אם חשבתם שלזוגות חד מיניים מסובך להתחתן, נסו להוסיף למשוואה ילדים וחלילה פרידה, וקיבלתם מתכון להרבה מאוד סוגיות קשות שאין להן מענה.
במשפחה "רגילה", כשאבא ואמא מתגרשים, הם בדרך כלל מחלקים את רכושם בחלקים שווים, מגיעים להסדרי משמורת וזמני שהות וקובעים מזונות שהאב ישלם לאם על הקטינים המשותפים. בין אם ערכו הסכם ובין אם נלחמו בבתי המשפט, זו לרוב תהיה התוצאה. ומה לגבי המשפחה "החדשה"?
החוק במדינת ישראל נסמך על ההלכה היהודית בעיקרו. המשמעות היא, שאין בחוק מקום אמיתי לזוגיות של זוגות חד מיניים, שכן ההלכה היהודית אינה מכירה בקשרים אלה. כפועל יוצא, כל נושא הנישואין/גירושין, המיוחד לבתי הדין הרבניים ולהלכה היהודית, נשאר סתום וללא כל מענה אמיתי למציאות של זוגות אלה.
זוגות חד מיניים בארץ שואבים את זכויותיהם וחובותיהם המשפטיות מן הפסיקה של בית המשפט העליון, שכן אין חוק שמסדיר ספציפית את הסוגיות הייחודיות שנוצרות מיחסים חד מיניים. מצב אבסורדי זה יוצר לא מעט סיטואציות אנושיות קורעות לב שאף אדם, לא יכול להישאר אליהם אדיש ולעיתים רבות המערכת המשפטית לא יודעת להתמודד עם הבעיות שנוצרות.
החדשות הטובות הן, שבהיערכות נכונה, זהירה וחכמה מראש, ניתן להגן על כל הצדדים ולצפות את הסיטואציות הרגישות אשר עלולות להתפתח לבעיות קשות אלה.
הקמת משפחה על ידי זוגות חד מיניים לרוב מתחילה כאשר אחד מבני או בנות הזוג לוקחים על עצמם להיות ההורה הביולוגי, או, לחילופין, מחליטים על שימוש בפונדקאות. שתי החלופות יוצרות מצב בו אחד ההורים הוא אינו ההורה הביולוגי. כך שלמרות שהוא מגדל את הילד מיום לידתו - על פי חוק, הוא אינו נחשב הורה.
כדי להכיר בזכותו ההורית, עליו לאמץ את הילד. כאן מתעוררת השאלה, לצורכי משפט, מי האם ומי האב? מי תשלם או ישלם למי מזונות בפירוד, מי יהיה ההורה העיקרי/ המשמורן? פתרונות לשאלות אלה, המצויים בחוק ובפסיקה לגבי זוגות סטרייטים אינם מצויים לזוגות חד מיניים.
לא פעם התמודדנו עם הסוגיה הזו במשרדי, והפתרון היה בעריכת הסכם מוקדם. מטרתו של הסכם זה היא לצפות ולהסדיר מראש את כל הסוגיות שיכול ותעלנה בעתיד. אני תמיד ממליצה ללקוחותיי לערוך את ההסכם לפני הבאת ילדים לעולם, שכן כשהילד נמצא כעובדה מוגמרת, הרבה פעמים, על המלחמה שיעשו האימהות שלו או האבות שלו, הוא ישלם ובענק.
הכנת ההסכם מראש, לרוב גם תבהיר לזוגות מראש למה הם נכנסים. ההסכם יפקח את עיניהם לסוגיות ושאלות עליהם לא חשבו, כמו חינוך, דת, נשיאה בנטל הכלכלי ועוד.
העניינים מסתבכים אף יותר כאשר, בחור הומו מביא ילד לעולם עם בחורה לסבית, דאז נוצר מצב שלילד יש 2 אימהות ו-2 אבות, כאשר אם אחד מהזוגות או, רחמנא ליצלן, שני הזוגות נפרדים - לילד יש 4 הורים שגידלו אותו מיום לידתו, וביתו הופך ל-4 בתים נפרדים, מצב אשר פוגע קשות ביציבות חייו של הילד.
במשרדי מתנהל בימים אלה תיק סבוך מאד הנוגע לסוגיות אלה והקושי הוא אדיר. מצד אחד לכל הורה יש זכות לקחת חלק בגידול ילדו, ילד אשר השקיע בו מינקות. מצד שני, יצירת 4 בתים לקטין היא מציאות בלתי נסבלת שסופה להרוס את נפשו של הקטין, דאז בית המשפט צריך לבחור מי ההורים ה"עדיפים" ומי ההורים שיאבדו את ילדיהם לעד?! בחירה שהיא בלתי אנושית בעליל!
סוגיות של משמורת וזמני שהות הן סוגיות מורכבות וכואבות גם במציאות הכי שגרתית ורגילה. אך במצבים של זוגות חד מיניים היא הופכת להיות אכזרית לאין שעור.
גם עניין המזונות מאד מסתבך. אצל זוגות חד מיניים שמגדלים ילד משותף, אין אבא ואמא וחובת המזונות היא אינה על פי הדין היהודי. משמע, כל הורה בסופו של יום יצטרך לקחת אחריות כלכלית מלאה על הילד, מצב בו לזוגות יש אי שוויון כלכלי מובהק, יצור עדיפות אצל הילד לבית החזק כלכלי ויקנה את הורותו.
הטיפול ביצירת ופירוק משפחות של זוגות חד מיניים אינו מסתכם בכך. במכון לניהול משברים במשפחה בבעלותי הקדשנו קורס שלם המוקדש להכשרת עורכי דין בפרקטיקה של הטיפול בנושא זה. אך אם אני צריכה לסכם את הנושא, אציין כי בגלל המורכבות, לא הייתי ממליצה לזוגות חד מיניים להביא ילד לעולם בלי הסכם מסודר ומאובטח מראש, שמבטיח לשני הצדדים את זכותם להורות.
נושאים כמו בני זוג/ דרך גידול הילד/ מקום המגורים/ הורה ביולוגי לעומת הורה לא ביולוגי, כל אלה צריכים להיות מוסדרים מראש כדי למנוע בעתיד מהילד להיקרע לגזרים בין 2 הורים, שללא ספק יאהבו אותו, אבל עם הרבה ספק יוכלו לפעול לטובתו. לא כי הם לא רוצים, אלא כי המציאות שתיווצר תהא בלתי אפשרית.
ולמרות הטענה שהסכמים כאלה עלולים לנטרל את הרומנטיקה מההחלטה להקים משפחה, אני לא רואה דרך אחרת להגן על כולם – גם על ההורים וגם על הילדים במידת הצורך. לקוחותיי גם יעידו שאני מוצאת דרכים יצירתיות עבורם להפוך את התהליך של עריכת ההסכם למקרב וזוגי, ובמצב החוק והמשפט בו אנו נמצאים היום הסכם מראש הוא הכרח.
* הכותבת הינה בעלת משרד שני ליבמן – משרד עורכי דין לדיני משפחה, בעלים ומנכ"ל המכון לניהול משברים במשפחה להכשרת עורכי דין בפרקטיקה של דיני משפחה, מחברת הספר "ארגז כלים למתגרש" ומרצה מבוקשת בלשכת עורכי הדין ובארגונים פרטיים. 
