"טוקסה" - מותחן פסיכולוגי באופרה הישראלית

 

 

בקרוב עולה האופרה טוסקה מאת פוצ`יני על במת האופרה הישראלית. הפקתה הפעם נחשבת לאירוע אופראי היסטורי, זאת מכיוון שההפקה משחזרת את הבכורה העולמית שעלתה בינואר 1900 ברומא.

 

זה מתאפשר הודות גילוי של רישומים מקוריים של התלבושות והתפאורה שעיצב אדולפו הוהנשטיין להופעת הבכורה. בעקבות הגילוי החליטו ברומא להחזיר את טוסקה של אז לבמה של היום. ההפקה המחודשת זכתה להצלחה כבירה בקרב הקהל והמבקרים. בין התאריכים 28.3.19 – 12.4.2019 ובשיתוף בית האופרה של רומא, תעלה כאמור האופרה בארץ.

אדולפו הוהנשטיין נחשב כ"אנדי וורהול" של תקופתו. הוא היה צייר, פרסומאי, מאייר ומעצב ונחשב לאבי אמנות הפוסטרים האיטלקית. בשנת 1879 החל לעבוד כמעצב בלה סקאלה דה מילאנו, ומאוחר יותר הפך למנהל האמנותי של המחלקה הגרפית של בית ההוצאה ריקורדי. הוא עיצב את מסעות הפרסום של קמפארי וכן עיצב אינספור גלויות וכריכות של חוברות וספרים רבים. המעצב המוכשר אף עיצב תלבושות, תפאורה ואביזרים להפקות אופרות רבות באיטליה כולל הבכורות העולמיות של לה בוהם וטוסקה של פוצ`יני, פלסטף מאת ורדי, לורליי, לה וואלי של קטלני, ועוד. בשנת 1900 עבר לגרמניה שם הוא נפטר בשנת 1928.

הבמאי הוא אלסנדרו טאלבי שנולד בדרום אפריקה, וביים הפקות אופרה רבות בהן רוסלקה של דבוז`ק, פלאס ומליזנד- מאת דביסי, סולם המשי ו-לה צ`נרנטולה מאת רוסיני, לה טרוויאטה של ורדי ועוד הפקות רבות. הוא ביים בבתי אופרה של מלמו, קייפטאון ובבתי אופרה נוספים.

הדרמה "טוסקה " מאת המחזאי הצרפתי סרדו, הוצגה לראשונה בפריז בשנת 1887. פוצ`יני צפה בה באותה שנה במילאנו. את התפקיד הראשי גילמה השחקנית הכי חשובה של אותם שנים - שרה ברנאר . פוצ`יני התרשם מהעלילה ובדק את האופציה לרכישת הזכויות לשימוש בדרמה. לאכזבתו של פוצ`יני, כאשר הזכויות נרכשו ב-1893, הן הועברו לידי המלחין אלברטו פרנקטי. הייתה גם פניה לורדי שהיה מוקסם מהעלילה, אך סירב להלחין אותה מאחר שרצה שסרדו ישנה את הסוף.

לאחר כמה חודשים הודה פרנקטי כי אינו מסוגל לכתוב מוזיקה ליצירה. אז פנה ריקורדי לפוצ`יני, אך רק בעקבות שכנוע של ורדי הסכים פוצ`יני הפגוע לגשת למלאכה. פוצ`יני החל לעבוד ב-1896 מיד אחרי שהשלים את לה בוהם.

 

 

באוקטובר 1899 לאחר עבודה קשה ומתישה הייתה האופרה מוכנה להפקה. מאחר שהעלילה מתרחשת ברומא הוחלט שהיא תוצג לראשונה בעיר המדוברת. ההתרחשויות סביב כתיבת האופרה עוררו סקרנות רבה לקראת הפרמיירה. בהצגת הבכורה נכחו המלכה מרגריטה מסבויה (אשת המלך אומברטו הראשון), ראש הממשלה, ומלחינים רבים כפייטרו מסקאני, פרנצ`סקו צ`ילאה, אלברטו פרנקטי, וג`ובאני סגמבטי. וכך, בתאריך 14 בינואר 1900, עלתה בתיאטרון קונסטנצי ברומא, האופרה טוסקה בבכורה עולמית.

ג`קומו פוצ`יני, המלחין, אף נכח באירוע, והתרגש לראות כיצד המוזיקה העוצמתית שלו הותירה את הקהל נפעם. טוסקה הפכה לאחת האופרות המרכזיות והחשובות ברפרטואר האופראי, והפכה את פוצ`יני ליורשו של ג`וזפה ורדי. מאז, נחשב כלמלחין האופרה האיטלקי המוביל בדורו.

 

צילום: Yasuko Kageyama  

119 שנים אחרי אותו ערב, יעלה המסך באופרה הישראלית מעל אותה הפקה של טוסקה, בדיוק כפי שהוצגה אז בינואר 1900, עם התפאורה, התלבושות והעיצוב של אדולפו הוהנשטיין. השילוב בין מקהלת ילדים עם מקהלה גדולה בתמונת ה"טה דאום" בכנסייה, הילד הרועה השר ברקע, דיאלוג מוזיקלי ודרמטי בין הבמה לבין התרחשות מאחורי הקלעים, והדרמה רוויית היצרים, ביחד עם התפאורה הגרנדיוזית שעיצב הוהנשטיין, מדמה היטב את מיקום שלוש המערכות של העלילה.

 

המקומות הם: כנסיית אנדראה דלה ואלה במערכה הראשונה, ארמון פארנזה במערכה השנייה ומבצר סט. אנג`לו במערכה השלישית. השילוב של התפאורה המצוירת להפליא על בדי ענק והתלבושות התקופתיות אשר ריגשו את הקהל והותירו את חותמם, ירגשו כנראה גם את הקהל המקומי גם בארץ.

ההקלטה המפורסמת ביותר של האופרה הוקלטה בשנת 1953 ובה השתתפו מריה קאלאס, טיטו גובי וג`וזפה די סטפנו עם שחקני ותזמורת ה"לה סקאלה" במילאנו, תחת שרביטו של ויקטור דה סאבאטה. הפקה זו נחשבת לעיני רבים להקלטת האולפן האופראית הטובה בעולם.

האופרה, שהיא מספר שמונה ברשימת האופרות המועלות ביותר בצפון אמריקה, היא בת שלוש מערכות, את הלברית כתבלואיג`י איליקה שהיה היה לבריתן איטלקי, שהלבריות המפורסמות ביותר שלו הן אלה שנכתבו לאופרות לה בוהם, טוסקה, מאדאם בטרפליי ו"אנדראה שנייה". איתו כתב את הלברית גם ג`וזפה ג`קוזה. היא מבוססת על המחזה "לה טוסקה" יש בה רצח, הוצאה להורג והתאבדות: שלושה מצבים סופניים שלא תמיד מגיעים ביחד לעולם האופרה שיש בו לא מעט מקרי מוות.

 

צילום: Yasuko Kageyama  

 

סיפור העלילה מתרחש בשנת 1800 ברומא ובמרכז העלילה ניסיונותיו החוזרים ונשנים של מפקד המשטרה המושחת, הברון סקרפיה, לבלות ליל אהבים עם זמרת האופרה הנודעת פלוריה טוסקה. דמותו של סקרפיה המשקפת מפקד משטרה מושחת, שמנצל את מרותו ומעמדו בכדי לסחוט טובות הנאה מיניות. הוא גם דואג לאסור ולדון למוות ללא משפט, וזה כמובן , ולצערנו, מתכתב עם התרחשויות עכשוויות בכל רחבי העולם. ניתן רק להסיק מכך, שהתופעה הקלוקלת הזו בלשון המעטה, הייתה בעולמנו מאז ומתמיד.

ונחזור לעלילה - טוסקה אינה נענית לחיזוריו של סקרפיה. הוא איננו מוותר, ועוצר את מריו קוורדוסי, הצייר בעל הנטיות הפוליטיות ואהובה של טוסקה. האומלל נעצר, מואשם בבגידה ועומד לעלות לגרדום. סקרפיה מציע לטוסקה להציל את חיי אהובה במחיר לילה אחד במיטתו.

טוסקה נענית להצעה , זאת לאחר שסקרפיה מבטיח שהירי באהובה יתבצע באמצעות כדורי סרק. מבטיח לה שמריו יינצל. הוא אף מגדיל לעשות, וכותב לטוסקה ולמריו תעודת מעבר המבטיחה את החופש שלהם. אחרי הלילה המובטח, טוסקה רוצחת את סקרפיה במשרדו וממהרת לבית הסוהר בכדי להציל את אהובה. אבל אז היא מגלה כי סקרפיה רימה אותה וההוצאה להורג הייתה אמיתית. כאשר שוטריו של סקרפיה מגלים שטוסקה רצחה אותו הם רודפים אחריה, והיא קופצת אל מותה מגג מבצר סט. אנג`לו.

 

ז`אנר: הצגות, אופרה. מחיר: 195-445 שקלים. תיאטרון: האופרה הישראלית. להקה: תזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר. בימוי: אלסנדרו טאלבי. שחקנים: טוסקה: יאנו תמר וטטיאנה מלניצ`נקו, קוורדוסי: גוסטבו פורטה ונג`מדין מבליאנוב, סקרפיה: סבסטיאן קטנה ואלכסנדר אלייב. מחזאי: קומו פוצ`יני. תפאורה: אדולפו הוהנשטיין. תלבושות: אדולפו הוהנשטיין.