בשנת 2012, כאמא צעירה בחופשת לידה, יכולתי לחלום על תיעוד הבייבי בזמן אמת במחברת מאוגדת ומסודרת. במציאות תיעדתי את זה על כל דף אקראי שצץ, והיום יש לי אוסף פתקיות וקטעי יומן שנערמו אל תוך ארגז המזכרות. לכן, בשנת 2018 (עם תלמיד כיתה א`, שגדל) – נזכרתי בערגה בתקופת "טרום" התיעוד המסודר.
יומן חופשת לידה מאת מלכה ברונר, הוא בדיוק הספר שמלווה את האמא החדשה וחסרת הניסיון. מודה באשמה, את החלפת החולצה הראשונה לבן ה-3 ימים ביצעתי רק אחרי שהזעקתי את חמתי למשימה. מדובר בחוסר ניסיון משווע, שצריך "אמא" כמו בונקר שספר היומן שלה נותן מקום לביטוי (תובנות, שטח ריק לכתיבה) לצד טיפים ומידע חיוני (שינה מוקדמת וחשיבותה, איזון המצב הכלכלי, שגרת העבודה העתידית, וכן – גם החלפת חולצה – "איך מלבישים תינוק קטן" – יום 19).
בספר יש חומר למחשבה (לפי ימי החופשה מיומך הראשון כאמא ועד ליום ה-105) ובונקר, בוגרת 3 לידות, שחתמה את קריירת ההיי-טק לטובת קריירה אימהית חדשה: מלוות משפחות אחרי לידה, ארזה את הידע ליומן (דמוי ספר) הכולל לוח תכנון חודשי ובו, בין השאר אג`נדה פרטית: עידוד להנקה, נשיאת העולל על הידיים וחשיבות העיסוי. כשוחרת מגע, "זמן ידיים" והנקה – האמא שבי מרגישה בבית. בזמן שלא תמיד נפגוש סביבה תומכת בנושאים שנויים במחלוקת אלו, בונקר מחזקת את ידיה של האם המתחילה, ומעודדת לפרגון, קרבה ותשובות לשאלות שצצות, ויש להן תשובות בספר, ובזמן אמת.
המחברת השנייה, מיוחדת במינה ומיועדת לכולנו, אמהות מסורות, אבל בעיקר לאמא שהיא אם לילד מאותגר.
מי שיצרה את המחברת היא חן קרופניק, בעלת משרד ליחסי ציבור. היא עצמה אם לשני ילדים, ואת המחברת הגתה והוציאה לאור עקבות האבחון של הבן שלה. המחברת, בת מאה עמודים, מכילה מידע חשוב מאד לאימהות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. יש בה גם מתכונים, סיפורי הצלחה, טיפים שימושיים, עצות מאנשי מקצוע, ודפים ריקים המזמינים כל הורה לכתוב במחברת סוג של יומן.
לדברי חן "המחברת היא מוצר עזר בנוסף להדרכות, הרצאות, פעילות בכנסת ובמשרד החינוך ואפילו בכיתות לילדים ואצל סייעות בחינוך הרגיל והחינוך המיוחד". היא אגב גם חשבה על אמהות דוברות אנגלית והנפיקה גם מחברת באנגלית ולי נותר לאחל לה שתמשיך במצווה ותכתוב גם לאמהות דוברות אמהרית, רוסית, וערבית.
