מאת: יפעת דיסקין
צילום: אבשלום פולק
בעולם מדומיין מבוסס אמת ומציאות אכזרית, מכיל שליטים מוזהבים עם בעיות מעיים, נתינים צמחיים, בדרנים, לוחמים, ושאר אוהבים - כולם מחפשים משמעות לעכשיו, לעבר, ולמה שיהיה...
בשנת 2017 ולאחר הפסקה בת שנתיים שבמהלכה רקדה להקת המחול של ענבל פינטו (49) ואבשלום פולק (48) את "סלאג" (שעליה אגב היה חתום רק פולק), שבו כזכור השניים לחוויה של יצירה זוגית – אך הפעם כבר לא כזוג, "עצקרח" היה שמה של היצירה. בהמשך העלתה הלהקה יצירה נוספת "פוגה" (2018), עליה חתומה הייתה בשעתו ככוראוגרפית פינטו לבדה.
ביוני אשתקד, חצי שנה לאחר שפינטו עזבה סופית את להקת המחול שייסדה וניהלה מאז 1992 עם השחקן ובן זוגה לשעבר, ייסד פולק את "תיאטרון מחול אבשלום פולק" ולראשונה הוא מגיש לקהל יצירה חדשה, הראשונה כאמור מאז פרישתה של פינטו, מהשותפות המקצועית בלהקה.
צילום: אבשלום פולק
למופע החדש הוא קרא "קראמפ" (cramp - התכווצות), יש הסבורים כי מדובר בהֶלְחֵם בסיסים בין שתי מילים: טראמפ - שמו של נשיא ארצות הברית המכהן וגם crap (חרא באנגלית).
למעשה מדובר במחול סוריאליסטי על שליטים ונשלטים שמתקיים בו עולם ישן וחדש במקביל בבחינת שילוב אולטימטיבי עבורי כרקדנית לשעבר וכשחקנית חובבת בהווה.
השילוב המרתק בין השפה התיאטרלית, הכוריאוגרפיה הוירטואוזית והמוזיקה המסחררת, יוצרים מופע מנצח שהקהל לא נשאר אדיש אליו ואינו יכול להוריד את עיניו משפע היצירתיות והעניין, והבלאגן על הבמה זוהי למעשה המציאות שכולנו חיים בה.
צילום: אבשלום פולק
השחקן צבי פישזון, שמגלם במופע מלך צרפתי ילדותי, קפריזי ואגוצנטרי שמתעלל בנתיניו באופן סדיסיטי, מספר לקהל בצרפתית קולחת כשלראשו פאה מהתקופה הוויקטוריאנית ולגופו בגדי מלכות תקופתיים מהרנסנס על המאכלים שהוא זולל (״אני מלך כבד אווז, שליטם של שדות הקורנישונים, בנו של אלוהי הגבינות הכחולות, מצהיר בזאת, שאני פותח את פי במאונך, ובולע, בולע, בולע"), כמו גם על הבעיות הבריאותיות שמהן הוא סובל - תוך שהוא סוחף את הקהל לצחוק גדול נוכח החיבור למילותיו, לתנועותיו ולמצב רוחו.
ברקע, רקדני הלהקה וקבוצת ממסלול הכשרת רקדנים תל-אביב יפו- שנה ב`, מגיחים כשהם לבושי שחורים ועוטי מסיכות ומאיימים על נתיני המלך, המרוכז כאמור בעצמו ובכוח שלטונו ובה בעת הגלדיאטור מוצא את עצמו מת בזירה.
צילום: אבשלום פולק
את חלל הבמה מעטרות חליפות תלויות כמו מבקשות שמישהו יקטוף אותן מהשמים ומאוורר שהסתובב והיה לחלק מזירת הקרבות כמו גם איורים מרהיבים שיצרו רוני פחימה, שמרית אלקנתי ושירז פומן, ומפעיל אותם בלייב רובוט.
אלו יודגש, אינם בבחינת תפאורה גְּרִידָא כי אם הוענקה להם משמעות מובנת ורחבה יותר כמי שמייצגים בה את הקשר בין עולם הגלדיאטורים ההיסטורי של "קרמאפ" לבין תרבות ההמונים העכשווית המקיפה את כולנו: הריאליטי־שואו, העימותים הפוליטים ועולם הכדורגל, הבנויים כידוע על מאבקים שאנו נלחמים בהם.
צילום: יפעת דיסקין
למעשה ולמיטב הבנתי הבלאגן הסוריאליסטי הפנטסטי מובע בסגנון תנועה שנוצר מלכתחילה לשחרר אגרסיות ואלימות ולקיים קרבות שבאים לידי ביטוי בתנועה ופה בדיוק טמון לטעמי גם סוד פשרו של המופע המבקש אולי לרמוז, לבקר ולהזהיר את הצופים מעולמנו אנו.
בקבלת הפנים החגיגית שנערכה למופע במסעדת קורדרו, נצפו לא מעט אורחים מכובדים מתחום הבמה והתקשורת וביניהם ציפי פינס, נועם סמל ויעל דן. אני מבחינתי הצלחתי "לגנוב" מספר מילים קצרות עם הרקדנים.
צילום: פרטי
צילום: פרטי
עניין אותי מאד לשמוע על תהליך העבודה והדימויים שעבדו עימם על מנת להגיע לתוצאה מרשימה כל כך, ואין ספק כי השילוב בין רקדני המסלול להכשרת רקדנים, לרקדנים הוותיקים מהלהקה שהניעו את גופם באופן מעורר השראה לצד תפקידו הנהדר של פישזון שהוביל את המופע כולו, יצרו פה חגיגת צבעים (תאורה) דימויים ובלאגן מסודר המחייב אותנו כצופים לפרשן את הבלאגן הגרוטסקי, הסאטירי המהפנט.
כוריאוגרפיה, פסקול, עיצוב תלבושות וחלל: אבשלום פולק, תאורה: יואן טיבולי. תלבושות: סיון קנטי. רובוטיקה: צביק׳ה מרקפלד. משתתפים: אופיר איטח, נועה הן, נגה הרמלין, תומס וולסכוט, אחינועם חי, מרתה-לואיזה ינקובסקה, עוז מולאי, עמית מרסינו, צבי פישזון, ג`וי קמין, מיכל רוטמן, רקדני המסלול להכשרת רקדנים תל אביב-יפו – שנה ב`. ניהול אמנותי "המסלול להכשרת רקדנים" - תל אביב-יפו: נעמי פרלוב, אופיר דגן.
"קראמפ" — תיאטרון מחול אבשלום פולק. המופע הבא: 29, בינואר - היכל התרבות מודיעין.