מאת: עינת פילוסוף
צילום: מעיין קאופמן
אם אתבקש לבחור מיתוס מכונן שמבטא את כל התקוות והפחדים של המין הנשי, סביר כי אבחר בסיפורה של סינדרלה. חרדת הנטישה שלה, הפחד משעבוד, התקווה הלא רציונלית אך הבלתי ניתנת להכחדה שהאהבה הרומנטית — בייחוד זו שמתרחשת כנגד כל הסיכויים — היא זו שתכריע את גורל הגיבורה, הופכים אותה לכזאת...
כמו מיתוסים מכוננים אחרים, גם האגדה הזאת, זכתה לאינספור פרשנויות ומחקרים, קיתונות של ביקורת ועיבודים מחודשים ברוח הזמן, וכך עם צאתה של "סינדרלה" - הצגת הילדים החדשה של
בית הספר למשחק גודמן בנגב, בחרתי ללכת ולבחון מה שם השתנה (אם בכלל) בקלאסיקה הנוסטלגית האהובה של דיסני.
צילום: מעיין קאופמן אך בטרם אפנה לביקורת המחזה, ארצה להדגיש כי המחיר של ההצגה הוגן ושווה לכל נפש: 50 שקל לכרטיס. גם המקום בו הוצגה נעים, מהכניסה לבית הספר ועד לאולמות - הכל נקי ונראה חדש ושמור. בכניסה אף המתינה לנו עמדה של מתוקים וסופגניות וקפה להורים (שכבר עייפו עוד לפני שהחג החל) וזה עמד מבחינתי כרמז אפי לבאות.
האקוסטיקה באולם טובה, ואינה צורמת, אך עדיין דורשת לטעמי תשומת לב נוספת מאחר והיו רעשים באולם ולעיתים נדרשו להתאמץ ולשמוע את השחקנים. הכיסאות נוחים והמרווח בין השורות אינו צפוף ומאפשר תנועה.
ועתה, לעניין שלשמו התכנסנו.
סינדרלה (לכלוכית שמה העברי), היא ללא ספק אחת האגדות הראשונות שילדות בעולם המערבי נתקלות בהן. כידוע, מדובר במעשייה ששבה וחוזרת באצטלות חדשות, והפכה למיתוס מכונן בתודעה המערבית.
צילום: מעיין קאופמן בפתיחת ההצגה של גודמן, מוצגות צלליות של דמויות האגדה בליווי מוזיקה, כשסיפור העלילה מוצג כתקציר פרומו במספר דקות - מה שמספק צד תיאטרלי חזק ומעורר סקרנות לגבי ההצגה עצמה.
התפאורה נפלאה. לא משהו צפוי שראינו כבר בעבר - אלא משהו הרבה יותר אווירתי ואבסטרקטי אך עדיין כזה שמצליח להמחיש את התקופה ההיא ואת מקום ההתרחשות שלה. התלבושות מאד מקוריות, תקופתיות לצד אחרות עכשוויות יותר וכצפוי הרבה מאד צבע. האיפור מוגזם היכן שצריך ועדין עד לא מורגש היכן שמתבקש. והליהוק! אוי הליהוק! כל כך מדויק!
צילום: מעיין קאופמן הדמות הראשית (סינדרלה) משדרת חינניות, תום וטוהר והיא משחקת באופן משכנע למדי, כבר מהסצינה הראשונה מבינים שסינדרלה של גודמן מבשרת טובות. גם האם החורגת ושתי בנותיה המרושעות מאוד משכנעות במשחקן, עד לכדי כך שילדים באולם נבהלו וחשבו שהן באמת מאד רעות!
והפיה? היא ללא ספק הטוויסט המפתיע בהצגה! מדובר בפיה ג`ינג`ית, שובבה ומבולבלת שהצחיקה והעסיקה את הילדים בזמן שצוות השחקנים נדרש להחליף תלבושות לקראת המערכה השנייה, כמו גם נודעת לה חשיבות כמי שמצליחה לשנות בתצורתה את הסטריאוטיפ של איך פיות נתפסות בעינינו – לרוב לבנות, עם שמלה לבנה ושרביט קסמים...
טויסט הומוריסטי נוסף בעלילה מוצג בדמות שלושת משרתיו של המלך והמכריזים מטעם הארמון. אלה היו לבושים כדמויות מהסטימפאנק ("פאנק הקיטור") ולשלושתם באורח פלא קראו ג`פרי - מה שמזמן לא מעט קטעי הומור שיעזרו לכם לצחוק.
צילום: מעיין קאופמן בנשף עצמו נלחמו על ליבו של הנסיך מספר נשים מארצות שונות ומסקרנות, נתון המעניק המון צבע לנשף שכולנו מכירים בעל פה. הנסיך לטעמי היה הדמות היחידה בקאסט שלא הייתה מספיק עמוקה או משכנעת ולי באופן אישי זה מעט קלקל מאחר וחלק ניכר מהסיפור סובב דמותו וסביב האטרקטיביות שלו וה"מלחמה" של נשות העולם על ליבו.
בשורה התחתונה נהניתי מאוד מההצגה, ואפילו בני בן השש שמתקשה לשבת במקום יותר מדקה רצופה היה מרותק במהלכה. האכפתיות מהנעשה על הבמה בולטת, כך שברגעים הדרמטיים, השחקנים הצעירים מגיעים כ"כ קרוב לקליימקס, וניכר שבית הספר השקיע במחשבה ובכתיבה טובה שמובילים יחדיו להצגה נהדרת, עם דמויות מצוינות הניחנות בחשק ומאמץ.
צילום: מעיין קאופמן בסוף ההצגה אף אפשרו לילדים לפגוש ולהצטלם עם הדמויות (להבדיל מהצגות הענק שבהן הדבר כידוע אינו מתאפשר – בעיקר משום שהשחקנים מוכרים וה"כוכבים" אינם נגישים) וזה בהחלט מבורך, כי עבור הילדים מדובר במחווה מרגשת במיוחד.
זמן ההצגה מדויק. לא ארוך מדי ולא קצר מדי, והשחקנים כאמור מאוד משכנעים ומבטיחים.
תודה לגודמן ולגוד טיים שהוא נתן לנו. אנחנו בהחלט נשוב אליכם בהצגה הבאה!
ז`אנר: ילדים, מ-5 ומעלה .מחיר: 50 שקלים באתר, 55 שקלים בקופות. בימוי: גמא פריד. מוזיקה: ליאור רונן. שחקנים: נועה מלמד, הדר דגן, נעם ברמט, מעין לוי, איילה לוזון, תאי קידר, גלעד קאופמן, יובל לבני, נאור אדיר, טל רוגצ`וב, רועי בש, שיר הרבורג, שירן יצחק, דנית עטר, אביה אוחיון, מאיה טוביה, אלמוג רוזנו, לביא קרוגר. מחזאי: אורי אוריין. עיצוב תלבושות: רות פילוסוף. עיצוב תפאורה: אלונה וינשטיין. תאורה: רותם אלרואי. סאונד: ליאור קורן
תמונות נוספות מההצגה