צילום: pixabay
שמש בוגדנית
בשנים האחרונות חלה התפתחות ניכרת במודעות לנזק הבלתי הפיך הנגרם עקב חשיפה לא מבוקרת לשמש.
מסעות פרסום אִינְטֶנְסִיבִים של האגודה למלחמה בסרטן ויצרניים מסחריים המשווקים תכשירי הגנה מבליטים את המסר כי קרינת השמש מזיקה לעור.
כידוע, חשיפה לשמש מדאיגה בשני מקרים מרכזיים. אחד מהם הוא חשיפת יתר שגורמת לעלייה בשכיחות סרטן העור (מלנומה) הנחשב לגידול הסרטני הנפוץ בעולם, לקטרקט ולהזדקנות מהירה של העור, והאחר הוא חשיפת חסר שמובילה לצניחה ברמת ויטמין D.
העובדה שישראל היא ארץ שבה במרבית ימות השנה זורחת השמש, מצטרפת לעובדה שהיא גם המדינה השלישית אחרי אוסטרליה וניו-זילנד, מבחינת היארעות (incidence) מלנומה ממאירה. בעניין זה יצוין כי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מצהיר שבכל שנה מתגלים 132 אלף מקרים של סרטן עור מסוג מלנומה ובין שניים לשלושה מיליון מקרים של סוגי סרטן העור שאינו מלנומה. החוקרים מסבירים שבאזורים כמו אוסטרליה למשל, שבהם שכבת האוזון המגינה מפני קרינת השמש דקה, שניים מכל שלושה בני אדם יפתחו סוג כלשהו של סרטן עור שהגורם לו הוא כאמור חשיפה מסוכנת לשמש.
תופעת השיזוף היא בבחינת מנגנון הגנה טבעי של העור מפני קרני ה-UV על ידי ייצור כדורי מלנין — פיגמנט חום שמעניק גוון כהה לעור ועמיד יותר בפני פגעי השמש. מבין קרני השמש, קרינת ה-UVB, נחשבת למסוכנת יותר לבני אדם וגורמת לכוויות שמש שמעלות כאמור את הסיכון ללקות בסרטן העור ובקטרקט בעוד שקרינת UVA, השמש פולטת קרינה אינפרא־אדומה שמובילה לקמטים, לפיגמנטציה ולהזדקנות מואצת של העור. תהליך חשיפה לשמש, מתעורר מנגנון הפיגמנטציה שיוצר הגנה פיזית־מכאנית על העור (שיזוף), כמו גם מתגייס מנגנון נוסף המפעיל את מערכת החיסון לתיקון נזקי DNA הנגרמים על ידי קרינת UV ועלולים לגרום להתפתחות סרטן העור.
חשיפה מוגזמת לשמש מתבטאת תחילה בכוויות שמש, בשלפוחיות ובעור אדמומי שמעלים את הסיכון ללקות בסרטן העור.
אילוסטרציה. יח"צ שלא ימרחו אתכם!
כידוע, העור שלנו זוכר את הנזק הנגרם לו מחשיפה לשמש. הנזק למבנה הגנטי של תאי העור מתרחש כבר בילדות ובנעורים ומתבטא עשרות שנים מאוחר יותר. כמו כן ישנה משמעות לרקע גנטי ולמינון קרינה מצטבר. חטאי הנעורים ניכרים על העור כבר משנות ה-30 ואילך, בדמות כתמים חומים למִינֵיהֶם, ריבוי נמשים, שומות, כתמים לבנים על האמות והשוקים (המאובחנים לעיתים בטעות כפטריות), גידולי עור וקמטים, זאת כמובן לצד נזקים מידיים יותר של חשיפה ממושכת לשמש (כוויות, אדמומיות ושלפוחיות) וכשזו תמונת המצב, אין פלא שהשוק מוצף במקדמי הגנה (מסנני קרינה) המבקשים להציע לנו הגנה נרחבת ככל הניתן נגד הטווח המסוכן.
מה זה בכלל SPF ואיך בוחרים את המספר המתאים?
בשוק קיימים שני סוגי מסנני קרינה. המסננים הכימיים (אורגניים), הסופגים במידה משתנה את קרני UVB ו-UVA, אבל חלק מהחומרים שמרכיבים את הקרם עלולים להתפרק בחשיפה לשמש, ולאבד מיכולת ההגנה שלהם וחלקם עלולים לגרום לתגובות אלרגיות. והמסננים הפיזיקאליים, המבוססים על חומרים אנ-אורגניים כמו טיטניום דיאוקסיד או צינקוקסיד, הפועלים בדרך של פיזור הקרניים והגנה מפני UVB ו-UVA. החומרים שבתכשירים הללו מספקים הגנה כמעט מושלמת לכל טווח של קרינת UV, ופחות גורמים לאלרגיה. עם זאת חסרונם טמון במרקם, שכן מדובר בקרמים סמיכים שאינם נוחים למריחה, והרבה פעמים משאירים שכבה לבנה הנראית לעין על העור.
מהו סולם SPF, כיצד הוא נקבע, ומפני מה בדיוק אנחנו מתגוננים?
SPF (מאנגלית: Sun Protection Factor) הם אותם המספרים שמתנוססים על אריזות תכשירי ההגנה שאמורים להגן על עורנו מפני השמש (15, 30 ,50 ולעיתים אף 100).
משמעות מקדם ההגנה היא משך הזמן שהתכשיר נשאר אפקטיבי. למשל, אם ללא הגנה העור היה מתחיל לפתח אדמומיות בתוך עשר דקות, תכשיר הגנה עם SPF 15 מכפיל את הזמן הזה פי 15, התוצאה, 150 דקות של הגנה מקרני השמש. הבחירה במקדם ההגנה המתאים היא לפי מידת הרגישות של העור הפרטי שלכם. ההמלצה הגורפת היא להשתמש כמובן במקדם הגנה 15 לכל הפחות - באופן יומיומי (ללא חשיפה מוגברת לשמש בחוף הים למשל).
הדעה הרווחת היא כי אין משמעות למקדם הגנה SPF גבוה מ־30. המספר של מקדם ההגנה אמור לציין כאמור כמה זמן התכשיר יגן מפני השמש, אבל אחרי שעתיים של שהייה בשמש, כל תכשיר – גם עם מקדם הגנה גבוה – מתנדף כתוצאה מהזיעה. עם זאת, מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מעלה את ההשערה כי ייתכן שמסנני קרינה בדרגת 100 SPF יעילים יותר ממסננים בדרגת 50 SPF וההבדלים כנראה נובעים מהעובדה שאנשים כמעט אף פעם לא מורחים די קרם הגנה.
ד"ר דארל ריגל, פרופסור לדרמטולוגיה באוניברסיטת ניו יורק, ציין כי אם מסתכלים על תוצאות המעבדה, אין הרבה הבדל בין מקדם הגנה 100 ל־50, אבל ה־SPF הגבוהים ככל הנראה "סלחניים הרבה יותר" – כלומר, מגנים טוב יותר על העור גם בכמויות קטנות של חומר, מה גם שהיעילות של קרם הגנה מהשמש אינה תלויה אך ורק במקדם ההגנה (SPF) שלו, אלא מושפעת גם מגורמים נוספים, לדוגמה: כמות מסנן ההגנה שנמרח, מספר הפעמים החוזרים של מריחת הקרם, היקף השטח החשוף המכוסה במסנן קרינה והספקטרום של הקרינה העל סגולה אליה נחשפים.
מחקר של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית שנערך אשתקד מצביע כי מרבית האנשים אינם משתמשים בקרם הגנה מהשמש באופן יעיל. כך למשל גילו החוקרים גילו כי רבים מדלגים על מריחת תכשיר ההגנה בנקודות סביב העיניים; מחמיצים את העפעפיים, ונקודות בין הפינות הפנימיות של העיניים לבין גשר האף. כך או אך, תמימות דעים גבוהה בקרב דרמטולוגים כי אם מורחים קרם הגנה ביד רחבה, אין צורך במקדם הגנה של יותר מ־30 SPF ; ובכל מקרה, גם אם משתמשים במקדם ההגנה הגבוה ביותר, יש למרוח מחדש את הקרם כל שעתיים.
מרססים או מורחים: התכשירים החדשים במדף
יח"צ
המותג
LIFE מבית רשת סופר פארם השיק את REEF SAFE - סדרת מוצרי ההגנה מהשמש ללא אוקסיבנזון - מסנן קרינה הידוע כפוגע בבעלי חיים הימיים ומזהם את מי הים.
כידוע, תחום האקו-טוקסיקולוגיה - מדע המתמקד בחומרים המזיקים לסביבה הטבעית, ובהשפעתם על החי והצומח, הציג אשתקד מחקר שהוכיח כי האוקסיבנזון (Oxybenzone) - חומר חוסם קרינה המהווה מרכיב מרכזי כמעט בכל קרם הגנה סטנדרטי מוביל לעיוותים מבניים קשים והפרעות הורמונליות, שמשבשות את מנגנוני בניית השלד של שוניות האלמוגים ואף גורם לאלמוגים הצעירים להיקבר בשלד שהם עצמם מייצרים תוף שיבושים במנגנונים הורמונליים וב-DNA של האלמוגים. כידוע, בקיץ האחרון, חוקק חוק חדש במדינות שונות בארה"ב וברחבי העולם על פיו יש להשתמש במוצרים שונים בחומרים שאינם פוגעים בחי הימי, כגון: אוקסיבנזון.
כל מוצרי ההגנה מהשמש בסדרת REEF SAFE מעניקים הגנה רחבה מקרני UVA ו- UVB וקרני אינפרה אדום IR וללא אוקסיבנזון ופארבאנים.
צילום: מוטי פישביין
המותג
סקין גארד מציע את סדרת "טרופיקל סאמר" - סדרה מבושמת חדשה הכוללת ספריי שקוף להגנה 30 SPF ב-3 ניחוחות טרופיים: מנגו – קיווי, אננס - ליצ`י וקוקוס – ליים. הספרי עשיר במרכיבי לחות ובוויטמינים להגנה והרגעת העור ואינו מכיל פראבנים.
צילום: יעל האן
כידוע, אנו נחשפים לאור כחול באופן קבוע. בחשיפה סטנדרטית לגלי האור הכחול אין בעיה אמיתית, משום שהם נמצאים סביבנו כל הזמן באופן טבעי, אולם בחשיפה מוגברת לשמש האור כחול משפיע על מולקולות הרטינל היוצרות שרשרת של תגובות שמעלות בין השאר את רמת הסידן בתאי הקולטנים. עוד מצאו חוקרים שמולקולה בשם אלפא-טוקופרול, נגזרת של ויטמין E שמשמשת כנוגד חמצון טבעי בעין ובגוף בכלל, מונעת מתאים למות, ומזה הם הסיקו שמות התאים קשור גם לעלייה ברמות של רדיקלים חופשיים שיכולים לחמצן את קרום התא. כשמזדקנים, הגוף מאבד את היכולת להתגונן מפני נזקי חמצון, ותאי הרשתית מתחילים למות.
בהתאמה,
תשלובת מפעלי ד"ר פישר מציעה את סדרת אולטרסול SPECTRUM – המסייעת בהגנה גם מפני קרינת HEV (מאנגלית: High Energy Visible light). הסדרה מבוססת על טכנולוגיה ייחודית, המסייעת גם בהגנה מפני קרינת האור הנראה באנרגיה גבוהה. הטכנולוגיה נועדה לספק להגנה מספקטרום רחב במיוחד של קרני השמש המזיקות UVA+UVB+IR+HEV, זאת לאור מחקרים שפורסמו לאחרונה המעידים על נזקים הנגרמים לעור גם מחשיפה לקרינת HEV המעודדת יצירת רדיקלים חופשיים מזיקים הגורמים להזדקנות מוקדמת של העור, להיווצרות קמטים ולרפיון עור.
יח"צ
מותג הקוסמטיקה מאג`יריי מציע תכשיר ייחודי בדרגת מסנן קרינה SPF20, שייחודיותו טמונה בעובדה שהוא מוצע כאבקה ולא כמקובל בתחליב.
המוצר האמור מותאם לכל סוגי העור ונועד להגנת העור מגורמים סביבתיים מזיקים ומקני השמש כאחד. התרכובת מכילה מיצוי צמחי מרפא ומסנני קרינה פיזיקלים בדרגת מסנן קרינה SPF20. היתרון הממשי של המוצר הוא שניתן לערבבו עם כל קרם לחות ובכך למנוע עומס יתר על עור הפנים, עומס הנוצר לעיתים משימוש של תחליב הגנה שנמשח על קרם הלחות היומי.
אבקת ההגנה חוסמת מעל 90% מקרני UVA המזיקות, ומאושרת לפי תו תקן אוסטרלי. האבקה אינה פוקקת את הנקבוביות ומאפשרת תפקוד רגיל של העור. לנוחיות המשתמשות האבקה מוצעת בתת גוון ב`ז המתמזג הרמונית על העור, מקנה לו גוון מאט ומותיר את העור זוהר ומשי למגע.
צילום: אלון גנון
האסטקסנטין (Astaxanthin) ידוע כרכיב עוצמתי המגן מנזקי שמש, מונע קמטים, עור יבש, נקודות גיל ונמשים, והוא נחשב לאחד מנוגדי החמצון החזקים שהטבע יכול להציע. האסטקסנטין שייך לקבוצת פיגמנטים טבעיים הנקראים קרוטנואידים (carotenoids) שכבר לפני שנים רבות מדענים גילו אותם כבעלי יכולות מניעת חמצון חזקות ביותר.
האסטקסנטין מיוצר ע"י מיקרו אצה בשם Haematococcus pluvialis רק כאשר היא מתייבשת ממים מה שמכריח אותה להגן על עצמה מקרינת ה UV. זהו המכניזם ההישרדותי של האצה כאשר הרכיב האמור משמש להגן עליה מחוסר במזון או מקרינת שמש עוצמתית מדי.
אל סדרת "פרנדלי סאן" של חברת
שיק תמרוקים הצטרף תרסיס שקוף SPF30 המכיל Prophyra Umbilicalis Extract - ליפוזומים של חומצה אמינית המופקת מאצה אדומה המכילה אסטקסנטין וככזה לתרסיס מלבד יכולתו להגן מהשמש מיוחסות גם סגולות לשיפור מיצוק העור ולמניעת הופעת קמטוטים, קמטים וכתמי שמש.
צילום: יח"צ
ההקפדה על לחלוח העור והזנתו -תגן על המחסום האפידרמלי ששומר על העור (האפידרמיס, אותה שכבה קרנית הבולמת את פגעי הסביבה והזיהום). כשהמחסום עושה את עבודתו כראוי, נמנעים נזקים בלתי הפיכים; כשהוא אינו מסוגל לחצוץ בין העור לסביבה, העור מזדקן בקצב מהיר יותר: קמטוטים נהפכים לקמטים, העור מידלדל והפנים הופכות רפויות.
על מנת לספק צורך כפול (הגנה והזמנה) מציע
מותג הקוסמטיקה כריסטינה בסדרת קליניקל (מופצת בלעדית ע"י סלע מדיקל) את ProSculpt - קרם יום בנוסחה הפועלת לחיזוק מנגנוני ההגנה הטבעיים של העור, מרגיעה מפחיתה אדמומיות ומעשירה את העור בלחות.
הפורמולה כוללת Syn-Up - פפטיד ייחודי הפועל לעידוד מנגנון ההתאוששות של העור ולהפחתת נוכחות מתווכי דלקת, Quintasine - פפטיד חדשני בעל פעילות נוגדות חימצון, Pentavitin - קומפלקס של מתווכי לחות והזנה ו-Arnica המסייעת בריפוי ואיחוי פצעים.