צילום: shutterstock
ככל שמדובר בגופים פיננסיים – במשחק הזה כולם רוצים להשתתף.
מאגר נתוני האשראי שהחל לפעול באמצע חודש אפריל האחרון מכיל בתוכו מידע חשוב ומפורט ביותר על מצב האשראי אצל לקוחות הקצה. בנק ישראל, בשילוב המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה וגורמים רגולטוריים רבים יזמו ופעלו לקידום המהלך השאפתני, מתוך רצון לשפר ולפשט את שוק האשראי הצרכני בישראל, למעלה מ-150 מיליון שקלים הושקעו בו, ועדיין – היישום שלו נתקל בלא מעט קשיים.
התחרות עליכם החלה, או שלא
אין כמעט אזרח בוגר אחד בישראל שלא לקח לפחות פעם בחייו
הלוואה. ניתן לומר כי זו כמעט דרך חיים להיעזר בהלוואות ככל שמדובר במשקי בית בישראל, וברוב המקרים אין כל רע בכך. אולם, מאחר ורוב ההלוואות נלקחות משניים שלושה גופים פיננסיים מובילים – רוב המידע על ההלוואות האלו, הסכומים, הריביות ומספר התשלומים – נותר עלום.
כפועל יוצא, גם התחרות מצטמצמת ולמעשה כמעט כל כלי המשחק נותרים בידיו של המלווה החזק. מאגר נתוני האשראי מאפשר בעצם חשיפה של כל גורם פיננסי העוסק במתן הלוואות – לנתוני האשראי של הלקוח. הסכומים, מוסר ההחזר שלו, הרקע הכלכלי והיכולות שלו – כל אלו יכולים להוות פרמטרים למתן הלוואה בתנאים כאלו או אחרים לכל אחד מאתנו, כאשר עכשיו מצטרפים לשחקנים הגדולים גם גופים חוץ בנקאיים, בנקים קטנים וחברות נוספות. התחרות, על פניו, פתוחה יותר ומציעה מגוון רחב יותר של גופים מלווים, אבל בפועל לא כולם מרוויחים מזה.
כבר לא בתנאים שלכם
עד כניסת הרפורמה של מאגר נתוני האשראי, גופים חוץ בנקאיים יכלו לקבל מידע שלילי בסיסי בלבד על לקוחות קצה – צ`קים שחזרו, פשיטות רגל, הונאות וכיו"ב.
המאגר החדש מפרט את המצב הפיננסי של כל לקוח כזה בצורה מקיפה בהרבה: דירוג לקוח, כמות הלוואות, ריביות, הכנסות והוצאות, משיכות יתר ותנאים רבים נוספים. במידה ומדובר בלקוחות "טובים", כאלו שמחזירים בזמן, ולא נמצאים בחריגות – הם לקוחות אטרקטיביים יותר ומחוזרים יותר. לקוחות עם היסטוריה בעייתית צפויים לקבל הלוואות בתנאים הרבה פחות טובים, אם בכלל.
למעשה, במבחן התוצאה השינויים הרגולטוריים לא בהכרח יביאו לשינויים מהותיים שיועילו לציבור הלווים. לקוח שמלכתחילה מוגדר "לקוח טוב" יגיע עם נתוני פתיחה טובים, מה שאומר שגם הבנק שלו יזהה אותם ויידע על פי רוב לתת לו הצעות תחרותיות מאד במטרה לשמר אותו. מנגד, לקוחות חלשים או בעלי הכנסות נמוכות יידחקו עוד יותר לשוליים, ולמעשה יהיו נתונים לסיכון גדול יותר ולהחמרת תנאי האשראי שלהם.
בפועל, לקוחות עם יכולות החזר מוגבלים יותר
עלולים להיתקל במחנק אשראי מסוים שיכול לפגוע בהתנהלות היום יום שלהם, אם כי במרוצת הזמן המגמה הזו נכונה בכך שהיא תוביל משקי בית להתקיים על בסיס היכולות שלהם במקום להסתמך על אשראי הגבוה מעל מה שהם יכולים להרשות לעצמם. זהו סוג של חינוך כלכלי נכון וחישוב מסלול מהחדש, הבעיה היא רק בשלב המעבר אליו.
כל ההתחלות קשות
כפי שציינו בתחילת הכתבה, ישנם לא מעט קשיים ביישום המהלך זה. אחד ההבדלים המהותיים ביותר במאגר נתוני האשראי לעומת המידע הקודם שסופק הוא בהתניית הלקוח לחשוף את המידע עליו. אמנם מדובר בשקיפות, אך היא מחויבת בהחתמת הלקוח על מסמך בו הוא מאשר את גילוי נתוני האשראי שלו. למרות שההכנות למהלך הזה החלו כבר לפני למעלה מ-3 שנים, בפועל הבנקים הצליחו להחתים רק סביב 10,000 לקוחות על טופס האישור, זו בשעה שיש כמה מיליוני חשבונות בנק פעילים.
אמנם אף אחד לא יחייב אתכם לחתום על טופס כזה, אבל אי חתימה עליו שקולה להסתרת מידע, ומשמעות דבר עלולה לבוא לידי ביטוי במידה ותרצו לקחת הלוואה. בנק ישראל עצמו ואיתו כל שותפיו למהלך עושים רבות במטרה לקדם אותו ולצרף כמה שיותר משקי בית למאגר, וסביר להניח שבמוקדם או במאוחר גם הבנק שלכם יציע לכם להצטרף אליו, אם עדיין לא עשה כן. זוהי רק ההתחלה, וכל ההתחלות קשות.
