להקת המחול רמנגאר. צילום: נטשה שחנס
קורא יקר, המילה "כאילו", שהדור העכשווי משתמש בה בכל משפט היוצא מפיו, מעידה על דלות בשפה, על אי רצף במחשבה, תרבות דיבור ירודה של הדובר... המילה "כאילו" תלווה את התרשמותי מהמופע "טמבלור" – רעד.
המסך נפתח על במה, "כאילו" מוארת. החושך כמעט מוחלט, בליווי אקורדים צורמים של פסנתר ברקע. שבע בנות לבושות שחור, בשורה אל החזית, עומדות כמעט חמש דקות ללא תנועה...על במה זמן ארוך מדי. הלבוש השחור משתלב כפאזל על במה אפלה...
זרקור מאי שם מחפש עצבני אחיזה. כל פעם מתעכב על ראש אחר, כאילו הוא בחיפוש אחר ערפד העומד להופיע בכל רגע... כאשר סוף סוף הרקדניות מתחילות לרקוע ברגליהן, בקצב אחיד – הבמה באמת רועדת...רחמי על היושבים בקהל, בעלי קוצב לב...
רקדניות יקרות, אתן מבצעות את התנועות וצעדי הפלמנקו כהלכה, מדויקות מאד. כל אחת לחוד וכולכן ביחד כלהקה. אך אם איני זוכה לראות בפניכן צער, יגון, תשוקה, שמחה, שוב, בגלל תאורה לקויה, לא הצלחתי אני להתענג בריחוף מעל ספרד ברעדה... הקצב והתנועה האחידה היו מבוצעים בדייקנות ומקצוענות, אך לפעמים חזרו על עצמם יותר מדי...
להקת המחול רמנגאר. צילום: נטשה שחנס אל תחפשו קסטנייטות במופע זה, כי אין. תדמיינו כאילו אתם שומעים אותן ברקע. אל תחפשו מניפות, אביזר חיוני הנלווה לפלמנקו המקורי. דמיינו כאילו יש. אין לצפות לגבר רקדן, אולי בעל רקע צועני שיהווה ניגוד – יעורר תשוקה לשבע הבנות היפות. במופע "רעד", אין כניסה לגברים – הבנות רועדות לבדן. בקיצור, פחדים, מסתורין, מוות, תשוקה עזה, אהבות נכזבות – מוטיבים בסיסיים לריקוד הפלמנקו, לא חשתי במיוחד.
הרעיד את מיתרי ליבי הזמר שוקי שוויקי, בשירתו המחוספסת שבקעה ממש מתוך קרביו. האמן האורח, וירטואוז הגיטרה מסביליה פיטי קרילו Fyty Carillo, היה נפלא אבל אין מושיבים נגן גיטרה וירטואוז, בחצי חושך – בזווית שחלק ניכר מהצופים אינו רואה את פניו וזריזות אצבעותיו. שוב לטעמי מדובר בתאורה לא נכונה...
פיטי קרילו. צילום: נטשה שחנס החיה, בעלת אלף הראשים (הקהל), כינוי לממלאי אולמות... הגזמתם במחיאות הכפיים, השריקות ובקשות ההדרן... קיבלתם צנוניות באריזה של במבה. אדייק יותר, קיבלתם פלמנקו באריזת שוקולד שוויצרי...
בהמשך לרעידות הפוקדות את ארצנו, ל"טמבלור", הרעידה הבימתית האחרונה, הייתי נותן אחד וחצי כציון בסולם ריכטר. את הקהל היוצא מגדרו, המתלהב ממופעים בינוניים, הייתי מכנה "קהילו"...