צילום: shutterstock
בעשורים האחרונים, עם עליית קרנה של בטיחות נוסעי הרכב והולכי הרגל, עושים יצרני הרכב מאמצים רבים כדי להכשיר ולהציג כמה שיותר מערכות בטיחות מתקדמות ככל האפשר. ככלל, טכנולוגיות מתקדמות, גם בתחום הבטיחות (אך לא רק) מתקיימות ומוצאות בדרך כלל בתחום מירוצי המכוניות ורכבי הקצה היוקרתיים. לאחר תקופת זמן, יחד עם הוכחת התועלת והיעילות, טכנולוגיות אלו מחלחלות גם אל המשפחתית הסטנדרטית ביותר.
יחד עם זאת, משיקולים שונים, לא תמיד יבואן הרכב מאבזר את כל היצע הדגמים בציוד בטיחות מלא וכך עולים לכביש רכבים חסרי אבזור בטיחות מספק. לעומת זאת, שחקנים אחרים בשוק הרכב לחלוטין מעודדים את השימוש במערכות הללו. חברות הביטוח למשל, מעודדות את המבוטחים להתקין מערכת שכזו ברכב בכך שבבואם לרכוש או לחדש את
ביטוח הרכב – הם זוכים להנחה משמעותית.
אז מהי מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב?
ובכן, מערכת בטיחות אקטיבית הינה כזו שיש ביכולתה, באופן פעיל, לתפעל חלק מסוים ברכב כאשר היא מזהה פעילות העלולה לסכן את בטיחות נוסעי הרכב או הולכי הרגל בסביבתו. כלומר, כאשר אנו מדברים על מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב, אנו מדברים על השלב הבא של מערכות ההתראה המתריעות באופן קולי על חריגה מהנתיב (כדוגמת מוב-און או איווקס), אלה שכבר יודעות "לתקן" בעצמן את טעויות הנהג באופן פעיל ולהחזיר את הרכב לנתיב הנכון או לבלום את הרכב כאשר מתבצע זיהוי של עצם על הכביש או מצב בו מתאפשרת תאונה.
אז זה טוב?
במילה אחת, כן. מערכות הבטיחות האקטיביות והפסיביות הוכחו ככאלה המפחיתות את מספר תאונות הדרכים הקטלניות. אומנם המספרים המדווחים כרגע מדברים על אחוזים בודדים, אך במערכה בה נהרגים מדי שנה בישראל כ-350 איש, כל אחוז הוא משמעותי. כרגע, מערכות כגון אלה עדיין אינן מופיעות בכל רכב אך הן משתרשות באופן הדרגתי כציוד בסיסי גם ברכבים משפחתיים כך שיותר מסביר להניח שהרכב הבא שתרכוש כבר יהיה מצויד במערכות בטיחות אקטיביות.
כיצד זה עובד?
מערכות בטיחות אקטיביות הינן מבוססות חיישנים הקוראים את נתוני הכביש, סימוני הדרך והתמרורים. כלומר, הן יזהו סטייה מנתיב כאשר חיישן יזהה שינוי בזוויית הרכב ביחס לקו ההפרדה או שולי הכביש. מערכת הבלימה האוטונומית תיכנס לפעולה כאשר היא תזהה במרחק מסוים מחזית הרכב הולך רגל אשר עובר בגופו את שול הדרך וצועד לכיוון התנגשות עם כלי הרכב. בהתאמה, תסיט מערכת הבטיחות את ההגה לכיוון מרכז הנתיב ואף תשמור אותו שם. בלימה תתבצע בחדות כאשר המערכת תבין כי תשומת ליבו של נהג הרכב אינה מוסבת לכיוון הולך הרגל ולכן עלולה להתרחש פגיעה.
האם ניתן לסמוך על מערכות אלו?
כיום, עקב העובדה שרכבים אוטונומיים עדיין אינם נמכרים בשוק החופשי, מערכות אלו מוגדרות כמערכות עזר בלבד. כלומר, לא ניתן לסמוך על המערכות שינהגו את הרכב ותמיד ישנה צורך בהתערבות הנהג. במערכות הפותרות את סכנת הסטייה מהנתיב, למשל, המערכת תצא מפעולה (לאחר התראה קולית, כמובן) אם תזהה כי ידי הנהג אינן נמצאות על הגה. זאת מכיוון שאין ביכולתן של המערכות לנטרל כל סיכון, אך גם עקב סיבה משפטית שהיא מעין הסרת אחריות מתאונה בה כביכול לא הופעלה הבלימה האוטונומית, למשל. בנוסף, רבות מהמערכות הללו יכולות לפעול היטב רק כאשר הגורמים החיצוניים מאפשרים פעולה נאותה. אם סימוני הכביש או התמרורים אינם ברורים או מוכרים למערכת, היא לא תוכל לפעול כראוי. במדינה בה כבישים נכנסים לשיפוץ על בסיס יומיומי – פרמטר זה משמעותי במיוחד. כמו כן, אור שמש נגדי חזק, סינוור נגדי או מזג אוויר בעייתי עלולים גם הם לפגום באמינות המערכות.
אין צל של ספק כי העתיד טומן בחובו את קיומן של מערכות בטיחות אקטיביות כגון התראת סטייה נתיב, בלימה אוטונומית או שמירת מרחק. הטכנולוגיה עושה התקדמות אדירה מדי שנה ובסופו של דבר כנראה שנשב ברכב אוטונומי לחלוטין שינהג בשבילנו וככל הנראה יהיה גם בטוח הרבה יותר מכיוון שיוכל למנוע באופן סופי את טעות האנוש. אולם עד שנגיע לזמן הזה, אין תחליף לערנות ולזהירות של הנוהג או הנוהגת ברכב. רק כך, לפחות כרגע, נוכל לתרום את חלקנו לצמצומן תאונות הדרכים.
