הרפס סימפלקס סוג 1
כשפריס הילטון, קים קרדשיאן, ג`סטין טימברלייק, קטי הולמס, ואפילו בראד פיט, חשים בעקצוץ קל, שעובר לתחושה של שריפה באזור השפתיים - הם מבינים מייד כי אז גם תופיע להם אותה בליטה קטנה ומכאיבה. כן, בשלב הזה בוודאי גם אתם כבר הבנתם לבד שמדובר ב"פצעי קור" – תופעה כרונית שרבים מאיתנו נדבקים בה.
הנתון המפתיע הוא כי 70 עד 90 אחוזים מהאוכלוסייה נושאת את וירוס ה"הרפס סימפלקס" (סוג 1) ומתוכם רק כ-20-30 אחוזים מפתחים סימפטומים לתופעה. רוב רובם של האנשים הנושאים את הוירוס "ייזכו" לליווי כרוני שלו ונתון מפתיע נוסף הוא כי נשים חשופות יותר לפגיעה של הרפס השפתיים.
אז כמה זמן זה ייקח הפעם? כמה שפחות, אתם מקווים, אך גם הפעם - לא תהיה לכם הרבה שליטה על זה. אז מה בעצם גורם ל"פצעי קור" ואיך אפשר לטפל בהם? על-מנת להבין קצת יותר מי הוא בדיוק אותו וירוס מתוחכם שיודע להתחבא בגופנו ולנצל כל הזדמנות פז להתפרץ, פנינו למומחים.
הרפס ("פצעי קור"), או בשמו העברי שלבקת, היא תופעה נגיפית שבאחת מסוגיה מתפרצת בצורת שלפוחיות באזור השפתיים. למעשה, ההרפס הוא שם כולל למשפחה שלמה של וירוסים שגורמת למחלות שונות שבאות לידי ביטוי באזורי גוף שונים אצל בני אדם בלבד, כך שלא ניתן להידבק בהרפס מאף בעל חיים אחר. ההדבקה נעשית בדרך כלל במגע ישיר, על ידי רוק, אבל כל מגע עם אדם שסובל מהרפס יכול לגרום להדבקה.
למעשה לאחר כניסת הוירוס לגוף הוא משתכפל ובתגובה לכך מערכת החיסון פועלת כנגדו וגורמת לו לשכון בשורשי העצבים הנקראים גנגליונים. שם הוא שוכן במצב רדום, עד שחלה התפרצות נגעים לאורך העצב אל העור. התפרצות כזו יכולה להיות מלווה בסימפטומים חיצוניים בעור שיבואו לידי ביטוי גם בכאב.
התסמינים "פצעי הקור, זו התבטאות של הרפס סימפלקס (לרוב סוג 1) שנראית כפצע ויזואלי בולט באזור השפתיים. הפצע האמור, מתנפח ואינו נעים, ולמעשה, זהו וירוס עם מבנה "קוצני/ דמוי קוצים" המסייע לתכונות המדבקות שלו להשתלט על תאים חיים כדי להתרבות. הוירוס עצמו קטנטן (קוטר זעיר – קטן פי 10 עד פי 100 מחיידק רגיל) והשימוש באנטיביוטיקה אינו משפיע עליו", אומר שביט פרגמן, רוקח אחראי בחטיבת הרוקחות בחברת "כמיפל". "הוירוס בעל מבנה של 4 שכבות (גרעין עם סליל DNA כפול, קפסיד, קרום חלבוני בין הקפסיד למעטפת ומעטפת שומנית עם בליטות "קוצים") המסייעים להתחברות התאים".
הווירוס דוגר במשך 2־10 ימים לפני שמופיעים הסימנים הראשונים. אחרי שלב האינקובציה וטרם הופעת השלפוחיות מופיעה תחושה של צריבה, גרד אדמומיות ועקצוץ. תוך 6 עד 48 שעות מהרגע שמתחילים הסימנים המוקדמים נוצרות שלפוחיות. באירוע הראשון, התסמינים קשים יותר ומלווים בכאב, ולאחר הופעת השלפוחיות, יופיעו פצעים. משך הזמן עד ההחלמה הוא 7-10 ימים. באירועים חוזרים התסמינים קלים יותר: הם פחות נרחבים, פחות דלקתיים ופחות כואבים, ובנוסף, הם נמשכים תקופה קצרה יותר. כך או אחרת, תופעת "פצעי הקור" נמשכת עד שהפצעים מגלידים ואז חוזרים למצב שגרה של השפתיים.
הגורמים להרפס
קיימות התנהגויות שמוכרות כמגבירות התפרצות הרפס השפתיים, כמו חשיפה לקור ולחלופין חשיפה לקרינת שמש חזקה. מערכת חיסונית חלשה מועדת אף היא להתפרצויות תכופות יותר, והרבה פעמים כשחולים ויש חום הוא מלווה בהתפרצות. אין קשר ישיר בין מתח להתפרצות, אך מי הטוענים שגם מצבי סטרס עלולים לגרום להתפתחות הרפס השפתיים, וכך גם לגבי תזונה לא מאוזנת המורכבת בעיקר ממזון מעובד וג`אנק פוד.
"קיימות מגוון סיבות להתפרצות הרפס בשפתיים" קובעת
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור ומבארת: "ירידה בעוצמת המערכת החיסונית, התקררויות, שפעת, לחץ נפשי, פציעה, גוף "מותש" / חלש. גם שינויים קיצוניים בטמפרטורה כמו חום או קור, מחלה המלווה בחום או טיפולים שמערערים את מד החיסון, מהווים גורמים להתפרצותו של הרפס סימפלקס. תנאי מזג האוויר של חום ולחות אשר כולנו נחשפים אליהם בארץ או לחלופין מצבי קיצון של קור וחום, בהחלט יכולים להיות זרזים להתעוררותו של הוירוס, אך רק לחלקינו יש נטייה גבוהה להידבק בוירוס. הסיבות לנטיית ההידבקות אינן ידועות וחד משמעיות, מאחר והוא עובר במגע בין אחד לאחר. הוא יכול להופיע בכל מקום, אך האיבר השכיח ביותר הוא השפתיים. לרוב שלב ההדבקה מתחולל כבר בילדות, אך הוירוס רדום ויש מצבים שגורמים לו להתפרץ. ההערכה היא כי אצל כ-80% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 30 הוירוס קיים ורדום ועל כן הוא יכול לעבור בין ילדים או מהורה לילד ע"י מגע ישיר של השלפוחיות או ע"י מגע רוק של אדם עם הזיהום, למשל בעת נשיקה".
במזון שאנו אוכלים טמון כידוע כוח רב, ולעיתים שילוב נכון יכול לסייע לריפוי של מחלות שונות. מנגד, תזונה לקויה ובלתי מאוזנת מזרזת הופעתן של מחלות. "בשנים האחרונות נוכחים לגלות כי יתכן שהפריחה ההרפטית קשורה באלרגיה סמויה למזון, כגון מוצרי חלב, דגנים או שוקולד", אומרת רחל שבי, הומאופתית ועורכת כתב העת של
האגודה הישראלית להומאופתיה. "לכן, יש מקום לשקול את הפסקתם של אלה ולבחון האם חל שינוי מתאים בדפוסי ההופעה של ההרפס".
לעומת זאת מחקרים שונים הראו שאכילת עדשים וקטניות נוספות כמו מאש וחומוס מעקבים את ההתפתחות ההרפס בשל היותם עשירים בחומצה אמינית ליזין. החומצה האמינית ליזין היא חומצה שסותרת את פעילות החומצה האמינית ארגינין, החומצה שאחראית על התפתחות ושגשוג נגיף ההרפס בגופנו. לימון ופירות וירקות נוספים שעשירים בוויטמין C ובביופלבנואידים מסייעים להאצת תהליכי הריפוי של העור.
אז איך מטפלים?
אתם חולקים מנה משותפת במסעדה? בקשו שתוגש עם כף ושלא כל אחד יטבול במנה את המזלג ואת נתזי הרוק שלו. אל תשתו כמובן מפה לפה. אל תחלקו ליפסטיק או שפתון לחות. ואם בענייני איפור עסקינן שהרי מריחת איפור על גבי פצע הרפס פתוח עשויה לגרום להחמרה בפצע או לפיתוח זיהום משני או לתגובה אלרגית - אי לכך הימנעו מרגע התפרצות הפצע משימוש בתמרוקי איפור.
אם האלטרנטיבות ההומאופטיות הן המועדפות מבחינתכם כדאי שתדעו "שאין "תרופת מדף" אחת ויחידה לנושא, אלא כ-400 טיפולים שונים אשר נמצאו יעילים בנושא זה. במילים אחרות, קצת קשה להציג נוסחה טיפולית בלעדית אשר עובדת עבור כל אחד ואחת. מפני שישנם הרבה ביטויים מגוונים של ההרפס מבחינת מיקום, מראה מדויק, תדירות ומשך כללי של התופעה - מומלץ לפנות להומאופת, לקבלת אבחון מקיף - כך גם ניתן יהיה לקבל התאמה של אופן השימוש, אשר משתנה כאמור מאדם לאדם", מסבירה שבי.
ניתן להסתייע בקומפרסים קרים ולהניחם על השלפוחיות כדי להפחית את הכאב. כמו כן, ניתן לרקוח תערובת שמנים אתרים להרגעת הפצע – זו תורכב מ-3 טיפות שמן אתרי לבנדר ו-2 טיפות שמן אתרי מנטה, שאותן יש לדלל במעט שמן שקדים ולמרוח על הפצע. בנוסף ניתן להשתמש בצמחי בזמן התפרצות ההרפס: בכדי לחזק את הכבד – בופליארום ושן ארי שינקו ויגנו עליו, בכדי להירגע ולהפחית מתח - ויטניה, סנטלה ופסיפלורה ועל מנת לחזק את מערכת חיסון – טביבויה ואסטרגלוס.
"הרפס שפתיים ברפואה הסינית נתפס כעודף חום ורעילות שמקורם על פי הרפואה הסינית באיבר הכבד. זה נגרם כתוצאה של הצטברות של חום ולחות מה שיוביל לרעילות", מוסיף טל אליאס מטפל ברפואה סינית על ידי דיקור סיני, צמחי מרפא ותזונה ב
כללית רפואה משלימה. "הגורמים הם מאוד מגוונים ביניהם: תזונה לקויה (בעיקר מזון חם ושומני), מתח מתמיד, עומס בעבודה, שעות שינה לא סדירות, במקביל זה יוביל למצב של חולשה עייפות וחוסר חיוניות. הטיפול יתמקד בשני מישורים, בטווח הקצר הורדה מהירה של חום לחות ורעילות ובטווח הארוך, בטיפול שתכליתו לאזן את האנרגיה של הכבד תוך חיזוק הגוף".
