר קלאייל המכובד - אתה מזלזל בקוראים שלך! קודם שיטפלו שם בזכויות אדם, מבטיחה לך שהאושר יגיע ממילא... עד אז מצא בבקשה דוגמאות משכנעות יותר.

מקומם במיוחד חוסר הרגישות - שלא לומר ציניות במיטבה- כאשר הפרק בו קלאייל מגיע לפנימיה בנפטל לסייע לשיקום נערות שהיו קורבן לסחר בנשים, פרק עם תיאורים מצמררים, והוא נקרא לא פחות ולא יותר "נשים פראיות" (עמוד 163). מה חשב לעצמו הכותב? ואיפה הייתה העורכת? ומה עם רגישות המתרגם (בן ציון הרמן)? וכיצד זה משרת דיון על אושר?

אבל מעל לכל לאורך כל הספר שאלתי עצמי אם "האדם המאושר" חותר להוביל את הקורא לתובנות בנושא האושר או שהוא עובד בשרות גוגל? שכן קלאייל לא מצליח להתעלות מעל לשליחות בשיווק המותג גוגל ויו-טיוב והפלגה בשבחיו. המילה גוגל ותיאור החברה ופיתוחיה חוזרים בספר יותר מהמילה אושר, וזה כבר פוגע באמינותו של הספר. לגיטימי לשלב את פיתוחיה ותרומתה של גוגל, להרבות בשבחה של החברה ולכרוך את פועלה באושר שהיא מסבה לאנושות, אבל לא לגיטימי לקרוא לספר "האדם המאושר" כשגוגל תופסת מקום מרכזי ומוצגת כמפתח לאושר עולמי. מתאים יותר לקרוא לספר – המסע לאושר (ולעושר?) עם גוגל.

כאן גם המקום לשאול - האם זה מקרי ששלושה בכירים בגוגל (קלאייל ועמיתיו מו גווט וצ`אד מנג טאן) כותבים ספרים בנושא אושר. האם זה בשל המימוש והשקט הפנימי שהם חווים בעבודתם או דווקא בהעדרם של אלה ...?