השקדיה פורחת: הכירו את העץ המסמל את ט"ו בשבט

 אילוסטרציה. יח"צ

 

פריחתה המרשימה של השקדיה (עץ השקד המצוי) הנותנת את אות פתיחתה של העונה הקרה נחשבת למיתוס ולסמל חג – ט"ו בשבט.

 

בעוד שרוב העצים האחרים כבר איבדו בשלכת הסתיו את העלים שלהם – בולטת בנוף, השקדיה שפורחת כידוע ראשונה מבין עצי הפרי ומתכסה בכמות אדירה של פרחים גדולים וריחניים בצבעי לבן עד ורוד עז - ומכאן גם שמה, שניתן לה הודות לפריחתה המוקדמת והמהירה כמי ששוקדת להוציא את הפרחים שלה במועד מוקדם. 

 

שקדים. צילום: pixabay 

 

 

אם חשקה נפשכם לצפות בשקד המפליא בפריחתו הוורודה והלבנה ממליץ לכם דוד גל אור, הבעלים של "מסלולים להתאהב בארץ מחדש" לבקר בפארק קנדה ושם להתרשם מפריחה מרהיבה של עצי השקדיה. "הפארק נמצא בקו התפר שבין עמק איילון ומישורי השפלה לבין התרוממות הרי ירושלים", הוא אומר ומוסיף "והמסלול המוצע הינו מסלול מגוון ויפיפייה בין מעיינות ותצפיות וכולל נסיעה במכונית וירידה לקטעי הליכה קצרים שיובילו למעיין קטן, ולבריכה הנמצאת בתוך מבנה קשתות רומי עתיק שם תוכלו לתצפת על עמק איילון מצד אחד ועל הרי ירושלים מהצד השני".

 

השקדיה היא למעשה עץ בר שתורבת בתקופת הברונזה הקדומה ממשפחת הוורדיים שבה נציגים של כ-28 צמחי בר שונים. התירבות שלה התרחש ככל הנראה בקווקז, שם גדל בר מין השקד הקרוב ביותר לשקד המתורבת – "שקד פנזל" שמו וזה נבדל משקד הבר בתכונה אחת משמעותית - הראשון הוא מתוק ולא מר. בשקד הבר יש מוטציה נדירה מאד של שקדים שאינם מרים, ואלה נחשבים לנדירים שכן איבדו את ההגנה הכימית (רעל) על הזרעים שלהם, והסיכויים של הזרעים הלא מרים לשרוד נמוכים בהרבה מזה של השקדים המרים.

 

 

אגב, כל חובב ספרי מתח ישנים דוגמת אגאתה כריסטי יודע מהי משמעות ריחם של השקדים המרים: מוות באמצעות הרעלת ציאניד. הסיבה לכך שהשקדיות מכילות ציאניד, בעיקר כהגנה מפני מכרסמים. קליפת שקד הבר, מכילה כמויות גבוהות של תרכובת בשם גליקוזיד אמיגדלין, שלאחר לעיסה או ריסוק הופכת לתרכובת הרעלן ציאניד, שהיה  כאמור לאמצעי הרעלה פופולרי בספרי המתח של המאה הקודמת. לפי חלק מההערכות, מספיקה כמות של 20 שקדים בלבד כדי לגרום להרעלה. 

 

אבל היי, שנייה לפני שאתם מפסיקים לחלוטין לאכול שקדים מהפחד, כדאי לכם לדעת שיש הבדל מהותי בין השקדים המתוקים לבין השקדים המרים, ש-20 מהם מספיקים כאמור כדי להרוג אדם מבוגר. מצד שני, תמצית שקדים עשויה אמנם משקדים מרים - אבל הכמות המופקת לצורך התמצית בטוחה למדי בשימוש, ולא יכולה לשמש כנשק קולינרי קטלני.  

 

שקדים. צילום: pixabay 

 

 

זן השקדים הנפוץ ביותר בישראל, הוא "שקד אום אל-פאחם", הידוע גם בשמות "חסן" או "אסד", משום שנמצא בסוף שנות ה-50 במאה הקודמת בחצר ביתו של החקלאי חסן אסד באום אל פאחם. זה מצא בכרם השקדים שלו עץ יחיד שהשקדים שלו היו בעלי קליפה רכה המתפצחת ביד והבין מיד את המשמעות המסחרית של תכונה זו – ולכן ריבה את העץ באמצעות ייחורים. זן זה נחשב לזן העיקרי והשכיח ביותר, והוא גם זה שמשווק באריזות ונמכר לצרכן.

 

בישראל קיימים שני מיני שקד ייחודים ופחות נפוצים: "שקד הרמון", הפורח בנחל אלות ובנחל לוץ שבנגב, ו"שקד קטן העלים", הפורח בעיקר בצפון ישראל ומצוי בסכנת הכחדה.

 

עץ השקד מסתפק במעט מים, שורשיו עמוקים והוא יכול לשרוד גם בתקופות יבשות לגמרי, עם זאת העץ זקוק ל-250 שעות של טמפרטורות היורדות מתחת ל-7 מעלות בכדי לספק מופע פריחה בלתי נשכח. את השקד ניתן לגדל גם בקרקע גירית, שעצים אחרים מתקשים לצמוח בה והעץ עצמו מוגן וככזה אסור בתכלית לקטוף את פרחיו.

 

האדם מצא את השקדים הלא מרים וידע להשתמש בהם כבר בתקופת האבן הקדומה, אך תירבות השקדים החל כאמור רק כאשר החקלאות הייתה משוכללת דיו והאדם ידע לעשות ייחורים של צמחים. החקלאי הקדום בחר ייחורים מהשקדים ה"מתוקים", אותם הוא טיפח והפך לשקד המתורבת.

 

 רוזטה של תבליני פרג

 

הפרי בהגדרתו הבוטנית הוא למעשה בית גלעין שעיר. לרוב אנחנו זורקים את הפרי ואוכלים רק את הזרע, ולעתים אוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו, כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה וחמצמצה, והקליפה שמתחתיה עוד לא התקשתה, מה שמכונה "שקדים ירוקים".

 

השקד מוזכר בהיסטוריה הקדומה (לפני הספירה) כגידול חקלאי שכיח בארץ ישראל. במקורות מופיע השקד במספר רב של מקומות. אחד הבולטים שבהם הוא זה של מחלוקת קרח ועדתו. דרכו של הבורא להוכיח מי נבחר לשרת בקודש (לשקד ולקדושה - אותו שורש לשוני) היא לחולל מופת שבו מטהו של אהרן הכהן פורח וגדלים עליו שקדים: "והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויציץ ציץ ויגמל שקדים".

 

גם בספר בראשית, מקבל השקד מקום של כבוד עת יעקב מבקש מבניו להביא לאחיהם יוסף כל מיני מעדנים כדבש ובוטנים וגם שקדים (בראשית מ"ג, י"א) ואלה ניתנו כמתנה "מזמרת הארץ" לשליט מצרים. ואם במצרים עסקינן שהרי עדויות ארכאולוגיות המכילות שרידי שקדים נמצאו אפילו בקברו של תות ענח אמון (1325 לפנה"ס).

 

 

אין ויכוח, שקדים זה משמין. 578 קלוריות ל-100 גרם (בערך 7 קלורית לשקד), ולמרות זאת מחקרים רבים מעידים שהתרומה של השקדים לבריאות לא תסולא בפז.

 

"הערך התזונתי של השקד הטרי גבוה", קובע משה שמאי, הומאופת, חבר ועד האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. "השקד עשיר במגנזיום, ומכיל ברזל וסיבים תזונתיים. השומן שלו נחשב למשובח וכך גם החלבון שלו (100 גרם - 18.5 גרם חלבון)". "מהשקד", הוא מוסיף "ניתן להפיק שמן בסיס מעולה ואף להפיק ממנו חלב מזין וברפואה העממית הוא ידוע כמסייע לטיפול במחלות ריאה, הרעלות קיבה ותולעי מעיים; צרבות, כאבי ראש, שיעול יבש, דלקות אוזניים, תבלול בעיניים, ולהגברת יצור החלב בקרב נשים מניקות והגברת כח הגברא".

 

  הסדרה הכחולה - שקדים לבישול ואפייה של מיה תעשיות מזון. יח"צ

 

"השקדים מכילים גם נוגדי חמצון החשובים למניעת מחלות לב וסרטן ולהאטת תהליכי הזדקנות (חופן אחד של שקדים יספק לכם חצי מכמות הוויטמין E המומלצת ליום)", מציינת עדינה בכר, דיאטנית ראשית במרכז גלאנט לטיפול בסכרת. "בנוסף מכילים השקדים מינרלים כמו סידן, וב-60 שקדים יש כמות סידן זהה לזו שיש בכוס חלב. השקדים מספקים לנו גם מגנזיום ואשלגן אשר חשובים לשמירה על לחץ הדם ולהתכווצות שרירים ולעומת זאת השקד דל מאוד בנתרן (מלח), שידוע כמזיק, ועשיר בחומצת שומן חב"ר (חד בלתי רוויה), המועילה לאיזון השומנים בדם, תורמות להורדת הכולסטרול הרע ולהעלאת הכולסטרול הטוב בדם וחשובה לבריאות הלב". 

 

שוקולד חלב עם שקדים שלמים של ריטר ספורט. יח"צ 

 

"השקדים בריאים אך הם גם דחוסים בקלוריות, 6 יחידות שקדים (כן, 6! לספור בבקשה. אחרת מאבדים שליטה) שווים לכף גרעיני חמנייה או דלעת, או ל-2 יחידות אגוזי מלך או ל-6 פיסטוקים. כל אחת מהאופציות הלוו שווה ל-50 קלוריות", קובעת חלי ממן - בעלת קבוצות תמיכה לאורח חיים בריא ומבארת: "זה בסדר, זה מגוון וזה טוב. אבל זה צריך לבוא כתחליף למשהו אחר בתפריט היומי, אחרת זו תוספת ואם זה קורה כמה ימים, זה לא טוב. אם בחרתם בשקדים, תוכלו לוותר באותו היום על השמן בסלט (אפשר גם פשוט להוסיף אותם לסלט. תוספת שתהפוך את הסלט לחגיגה אמיתית".

 

לסיכום: תרומתם המבורכת ביותר של השקדים היא העובדה שהם רוויים בסידן. אכילת שקדים טריים לא קלויים או חמאת שקדים מצוינת לטיפול באוסטיאופורוזיס. כמו כן, השקדים עשירים ברכיבי תזונה חיוניים החשובים לתפקוד הגוף, כמו אשלגן, ברזל, מגנזיום, אבץ, סיבים תזונתיים, חלבון, וויטמיני B ,E, ו-C. השקדים אף עשירים בחומצה פולית, הידועה כמרכיב חשוב במניעה של מחלות לב וכלי דם.

 

השקדים אגב מתחמצנים מהר כמו שמן, ולכן חשוב לשמור אותם בשקיות קטנות ורצוי אפילו במקרר. במזווה (בצנצנת או שקית) הם יחזיקו מעמד עד 3 שבועות ואילו בקירור הם יאריכו חייהם זמן רב מאוד. כדי למצות את המיטב מהערכים התזונתיים הרבים בשקדים, מומלץ כמובן לצרוך אותם עם הקליפה הדקיקה העשירה בנוגדי חמצון ובסיבים תזונתיים. 

 

שקדים תמצאו גם כמרכיב בשוקולד, במאפים, בפיצוחים ואפילו בגלידה, אבל אלה כבר עוברים תהליכים של הלבנה ושיבוב, ולעיתים של טיגון ואפייה. 

 

 

 

לשקדים יש השפעה מיטבית גם על המוח, משום שהם עשירים בריבופלאבין וL- קרניטין המשפיעים על הפעילות הקוגניטבית ומקושרים כמורידי סיכון למחלות כמו אלצהיימר ודימנציה.

 

מחקר איטלקי בראשותו של ד"ר מרטין ויקהאם חשף כי הציפוי הטבעי של השקדים מחזק את תגובות המערכת החיסונית לזיהומים ומחקר אחר מאוניברסיטת פנסילבניה שפורסם במגזין האמריקאי של איגוד רופאי הלב חשף כי שקדים תורמים לירידה בשומן בבטן וברגליים ואפילו עוזרים להצר את ההיקפים.

 

מסתבר כי אכילה של 42 גרם שקדים, עשויה לפי מחקר זה להאריך חיים, לשפר את תפקודי הלב וגם לשרוף כאמור שומנים, ולמרות שלא נמצאו הבדלים במשקל בין שתי הקבוצות שנבדקו במחקר הזה, הקבוצה שאכלה שקדים הורידה בשומן הבטן והרגליים וגם בהיקף המותניים. 

 

"משום היותם עשירים בנוגדי חמצון, ארגנין ובמינרלים שונים, עשויים השקדים לסייע לאפקטיביות של פעילות גופנית ובשיפור הישגים ע״י וויסות מנגוני חמצון בשרירי השלד", מציינת דנה אפרייט תזונאית קלינית ממתחם הכושר זאוס בראשון לציון. "השקדים, עשירים בפיטוכימיקליים וסיבים תזונתיים ולהם השפעה טובה על ה״חיידקים הטובים״ של מערכת העיכול". 

 

מחקר אחר שהוצג אשתקד במסגרת כנס ASCO (המפגש השנתי של איגוד האונקולוגים הקליניים בארה"ב) ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מצא כי אכילת שקדים מפחיתה משמעותית את הסיכון לחזרת מחלת הסרטן אצל חולי סרטן מעי שלב 3 שעברו טיפולי כימותרפיה.

 

 באלם שקד לגוף - ל`אוקסיטן. יח"צ

 

 

לשקד מקום של כבוד גם בקוסמטיקה. שמן שקדים כפי ששמו מעיד, מופק מהשקד עצמו וצבעו צהוב בהיר. שמן זה עשיר בחומצות שומן חיוניות, בעיקר בחומצה אולאית (מעל 60%) וחומצה לינולאית והוא מבוקש מאד בתעשיית הקוסמטיקה, הן בשל סגולותיו והן בשל היותו שמן בעל עמידות גבוהה בפני חמצון.

 

"שימוש בשיחי שקדים ידוע עוד מימי קדם, אז היה נהוג לשמן את הגוף לצורך הגנה ממזהמים ומחלות", אומרת ד"ר ג`ני שטיימן – המדריכה הראשית בחברת מאג`יריי ומוסיפה "לשמן שקדים תכונות הגנה אנטי אוקסידנטיות מעולות ונוכחות של שמן זה מעלה את יכולת העור לשמור על הלחות הנחוצה. שמן השקדים דומה בהשפעתו לזאת של הלפידים (מרכיב השומן בעור) וככזה הוא תורם למראה החלק ולהרגשה ה"נוחה" של העור כאשר הוא נותר כמעטה הגנה חיצוני על העור".

 

 

"שמן השקדים מעכב את תהליך ההזדקנות ומטפל בקמטים הודות לוויטמינים מסוג K ו-E המסייעים לעור להתחדש ולשמור על האלסטיות תוך עידוד זרימת דם בריאה ומשופרת. בנוסף, השמן חוסם קרניים אולטרה סגולות בצורה טבעית ולכן הוא מתאים במיוחד לחשיפה לשמש. אגב, אם אתם סובלים מעיגולים שחורים ושקיות מסביב לעיניים, טבלו צמר גפן במעט שמן שקדים, מרחו מתחת לעיניים והשאירו למשך לילה שלם", מסכמת סיגל קדם המדריכה הראשית בחברת תפוח טכנולוגיות.