טיפה בים: רשמים מנופש באזור ים המלח

 צילום: פייסבוק ביאנקיני

 

 

בכפר הנופש ביאנקיני שבצפון ים המלח נפשתי בפעם הראשונה בנובמבר 2011, עם מי עתידה הייתה להפוך לרעייתי ולאם בכורי. הטיול ההוא היה רצוף הרפתקאות שכללו: משטרה, בדואים ונופים מדהימים.

 

7 שנים מאוחר יותר, חזרתי בשנית אל כפר הנופש המקסים הזה - שאין דבר הדומה לו בארץ. 

 

כפר הנופש ביאנקיני נהגה והוקם על ידי דינה דגן ציונית אמיתית - דוגמה ומופת לתעוזה, חזון והמשכיות. דגן שהייתה בעברה בעלת פאב ירושלמי בשם ביאנקיני עברה התעוררות לאחר שחוותה ניסיון לפיגוע בתקופה האינתיפאדה הקשה והפיגועים בירושלים בשנת 2001. היא עצמה לא חלמה שמלאך המוות ידפוק על דלתה אך ביום הפקודה היא בעטה אותו לכל הרוחות כאשר זיהתה מטען חבלה במשקל 7.5 ק"ג שהטמין בפאב שלה ערבי צעיר, שנהג לבלות במקום בקביעות.

 

בתחושת בטן, היא הרגישה שמשהו חשוד ובתושייה רבה היא סילקה את המטען מהפאב, הזעיקה שוטרים, שגילו בתוכו פצצה ובכך סיכלה פיגוע אימתני שבו היו עלולים להיות עשרות קורבנות, בני נוער שבילו בפאב שלה באותו הזמן. 

 

לאחר אירועי אותו הלילה ובחודשים שלאחר מכן התקשתה דגן להישאר בירושלים, והעיר שבה גדלה הפכה מבחינתה טעונה, לוחצת, צפופה וסואנת. היא חיפשה מקום שקט ורגוע יותר להעתיק אליו את מגוריה וכך גמלה בליבה ההחלטה לצאת לדרך חדשה. היא מכרה את נכסיה ועברה להתגורר בשכירות בנקודה בתולית בצפון ים המלח המשתרעת על שטח אדמה בן 20 דונם - אותם היא שכרה מהיישובים הסמוכים נעמה וורד-יריח ושם גם תכננה להקים חוף רחצה מסודר.

 

מהונה האישי היא החלה משקיעה בפיתוח המקום תוך שתילת מדשאות, נטיעת עצים, הקמת מסעדה אתנית וצימרים מרוהטים ומאובזרים במלואם, שפונים כאמור לים המלח.

 

צילום: פייסבוק ביאנקיני 

 

גם לחוף שהקימה היא העניקה את השם ביאנקיני,  על שמו של אנג`לו לוי ביאנקיני – קולונל צי איטלקי וציוני נלהב שנרצח בעת מילוי תפקידו ב-20 באוגוסט 1920 בחירבת אל-גאזאלי על גבול עבר- הירדן וסוריה ע"י קבוצת בדוואים שהתנגדה לשלטון המנדט הצרפתי וזיהתה אותו בטעות כצרפתי.

הגעתי אל כפר הנופש  לאחר נסיעה נעימה של כשעה ועשרים דקות שכללה בדרך את נופי ירושלים וירידה לנופיו הקסומים של ים המלח. למי מבניכם שאינו מכיר את כפר הנופש אספר בקצרה כי זה שוכן למרגלות הים הכי נמוך, הכי מלוח והכי מיוחד בעולם - בחופו הצפוני והבתולי של ים המלח, בין החופים המוסדרים קליה ונווה-מדבר, במרחק של כ-25 בלבד מהעיר ירושלים.

 

צילום: פייסבוק ביאנקיני

בכפר, כ-70 חדרי אירוח, בחלקם סוויטות למשפחות וגם שתי סוויטות ארמון המעוצבות בסגנון מרוקאי ייחודי. בתוך כל יחידה תמצאו מטבחון מאובזר וג`קוזי כמו גם טלוויזיה 32 אינץ+yes, כספת ומזגן וכמובן איך לא? WiFi חופשי במתחם.

 

בחוף, גם חאנים בדמות אוהלים בדואיים המיועדים לקבוצות/משפחות המונות בין עשרה לעשרים וחמישה איש ואלה כוללים גם עמדת ברביקיו ונוף מהמם. עוד במקום, בריכת שחייה חצי אולימפית מרהיבה וכן בריכת פעוטות ומתחם ילדים מושקע הכולל את כל מה שילדים אוהבים - אך אני אישית התמכרתי לחוף הים הפרטי שנמצא במתחם.  

 

צילום: פייסבוק ביאנקיני 

 

היופי בחוף זה טמון לטעמי בבתוליות שבו (למרות שיש כמובן עמדת הצלה). המים בחלק הזה של ים המלח שמנוניים הרבה פחות והבוץ המיוחד שיש רק בים המלח נמצא שם בשפע ובאיכות גבוהה מאוד.

 

צילום: פייסבוק ביאנקיני

אחרי הים כאשר חוזרים רעבים -אין כמו ארוחה טובה, ובביאנקיני מסתבר לא חסר גם אוכל משובח.

 

מאחר ומדובר בכפר נופש על טהרת הסגנון הצפון אפריקאי והמרוקאי בפרט, גם האוכל בו מושפע ברובו מהרפרטואר הברברי. הברברים כידוע הם התושבים המקוריים של צפון אפריקה, אלה שאכלסו את האזור הרבה לפני הכיבוש הערבי וככזה בביאנקיני תמצאו השפעות קולינריות המוגשות אל השולחן בדמות מאכלים עממים. 

 

פרנה - לחם מרוקאי מסורתי שקיבל את שמו על שם התנור בו נאפה ומזכיר מעט פיתה, באווריריותו ובשרניותו נאפה בביאנקיני מדי יום ולצידו תוגש לכם ערכת סלטים מזרחיים מכל הסוגים והטעמים, כמו למשל מטבוחה משובחת המצטיינת בטעמים חזקים של עגבניות שבושלו עד שנהפכו לרכז ופלפלים ששמרו על נגיסות בתיבול עדין, סלט סלק, חצילים במיונז, חצילים טבעיים, טחינה עם פטרוזיליה, רצועות פלפל, גזר מרוקאי, גזר בלימון, לימון כבוש וגם חציל עם גמבה וחומוס.

 

צילום: פייסבוק ביאנקיני 

 

עוד בהיצע פסטלים איכותיים מטוגנים בהשראת הפסטליטוס דה פטטה, ו"בולט" (קציצה בשפה הצרפתית) המוצעת בדמות מפרום טעים של תפוח אדמה העוטף תערובת בשר מתובלת בהרבה עשבי תיבול, וכמובן איך אפשר בלי מנת החריימה האולטימטיבית שכולם מכירים ואוהבים המוגשת עם גרגרי חומוס ורצועות גמבה.

 

המנות מוגשות בטוב טעם בכלי הגשה אוריינטלים מיוחדים כמו הטאג`ין שנראה כמו מגש עשוי חרס ועליו מכסה חרוטי שאותו אפשר להרים בלי כפפה גם כשהתבשיל רותח והמסעדה כולה מעוצבת ומעוטרת בציוד ואביזרים שדגן הביאה היישר ממרוקו.

 

צילום: פייסבוק ביאנקיני 

כפי שתוכלו בוודאי לראות בתמונות, מדובר בכפר נופש באווירה אוריינטלית, מדברית וקסומה שכל פינה בו משקיפה לנופו המדהים של ים המלח. אני לא מכיר עוד מקום כזה בארץ - לכן כדאי שתדעו שניתן גם לערוך בו אירועים פרטיים כמו חתונות ומסיבות באוהל אירוח מרוקאי או באולם מעוצב והכל  כמובן בהתאם לבקשת המזמין ובהתאם לאופי ולסגנון האירוע. לעסקים מציע כפר הנופש מגוון אפשרויות לימי כיף ואירועי חברה.

 

מחירים: אמצע השבוע - 400 ₪ ללילה (זוג), 690 ₪ ללילה (סופ"ש + א. בוקר) - עד מרץ 2019. ביאנקיני - טלפון: 02-9400266, דני: 052-3449963

 

 

מעבר לאופציות הנופש הקיימות בכפר עצמו תמצאו אם תרצו אטרקציות מקסימות וייחודיות לאזור צפון ים המלח כמו הפלגות בים המלח, טיולי רכיבה על סוסים, מוזיאון זכוכית, גלישת מצוקים בטבע וגן בוטני בקיבוץ עין גדי  ובו למעלה מ-1,000 מיני צמחים שהובאו ממקומות רבים בעולם ועליהם שולט הסמל הקשיש של הגן: עץ הבאובב האפריקאי. 

 

פסל האריה של גרסימוס בכניסה לכנסיית דיר חג`לה. צילום: דותן גלוסקא 

 

לסקרנים יותר אני ממליץ בחום לבקר בשלושה מקומות מקסימים ביופיים שפשוט לא יאמן שנמצאים בחלק הצפוני של ים המלח.

 

הראשון הוא מנזר דיר חג`לה מהמאה החמישית לספירה - אחד הבודדים והיחידים באזור ששרדו וניתן לבקרם. המנזר הזה שוכן קצת אחרי צומת אלמוג, כחצי קילומטר לאחר בית הערבה על הכביש המוליך צפונה לבית שאן, ואם תהיתם לגבי מקור שמו של המנזר - "בית חוגלה", הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין המוזכרת בספר יהושע פרק טו` וגם מוזכרת במפת מידבא מהתקופה הביזנטית. מנזר זה אגב, נבנה בדיוק במקום בו ישוע ואימו, מרים, עצרו ללון בדרכם למצרים כאשר נסו מהמלך הורדוס ומדובר במנזר יפיפה ומקסים בתוך נווה מדבר אוטופי. 

 

למי מבניכם שיבקרו במנזר הזה, מומלץ כמובן להתרשם מהאיקונות הרבות (ציורי קיר) ובהן גם ציור האריה לצד האיש עם זקן. על פי המסורת, גרסימוס, מראשי תנועת הנזירות במדבר יהודה ופטרון החיות, פגש במקום אריה פצוע וברגלו קוץ. גרסימוס, שאזר אומץ וחילץ את הקוץ מרגלו של האריה המסכן, זכה לחבר חדש בדמותו של האריה. כשהגיע יום פקודתו של גרסימוס, מסופר כי האריה רבץ ליד קברו של הקדוש עד שזה מת וכאות הוקרה  מוצב בכניסה למנזר פסל מוזהב של האריה של גרסימוס.

 

מחיר: 5 שקלים לאדם (האתר פתוח בכל ימות השבוע. יש לבוא בלבוש צנוע). 

 

 

 

אתר נוסף שאסור לכם לפספס הוא "קאסר אל יהוד" (מכונה בפי הערבים מע`טס) - אתר הטבילה של ישוע בירדן, בדיוק במקום בו הטביל יוחנן המטביל את ישוע. אתר זה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי ולמימיו מייחסים המאמינים סגולות מרפא. שמו אגב מציין את המסורת לפיה במקום זה חצו בני ישראל את הירדן במסעם ממצרים. המשמעות היא אמנם "ארמון היהודים", אבל רבים טוענים שמדובר בשיבוש של "שבר היהודים", כלומר המקום בו נשבר הנהר כדי לאפשר להם מעבר בטוח.

 

 

קאסר אל יהוד. צילום: פייסבוק

ביציאה מ"קאסר אל יהוד" מומלץ לכם להתעכב קמעה ליד הריסותיו של גשר עבדאללה, שנבנה בשנת 1950 ופוצץ 17 שנים מאוחר יותר, במלחמת ששת הימים. גשר זה לפני שחטיבה 10 הפילה אותו חיבר את עמאן לירושלים ב–40 דקות נסיעה - והיום נותרו ממנו רק שברי בטון, מוטות חלודים ותזכורת לגובה המים באפיק הקודם של הירדן. 

 

קאסר אל יהוד. לפרטים: סער כפיר -050-2217001 

 

 

 גיא ארליך. יח"צ

 

האתר השלישי שחייבים לסמן עליו V הוא "חוות האפרסמון" של גיא ארליך בקיבוץ אלמוג. בחווה זו ולמעט העובדה שגדל בה צמח האפרסמון המקראי שנעלם מהארץ לפני 1,500 שנה והיה לתמרוק המבושם שבו השתמשו מלכת שבא וקלאופטרה, וממיצויו נמשחו מלכי יהודה - תוכלו להתרשם מעוד 5 צמחים מתוך 11 סממני הקטורת של בית המקדש וממאות צמחים נוספים ההופכים אותה למי שמגדלת דרך קבע את אוסף הצמחים המקראיים הגדול במזרח התיכון וכך לצד האפרסמון, המור והלבונה המקראיים תוכלו לפגוש שם גם את צמח הכופר המוזכר בשיר השירים.

 

חוות האפרסמון המקראי. לפרטים: גיא ארליך- 052-4498200 

כך או אחרת הסמיכות של כפר הנופש ביאנקיני לעיר ירושלים מאפשרת כמובן ליהנות משני עולמות שונים. מחד חווית עיר שוקקת ומלאת שווקים, ניחוחות והיסטוריה ומאידך חוויה ייחודית של שקט פסטורלי, ים קסום וקסם המדבר. בנינו? אתם חייבים לנסות!