מאת: דותן גלוסקא
צילום: istock במהלך התהליך האבולציוני עבר האדם שינוי מהליכה על ארבע להליכה זקופה. מאובני ארדיפיתקוס רמידוס, ובעיקר שלד הנקבה "ארדי", שפכו אור על תהליך ההזדקפות על הרגליים האחוריות ושחזור השלד שלה אף הוליך למסקנה כי ארדי נעה בשתי צורות שונות: בצמרות העצים היא טיפסה על ארבע כפותיה בעוד שעל הקרקע היא הלכה זקופה על רגליה האחוריות.
בעקבות המעבר הזה, התפנו כידוע גפיו העליונות של האדם לביצוע שלל פעולות, אך להליכה על שתי הרגליים יש גם מחיר: אוסטאוארתריטיס- דלקת מפרקים ניוונית או בכינויה המוכר: שחיקת סחוס המתרחשת לרוב במפרקים נושאי משקל, כשהשכיח ביותר הוא מפרק הברך.
בין הרס לבנייה
מפרקי הגפיים התחתונות נדרשים כידוע לשאת עומס רב ובראש וראשונה נפגע כאמור מפרק הברך - הנדרש לשאת עומס גדול יחסית לשטחו. הסיבה לכך היא היותו מפרק צירי הנושא משקל רב המרוכז בנקודה מרכזית אחת במשטח הסחוס בברך. מסיבה זו הוא למעשה המועד ביותר לסבול משחיקה של הסחוס – כלומר, בשינוי לרעה במאזן ההרס והבנייה של הסחוס.
המפרק הוא המקום שבו שתי עצמות או יותר באות במגע זו עם זו. במפרקים רבים קיימת תנועה בין העצמות ולכן קצותיהם מכוסים בסחוס. הסחוס, שהוא רקמה לבנבנה, חלקה וגמישה בעלת מקדם חיכוך נמוך, מפריד בין העצמות שיוצרות את המפרק, הוא סופג את הזעזועים בעת התפקוד ומאפשר תנועה חלקה.
צילום: pixabay
בשל מיקומה של הברך, הכוחות הפועלים עליה גדולים וחזקים במיוחד ועם הגיל, ולפעמים כתוצאה מנזק מכני למפרק, הסחוס נפגע והעצם נחשפת, והחיכוך הרב בין העצמות גורם לכאבים ולתופעה הידועה כשחיקת ברכיים. כתוצאה משחיקת הסחוס נוצר למעשה מגע בין העצמות במפרק, וזה גורם לתהליך דלקתי המלווה בכאבים, בנפיחות ובקושי להזיז את הברך. עם הזמן פוגעת המחלה בכל מרכיבי המפרק, כולל בתפקוד השריר והרצועות, וגם לעיוות בעצם.
בעניין זה יצוין כי גם חלק ממפרקי היד עומדים אף הם לעיתים במאמצים קשים - בסיס האגודל, למשל, נתון לכוחות גדולים וממוקדים, העלולים לסכן אותו. אגב, נשים סובלות יותר משחיקה, בגלל המבנה האנטומי שלהן, וכן משקל עודף, נטייה גנטית ומחלות מטבוליות.
כל מי עסק בספורט, התאמן באופן אינטנסיבי או שפשוט התבגר, יודע ומכיר כאבי ברכיים מהם. אותי אישית כאבי ברכיים מלווים כ-20 שנה וכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי, כך שבמהלך השנים נאלצתי לוותר על סוגי ספורט שאני אוהב כמו כדור עף וריצה והתפשרתי על שחיה והליכה מתונה. עם השנים למדתי גם איך לתמרן את תנועותיי ואיך לא לכווץ את הברכיים לזמן ממושך כדי לא למצוא עצמי מתעורר באמצע הלילה עם כאבים שאינם מאפשרים לישון.
בעבר אף עברתי בדיקות C.T ו-M.R.I ומצאו מה שמצאו - אך פתרון לדאבוני אין בנמצא. מאוחר יותר אף קיבלתי זריקות אבל מדובר בפתרון לטווח קצר ועל ניתוח אני בכלל לא רוצה לדבר ולכן כל שנותר לי הוא פשוט לנסות ולשמור על הברכיים.
כך תשמרו על המרפקים
כדי למנוע את השחיקה ולשמור על בריאות המפרקים, יש להקפיד על תנועה. התנועה מחזקת את השרירים שסביב למפרקים ומעבירה חלק מהנטל אל הרקמות הסמוכות אליהם ומקלה על ייצוב המפרק. הקפדה על התעמלות מתונה ותנועה יציבה לאורך זמן מסייעת לשימור מפרקים בריאים. גם משקל הגוף משפיע במידה ניכרת על העומס המוטל על המפרקים, בעיקר על מפרקי הרגליים, ואפילו פעולות יום-יומיות המעמיסות בצורה חוזרת ונשנית על הגפה העליונה, עלולות להוביל לשחיקת המפרקים.
נעליים קונים מהר
בלימת זעזועים ושמירה על תבנית הליכה נכונה חשובות אף הן למניעת נזק למפרקים ולכן גם חשוב להשתמש במדרסים ולבחור בנעליים בעלות יכולת ספיגה נאותה ומבנה המותאם לפעילות המבוצעת.
אומנם, עדיין לא הוצג שום מחקר איכותי ואובייקטיבי שהוכיח כי נעל מסוימת הפחיתה פציעות, אולם למרות זאת אין להמעיט בחשיבותה של הנעל, ושל נעל הריצה בפרט. לא די במדידה שטחית מול המראה בחנות, וטרם הקנייה יש לנסות אותה גם בתנועה.
כאבי ברכיים: כל השיטות והטיפולים
בעשורים האחרונים שכיח מאד השימוש בתוספי תזונה שנחשבים מגני סחוס, כאמצעי נוסף לשימור עמידות הסחוס המפרקי.
תוספי התזונה הללו מכילים גלוקוזמין וכונדרואיטין סולפט - מינרלים שהם חלק מאבני הבניין של הסחוס המפרקי וחומרים המפחיתים את הדלקת התוך מפרקית ומאטים את קצב שחיקת הסחוס (למשל: מגה גלופלקס - טעם טבע אלטמן, גלוקוזאמין וכונדרואיטין קומפלקס - סולגאר, Care Flex - מכבי קאר, Vita Flex - דרך חיים, MSM וסלדרין - נוטריקר). מלבד התוספים ניתן להיעזר גם בכדורים נוגדי דלקת וכאב המכילים דיאסרין - חומר אנטי-דלקתי מיוחד למפרקים גדולים, וכן במשחות מקומיות (למשל: וולטרן אמולג`ל, אקסיפן, קרם L3 - הטייגר הלבן, אמזון פרי ג`ל - האלכימיסט), או בברכייה אלסטית (אוריאל) ובזמן התקף חריף אף ניתן לקבל זריקה של סטרואידים למפרק (למשל: צלסטון, דיפורספן, דפומדרול).
מימין: סולגאר - גלוקוזאמין כונדרואיטין MSM וחומצה היאלורונית. משמאל: אלטמן - מגה גלופלקס MSM
בתמונה: קרם L3 - הטייגר הלבן, וולטרן אמולג`ל, אקסיפן, ואמזון פרי ג`ל - האלכימיסט
ברכייה אלסטית - אוריאל מוצרי אורטופדיה. רשמי בשנים האחרונות התווספה טכניקה חדשה למניעה והאטה של תופעת השחיקה על ידי סדרת הזרקות של חומצה היאלורונית למפרק (דוגמת אוסטניל, ארטריז, סינויסק ONE).
החומצה האמורה היא למעשה מולקולה בסיסית הדומה ל`מים הטבעיים` המצויים לכולנו במפרק הברך, השומרים על תפקודו התקין, מונעים את שחיקתו ואת היווצרות התהליכים הדלקתיים.
גם הרפואה המשלימה מציעה טיפולים בתחום הברכיים וכמי שנשענת על הרפואה הסינית וסבורה שבעיית הברכיים מקורה בחולשה של הכליות, הטיפול בה יתמקד בדיקור באזור הברך, בצמחי מרפא סיניים בשילוב תזונה לחיזוק הכליות (כגון זרעי שומשום ופשתן, נבטים, קטניות ותה קינמון), ובטיפולי טווינא.
בנוסף, זה עשרות שנים שגם קרני לייזר מסוגים שונים הן בין אמצעי הטיפול בכאבי מרפקים. אחד החידושים האחרונים בתחום הוא מכשיר לייזר רך לשימוש עצמי, "Handy cure`s", שנועד להקל על הסובלים מכאבים שונים ולסייע בריפוי דלקות, חבלות ופצעים קשיים לריפוי.
יצוין כי למרות שיעילותם של חלק מהטיפולים למניעת כאב באמצעות לייזר עדיין לא הוכחה באופן מדעי שהרי בכל הנוגע ללייזר רך, מחקרים מראים כי השימוש בו מסייע להפחתת הכאב באופן משמעותי והוא יעיל בעיקר לשיכוך כאבי צוואר וכאבי ברכיים.
הנדי קיור. צילום: אמיתי גלבוע
ייחודו של מכשיר ה"הנדי קיור" טמון בשילוב של 4 אנרגיות המיועדות לטיפול בכאבים ודלקות. אלו מבצעות פעולה עמוקה באמצעות פולסים החודרים לעומק הרקמה, ממריצים את מחזוריות הדם והחמצן בתאים ופועלים לזירוז המטבוליזם. למעשה הלייזר הרך מעורר לפעולה אנזימים ומעודד את פעולת החומר האנרגטי בתא, אדנוזין טריפוספט (ATP), ובכך הוא מביא להמרצה של זרימת הדם ותורם לטענת היצרנית (מדיקל קוונט) לתהליך הריפוי הטבעי של הגוף ולהקלה על הכאבים.
המכשיר הביתי קל להפעלה, נייד ונטען, והוא פועל בעוצמה קבועה, אבל המטופל יכול לשלוט במשך הטיפול. יצוין כי המכשיר קיבל אישור ממשרד הבריאות הישראלי (אמ"ר) וממכון התקנים הישראלי ואישור לשימוש בקהילה האירופית (0120 CE) וטכנולוגיית הטיפולים בעזרת הלייזר רך מוכרת ומאושרת גם על ידי מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (ה-FDA).
MBST - טיפול ריפוי הכאב בתהודה אלקטרומגנטית
לצד אלה מוצע בשנים האחרונות גם טיפול ריפוי בטכנולוגיית MBST המעבירה אנרגיה לתאי הסחוס הפגועים ומסייעת בחידוש פעילותם.
הטכנולוגיה שנחשפה כבר ב-1999, מבוססת על תהודה אלקטרומגנטית טיפולית (בדומה ל-MRI), המעבירה אנרגיה לתאי הסחוס הפגועים ומסייעת בחידוש פעילותם.
ממצאי התהליך הנ"ל הוצגו לראשונה לאחר ארבע שנות מחקר בגרמניה ושנתיים של בדיקות באוניברסיטאות בגרמניה ובאוסטריה והטיפול שעובד כאמור על שדה מגנטי תכליתו לייצר מחדש תאי סחוס מנוונים באמצעות מכשיר MRI, שאמור להחיות את רקמת הסחוס ולבנות רקמת סחוס חדשה.
צילום: מיטת טיפול ה–MBST מבית מדטק. אתר רשמי לטענת היצרנית כתוצאה מהטיפול האמור נוצרים מחדש סיבי קולגן, המהווים את תשתית הסחוס המפרקי. כך, לא רק נמנעת לדבריהם הידרדרות בשחיקת הסחוס, אלא גם מתאפשר שיפור משמעותי במצב המפרק שניתן לראותו בבירור בצילומי הרנטגן. הטיפול אינו מלווה בכאבים, וללא תופעות לוואי והוא מורכב מתשעה מפגשים יום יומיים , רצופים, בני שעה (במשך כשבועיים), בהם מתבצע השימוש בטכנולוגיה שכשהמטופלים לבושים. חלק מהם מדווחים על תחושת עקצוץ או חום במקום שבו נעשה הטיפול.
במהלך ימי הטיפול מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומנשיאת משאות, לשתות הרבה מים, להימנע מקפאין וליידע את הרופא המטפל על כל שינוי בהרגשה הכללית. תוצאות הטיפול אמורות להיות מורגשות כבר לאחר כשישה עד שמונה שבועות כאשר 5 אחוזים מהמטופלים חשים הקלה כבר תוך כדי הטיפול עצמו.
צילום: הטיפול ב–MBST מבית מדטק. אתר רשמי יצוין כי חולי לב, בעיקר אלה שסובלים מהפרעות קצב או נושאים קוצב לב או משאבות אינסולין, אינם מתאימים לטיפול, וכמותם גם נשים בהריון, חולי איידס, אנשים שעברו השתלות מתכתיות או בעלי עבר אונקולוגי.
טיפול זה יצוין, מוכר ע"י חברות הביטוח במסגרת פוליסות הבריאות הפרטיות.
כשכל האופציות שהוזכרו מוצו והמטופל עדיין סובל מכאבים ותפקודו מוגבל, ניתן כמובן לשקול התערבות ניתוחית הנחלקת בהתאם למצב ולגיל המטופל. כך לדוגמא ארטרוסקופיה ניתוחית - הינה ניתוח זעיר פולשני העשוי לספק הקלה לתקופות ארוכות יחסית, של שנתיים-שלוש. החלפת ברך חלקית תתאים בעיקר למטופלים צעירים יחסית ואילו החלפת ברך מלאה מבוצעת לרוב בבני 65 ומעלה, כששחיקת המפרק כבר גורמת לפגיעה קשה באיכות החיים ובתפקוד בשל הכאב וההגבלה בתנועה. כיום ניתן גם לבצע את ניתוחי החלפת הברך באופן מונחה מחשב, ובעזרת תכנון מקדים שמאפשר דיוק רב יותר במיקום המפרק המלאכותי. בטכנולוגיה זו מתכננים את הניתוח באמצעות תוכנת מחשב, תוך התבססות על צילום הדמיה של הברך ב-MRI או ב-CT ו על בסיס התכנון הזה, מייצרים מודל של ברך המטופל מחומר שנקרא פוליאמיד, וגם את מכשירי הניתוח, כמו שבלונות החיתוך.