מאת: מערכת SPOT it
צילום:pixabay
השיעול מטריד אתכם? אתם ממש לא לבד בעסק הזה, ולמרות שמסתמן שהחורף ה"מתעכב" יסתכם ב"גרעון" בכמות המשקעים - רשמית הוא כבר פה איתנו ועמו גם שלל וירוסים וחיידקים הגורמים לאחת התלונות השכיחות ביותר בפנייה לרופא המשפחה. אין כמעט תינוק, ילד או מבוגר שעוברים את העונה הזו בלי הסימפטום המעצבן הזה – שיעול!
עונת המעבר והחורף בפרט נושאות עמן וירוסים רבים וקשה להתעלם גם מהשיעולים הקודחים, שמפרים את השלווה, מקשים על הנשימה ופוגעים באיכות החיים. אך תתפלאו לדעת שמנגנון השיעול (וגם הצטננות) הוא דווקא אחת התכונות המופלאות של גוף האדם, להיפטר מגורמים (חיידקים, רעלים עודפים, פסולת ויתר ווירוסים מהגוף) - הפולשים מבחוץ ועלולים לפגוע בדרכי הנשימה, בריאות ובגוף כולו. השיעול תורם למערכת ההגנה הפיזיולוגית, אך עשוי לעורר דאגה אם מדובר בשיעול חריף או כרוני שלא חולף וגורם לאי נוחות ומתגבר במהלך היום, במיוחד בשעות הלילה ומקשה על השינה.
האזור במוח ששולט במנגנון השיעול קרוי הגרעין הבודד המוארך (nucleus tractus solitarius) והוא נמצא בגזע המוח. בעוד ששיעול הוא רפלקס טבעי בגוף ותסמין מקובל כאשר יש מחלה חריפה של דרכי הנשימה או שהוא נוצר לאחר שאיפה של מזון או שתייה בשוגג לדרכי הנשימה, שיעול אקוטי או/ו מתמשך מעל חודשיים רצופים עשוי להיות תסמין למחלות כרוניות, אסתמה או לאלרגיה ודורש כמובן בירור רפואי כמו צילום חזה ולעיתים בדיקה של רופא ריאות.
כך או אחרת, במהלך השיעול אנו שואפים את האוויר ונושפים אותו בלחץ גבוה ובמהירות עצומה, לעתים גדולה מ-100 קמ"ש, ולחץ זה מאפשר למעשה לפלוט החוצה כיח ורסיסי רוק שמכילים שיירים של נגיפים (השכיח בהם הוא פנאומוקוקוס פנאומוניה או בקצרה: פנאומוקוק) עם תאי דם לבנים הנלחמים בהם, או באופן שכיח יותר את הווירוסים. השיעול, כאמור, נועד להיפטר מהכיח הזה, כשלרוב שיעול נגיפי (ויראלי) מלווה בתקופת חום קצרה של עד שלושה-ארבעה ימים, והשיעול בדרך כלל מחמיר או מתגבר דווקא בלילה.
שיעול יבש או לח? זו השאלה!
נהוג להבחין בין שני סוגים מרכזיים של שיעול: שיעול רטוב שהוא שיעול ליחתי ויצרני המכונה גם "שיעול פרודאקטיבי" ולרוב נגרם על ידי הצטננות או שפעת ומלווה בסימפטומים כמו נזלת, עייפות. בשיעול זה מסולקת הליחה מתוך מערכת הנשימה לרבות הריאות והאף ומומלץ שלא לדכא שיעול זה, כיוון שמטרתו היא כאמור לנקות את הגוף, אבל כמובן שכל מקרה לגופו ומחייב אבחון לאפיון סוג הזיהום.
שיעול יבש הוא למעשה שיעול ששכיח במצבים אלרגניים או מגיע עם זיהומים נגיפיים כמו הצטננות ושפעת, בעקבות נזלת מתמשכת. שיעול שכזה מתחיל לרוב בתחושת גירוי או דגדוג בדרכי הנשימה. כאשר נוצרת דלקת בדרכי הנשימה העליונות, למשל כתוצאה מנגיף נשימתי כמו שפעת. המוח מפרש את הנפיחות של דרכי הנשימה כאילו מדובר בגוף זר, והוא מנסה להסיר אותו על ידי הפעלת מנגנון השיעול. גם תרופות מרשם שונות וגורמים אטמוספריים כמו אבק, עשן ואוויר קר יכולים לגרום להופעת שיעול מסוג זה. הבעיה בשיעול יבש שהוא לא פרודאקטיבי, כלומר, הוא לא מייצר ליחה ולכן הוא לא באמת תורם בהגנת המערכת החיסונית.
ברוב המקרים, השיעול עצמו אינו יעד לטיפול אלא הסיבה בגללה הוא נוצר וניתן לחלק את השיעול לפי משך הזמן בו הוא מופיע - שיעול חריף נמשך עד שלושה שבועות, שיעול תת-חריף נמשך בין שלושה לשמונה שבועות, ושיעול כרוני נמשך למעלה משמונה שבועות. לאחר תקופות ארוכות של שיעולים, אנשים נמנעים לעיתים מלהשתעל בשל הכאב שנגרם להם, מה שעלול גם להוביל לסיבוכים ריאתיים. מצד שני, שיעול מוגבר, בעיקר כזה שנמשך ימים רבים יכול בעצמו להיות מתיש ולגרום לכאבי שרירים, להקאות ובמצבים קיצוניים אפילו לעילפון.
אם השיעול נמשך למעלה משלושה שבועות לאחר זיהום בדרכי הנשימה או אם הוא הולך ומחמיר מומלץ כמובן לפנות לרופא. אם השיעול מלווה בקוצר נשימה, כאבים בחזה או שיעול דמי יש לפנות באופן מיידי לבדיקת רופא. במצבים שהשיעול הופך כבר לשיעול כרוני מתמשך (מעל 8 שבועות), חשוב לפנות לבדיקת רופא, ובהתאם לגיל ולמחלות הרקע יבוצע בירור נוסף של השיעול הכרוני. הכלל הזה רלוונטי בעיקר עבור מטופלים שאינם מעשנים, משום שבקרב מעשנים שיעול כרוני הוא דבר שבשגרה ולכן הם עלולים לאבד את תמרור האזהרה של שיעול כרוני כסמן פוטנציאלי למחלות שונות.
בכל מקרה אין הרבה מה לעשות כדי להימנע משיעול פרט לחיסון המתאים ולהקפדה על היגיינה מקסימלית: שימוש בג`ל אלכוהול מחטא לאחר מגע עם הפרשות (נזלת, שיעול) וביקור בשירותים. בנוסף, חשוב להשתעל ולהתעטש אל השרוול ולהימנע ככל האפשר משהות קרובה לאנשים חולים.
איך נהוג לטפל בשיעול טורדני?
בטיפול בשיעול חשוב כאמור לברר מהו מקור השיעול ולטפל בו. קיימים כמובן טיפולים שונים לשיעול, תלוי בסוג השיעול. בשיעול עם ליחה נהוג לטפל בתרופות מכייחות אשר מדללות ליחה ומסייעות בהוצאתו למשל, פארמול אף ושיעול, דקסמול קולד, טוסין די אם, רסיל, ראולין, סיראן, ראונאק, מוקוליט, מוקוטריט וסולבקס או מווקס. תכשירים אלו נועדו כאמור לפרק את הליחה ולהקל על הוצאתה ממערכת הנשימה. יש להיזהר בשימוש בהם אם סובלים מכיב קיבה עיכולי וגם מי שסובלים ממחלות שונות כמו סוכרת לא יוכלו להשתמש בתכשירים מכייחים ובכל מקרה, הוא מומלץ השימוש רק מגיל שנתיים ומעלה.
מוצרי טננבלוט. צילום: סטודיו קרול&מישר
לדיכוי שיעול יבש נהוג להשתמש בתרופות על בסיס קודאין, שנחשב חומר נוגד שיעול. בין התכשירים שניתן להשיג רוקסט וקוד אקמול 10/500. יצוין כי תרופות נגד שיעול בעייתיות לשימוש אצל ילדים, כי במינון גבוה הן עשויות לגרום להפרעות בקצב הלב, לעלייה בלחץ הדם ולבעיות שונות נוספות. בנוסף, חשוב לציין כי השימוש בקודאין יכול לפגוע בערנות. כמו כן, בשימוש ממושך עלולה להתפתח תלות לקודאין. תכשירים נוספים שיכולים לעזור בגזרה זאת הם: סימפוקל, פאראמול אף ושיעול, אקמול צינון ושפעת, דקסמול קולד, תרודקס, טוסין די.אם.
סמבוכל. יח"צ
לצד התכשירים הרפואיים הלכה והתפתחה בשנים האחרונות גם נישת תכשירים טבעיים שיכולים להקל על השיעול: כמו למשל, טננבלוט, סמבוכול, סנטהספינה, לייף טוס פרו, לייף ווינטר שילד, הרבליס (פלוריש), דסימיקס ואלדרבלוט.
"התכשירים הטבעיים, להבדיל מתרופות המרשם, מתאימים לטיפול בשיעול היבש והלח, כאחד ובכך לפתור את "דילמת" זיהוי סוג השיעול", מציינת רוני גוטליב דיאטנית קלינית Bs.c Nutrition ומנהלת מחלקת הסברה רפואית בחברה
פלוריש ומוסיפה "תרופות סבתא המכילות דבש, סוכר או ממתיק אחר עשויות להקל על הכאב ועל אי הנוחות הנגרמת בעת השיעול, בהיות הסוכר חומר ה"מסכך" את הגרון ומרכך".
הרבליס מוקו, פלוריש. צילום: בני גם זו לטובה
תרופת הסבתא עובדת: מחקר ישראלי הוכיח כי דבש מקל על שיעול
עם ילדים כמובן שעדיף לא לקחת סיכונים ולנסות סירופים המתאימים לגילאי שנה ואילך, כמו
גרינטוס של היצרנית האיטלקית ABOCA, הנחשב למותג השיעול המוביל באיטליה. בארץ המגף נמכרים מדי שנה כ-3.3 מיליון סירופים של המותג האמור המבוסס על הרכבים מולקולריים צמחיים ודבש - 100% דבש וצמחים ונטול גלוטן. הסירופ למעשה יוצר שכבת מגן הנצמדת לרירית ופועלת כחיץ וכך מגנה על דרכי הנשימה העליונות מגורמים חיצוניים מגרים, הוא מלחח את הרירית ואת הליחה ומקל על הפרשת הליחה ומווסת אותה ומרגיע את השיעול.
גרינטוס. צילום: אלון גנון
גרינטוס הייעודי לילדים מתאים לשיעול יבש או ליחתי, אקוטי וממושך. היתרון הבולט מעבר לכך ולרכיבים הטבעיים, זה שהוא מתאים גם לשיעול יבש וגם לשיעול לח וכן לשיעול אקוטי ממושך. לילדים בגילאי שנה עד שש מומלץ ליטול כפית אחת לאחר הארוחה ולגילאי 6 ומעלה מומלץ ליטול כ-2 כפיות פעמיים-ארבע פעמים ביום. בניגוד לתוספי תזונה שאינם בעלי התוויה רפואית חוקית, יעילותו הוכחה במחקרים והוא רשום במשרד הבריאות.
ואם בענייני דבש עסקינן שהרי מחקר שערכה בעבר קופת חולים כללית מצא שדבש יעיל נגד שיעול לילי אצל פעוטות (מעל שנה) וילדים עד גיל שש. במחקר הזה נמצא כי לפעוטות שקיבלו מנה של 10 גרם דבש, השקולה לכפית גדושה, חל שיפור ניכר - הן מבחינת חומרת השיעול והן בתדירותו. המחקר האמור בוצע בשיתוף המרכז הארצי לדבוראים במשרד החקלאות, ומומן על ידי מכון מטרנה למחקר ולקידום תזונת התינוק וממצאיו אף התקבלו לפרסום בכתב עת רפואי. סגולות הריפוי בדבש קשורות בין השאר בנוגדי חמצון המצויים בו, ובהם ויטמין C וחומרים המכונים פלבנואידים, מונו-פנולים ופולי-פנולים. למעשה ככל שהדבש כהה יותר, כך הוא מכיל יותר נוגדי חמצון המטפלים בתהליך הדלקתי הגורם לשיעול. בנוסף, דברי מתיקה הדומים לדבש מגרים בפה סיבי מתיקות הסמוכים לסיבי העצב הקשורים בשיעול.
"פינוק ידוע בחורף הוא דבש בחליטות", אומרת רחל שבי, הומאופתית קלאסית ועורכת כתב העת של
האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית, ומדגישה "אך משום-מה נשכח כלל ברזל קריטי. הדבש מאבד את איכותו ואף מתפרק למרכיבים שאינם בריאים בטמפרטורה העולה על 50 מעלות. לכן, יש לצרוך דבש שלא חומם בשום צורה - לא מראש וגם לא בתה מהביל. הוסיפו את הדבש רק בטמפרטורת שתייה ממש. איך נדע שהדבש לא חומם? בעת הרכישה שימו לב - דבש איכותי אמור להיות מוצק בעונה הנוכחית ואף גרגרי".
להפסיק את השיעול באופן טבעי השיעול, על-פי הרפואה הסינית, הוא בעיה של חוסר איזון והרפואה הסינית מסתכלת על השיעול לא כבעיה אלא כתוצאה של חוסר איזון. אבחנה מבדלת של שיעול ברפואה סינית היא מורכבת, שיעול רטוב (עם ליחה לבנה) – יכול לנבוע מהשפעה חיצונית- חשיפה לקור או פנימית- רגישות למזון (כגון חלב). שיעול רטוב (עם ליחה צהובה ירוקה) יכול לנבוע מחשיפה לרוח וחום וכן צריכת מזון חם (כגון מזון חריף או מטוגן). שיעול יבש מלווה בצמא עשוי להופיע מחשיפה ליובש (כמו בחמסין) בעוד ששיעול יבש, גרוני (כחכוח) המלווה באי שקט ועצבנות משויך ברפואה הסינית לכבד.
"ברפואה העממית, לצמחים רפואיים כמו אניס ומרווה ידועות תכונות של מוקוליטיות (מוציאות ליחה) וסקרטוליטות (מפרקות ליחה) ולכן חליטת צמחים אלו עשויות לעזור בטיפול בשיעול ליחתי", מציינת גוטליב ומוסיפה: "גם לטימין ולתמצית האקליפטוס, תכונות אנטיספטיות (חיטוי) לדרכי הנשימה, ולכן הם מתאימים לטיפול יעיל בשיעול יבש. לצמח המרפא "פרג תרבותי" תכונות המרגיעות את השיעול, בין אם הוא לח או יבש. תרופות ומרכיבי תזונה טבעיים לטיפול בשיעול, מכילים לעיתים את נגזרותיו של הצמח".
שבי מצידה מוסיפה: "יש המדגישים את החשיבות שבהימנעות ממזונות הנחשבים למעוררי ליחה ולא בריאים, קרי סוכר, קמחים לבנים ומוצרי חלב. לחלופין, אפשר לשקול חלופות צמחיות לחלב, ומבחינת דגנים, הכירו את האמרנט - גרגריו קטנים וניתן להסמיך בבישול, מעולה לדייסה, מרקים. האמרנט עשיר בסיבים, ויטמינים, מינרלים וגם חלבון".
השיעול בראי ההומאופתיה
"בטיפול ההומאופתי השיעול הוא רק סימפטום ולא המחלה כולה", אומרת ליאת גרינוולד דלויה הומאופתית, חברה באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית ומוסיפה, "שיעו יכול להיגרם מסיבות שונות, למשל - חשיפה לאוויר קר או תוצאה של אלרגיה. לעיתים יתחיל שיעול בעקבות מוות במשפחה או לאחר תאונת דרכים. המטרה בטיפול ההומאופתי היא לטפל בסיבה ובגורמים לשיעול".
בטיפול ההומאופתי מתייחסים למאפייני השיעול אבל לא רק להם כיוון שהטיפול אינו מתמקד בשיעול בלבד אלא בטיפול באדם החולה. על מנת להתאים את הטיפול ההומאופתי המדויק ביותר בודקים במהלך האבחון את מאפייני השיעול הספציפיים, הסיבה שגרמה לשיעול להתפתח, סימפטומים פיזיים נוספים, מאפיינים אישיותיים, היסטוריה רפואית ועוד. על סמך כל הנתונים שנאספים, מותאם הטיפול האישי לכל אדם.
גרינוולד דלויה מציינת כי קיימים טיפולים הומאופתיים רבים לשיעול ומונה ביניהם חמישה בולטים:
Bryonia - שיטה המתאימה לשיעול יבש וכואב המלווה בגרון יבש וצמא גדול. דיבור מעורר את השיעול והכאב מוקל כאשר לא נמצאים בתנועה או כאשר מפעילים לחץ על אזור הצלעות.
Aconitum - במידה והשיעול מתחיל לאחר חשיפה לקור או לרוח קרה או בעקבות חוויה טראומתית. השיעול יהיה חד, קצר, יבש וקבוע. השיעול יכול להתחיל במהלך השינה ולהעיר את האדם או כאשר עוברים ממקום קריר למקום חם. בנוסף נראה לעיתים חוסר מנוחה או פחד במהלך השיעול.
Drosera - משחררת שיעול יבש שמוחמר בלילה ומחום המיטה, השיעול מופעל על ידי דיבור או צחוק ומתלווה לו תחושה של דגדוג בגרון.
Belladonna - כאשר השיעול מתחיל בפתאומיות, לעיתים קרובות עם הרגשה של דגדוג או גירוי בגרון, השיעול חזק ועוצמתי והתחושה היא שהראש עומד להתפוצץ. בנוסף, קיימת גם תחושה של חום והפנים אדומות.
Chamomilla - השיעול יבש קשה ומגרה. מתחיל לאחר חשיפה לרוח או לאחר התרגשות המלווה בכעס. כל מערכת העצבים מעוררת והאדם יהיה חסר סבלנות, עצבני או נסער. אצל תינוקות רואים בכי רב, לעיתים מלווה בתזוזה רבה ורצון להיות על הידיים.
נפטרים מהשיעול - לבד בבית
אז במידה ותרצו לנסות להפסיק את השיעול באופן טבעי לחלוטין הנה עוד כמה דרכים שיסייעו לכם במשימה:
1. הזרימו מים רותחים בחדר האמבט וסגרו את הדלת. תנו לחדר להתמלא באדים ושהו בחדר במשך 20 דקות לפחות. שאיפת האדים תסייע בפירוק הליחה.
2. מים, מים ועוד קצת מים. נוזלים יעזרו לפרק ליחה ובכך להקל על השיעול. כמובן שגם משקאות קרים וגם חמים יכולים לסייע ומומלץ להוסיף דבש לתה, מאחר שיש לו תכונות אנטי בקטריאליות.
3. בלילה כשאתם פורשים לישון, הניחו כרית נוספת מתחת לראשכם. הגבהת הראש תסייע לנקז נוזלים ותקל את תחושת הגודש המצטבר.
4. לעתים קרובות השיעול מתחזק בשעות הערב ולכן נוכחותו של מכשיר אדים קרים בחדר השינה יסייע לדלל גודש באף ובכך יעזור להקל את השיעול (חשוב להדגיש כי משרד הבריאות ממליץ להשתמש במים רתוחים שצוננו, מאחר שעשויים להיות חיידקים מזיקים במי ברז קרים. כמו כן, מומלץ לנקות את פנים המכשיר ולייבשו לפחות פעם בשבוע).
5. פעלו לטובת חיזוק מערכת החיסון עם צמחים כמו אכיניצאה, שום ובצל וכן חזקו בעזרה בכיוח עם צמחים כמו שוש קירח (ליקוריץ), בת קורנית (טימוס), אזוב מצוי ומרווה. צמחים אלו עוזרים בהמסת הליחה, כך שיהיה לה קל יותר לצאת החוצה.
6. כרית כוסמת המחוממת במיקרו או בקבוק חם על בלוטת ה"תימוס" (נמצאת ממש מתחת לעצם החזה) משחררת ליחה ועוזרת לשיעול לצאת מהגוף. אפשר גם לעסות את העצם ואף להכות אותה במכות קלות. תתפלאו, זה מחזק את המערכת החיסונית.
