גוגל הקדישה היום את הדודל שלה לשחקן הקולנוע המצרי עומר שריף שהיה אחד השחקנים הערבים הבודדים שפיתחו קריירה מצליחה בהוליווד, והתפרסם בעיקר בזכות תפקידיו בסרטים "דוקטור ז`יוואגו" ו"לורנס איש ערב".
שריף נולד ב-10 באפריל, 1932 באלכסנדריה, מצרים, תחת השם מישל דמיטרי שלהוב, לזוג הורים נוצרים ואמידים ממוצא לבנוני וסורי שהיו סוחרי עצים. הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ויקטוריה קולג` בקהיר, אבל אחרי שגילה אותו הבמאי המצרי יוסף שאהין, והזמין אותו להופיע בסרט שלו (מאבק בעמק" - סיראע פי אל־וואדי), הוא החל בקריירת משחק ושינה את שמו לעומר שריף - שמה של דמות ששיחק בסרט האמור.
על סט הצילומים הוא פגש את פאתן חמאמה, מי שהייתה כבר אז מהשחקניות האהובות והמוערכות בקולנוע הערבי. חמאמה הנשואה התגרשה מבעלה הראשון, הבמאי עז א־דין ד`ו אל־פקאר שהיה מבוגר ממנה ב-22 שנה, ותוך שנה היא ושריף הפכו לזוג על המסך ומחוצה לו. בשנת 1955, לאחר שהתאסלם עבורה, נישאו השניים. לא מעט שערוריות וחדשות סיפקה המשפחה הקטנה הזו לאורך השנים. שריף, ניהל, בין היתר, רומן עם ברברה סטרייסנד אחרי ששיחק לצדה ב"מצחיקונת". סטרייסנד לא זו בלבד שהייתה שחקנית יהודייה, אלא שגם הביעה את תמיכתה בישראל ובציונות. פרסום תמונתם של השניים מתנשקים, כשנה לאחר תבוסת מצרים בששת הימים, עורר את זעמם של המצרים, והיו גם מי שקראו לשלול את אזרחותו המצרית של שריף. כך או אחרת שנים ספורות לאחר הולדת טארק - בנם המשותף של שריף ופאתן, נפרדו דרכיהם.
שריף הופיע בכ-20 סרטים מצריים לפני שקיבל את תפקידו הראשון בסרט הוליוודי דובר אנגלית, "לורנס איש ערב" (בריטניה, 1962), שאותו ביים דייויד לין ובו כיכב לצדם של פיטר אוטול, אנתוני קווין ואלק גינס. הופעתו בסרט זיכתה אותו ב-1962 במועמדות לאוסקר וכן בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר. שלוש שנים לאחר מכן הוא זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הראשי הטוב ביותר, בזכות הופעתו בסרט נוסף שביים לין: "דוקטור ז`יוואגו" (ארצות הברית, 1965), שבו כיכב שריף לצד ג`ולי כריסטי וג`רלדין צ`פלין. ב-1975 כיכב לצדה של ברברה סטרייסנד בסרט "מצחיקונת" (1968), מפגש שבעקבותיו ניהלו השניים רומן לאורך כמה שנים. בנוסף לקריירה הקולנועית שלו, שריף היה ידוע בהתמכרותו לקזינו ולמשחק הברידג`. לאורך השנים אף כתב כמה ספרים על ברידג` ובעבר אף תקף עובד קזינו בגלל הפסד של אלפי דולרים.
שנות השבעים היו שנים של אכזבה עבור שריף עם תפקידים בסרטים כושלים שנועדו לכסות על חובות כבדים שצבר בהימורים ("הפנתר הורוד מכה שנית", בחזרה לעדן", "סודי ביותר") אולם בשנת 2003 הוא זכה בפרס הסזאר על תפקידו בסרט "מסייה איברהים", הפקה קאמרית צרפתית בבימויו של פרנסואה דופרון בה שיחק בעל חנות טורקי שמתיידד עם נער ממוצא יהודי. מאז הופיע שמו בעיקר במדורי הרכילות עם פרסומים על התנהגות לא הולמת והתפרצויות אלימות. שריף נעצר בפריז לאחר שתקף שוטר ושוב בבוורלי הילס בעקבות קטטה במגרש חנייה.
הנכד יוצא מהארוןלפני כשבע שנים, זמן קצר לאחר המהפכה שהביאה לעלייתו של מורסי לשלטון, עומר שריף ג`וניור - נכדם המשותף של חמאמה ושריף ושחקן מתחיל בעצמו - עזב את מצרים לטובת ארצות הברית. משם, פירסם שריף הצעיר, טור במגזין הלהט"ב "אדבוקייט", שבו יצא מן הארון. פעמיים יצא מהארון: פעם אחת כהומוסקסואל, ופעם נוספת כחצי יהודי. שתי זהויות, לדבריו, שלא קל לשאת אותן במצרים שתחת האחים המוסלמים. וכאילו לא די בכך, פירסם תמונה שלו כשהוא עטוף בדגל מצרים ועירום בפלג גופו העליון.
התגובות במצרים ליציאתו מן הארון היו קשות. הן בקרב הציבור, והן בקרב אנשי תקשורת שונים שהתבטאו נגדו בצורה גסה. סבו עמד לצדו, ופירסם ידיעה שמאשרת את הדברים, תוך שהוא מציין שבחירותיו המיניות הן זכותו האישית של האדם, ושאמו של שריף הצעיר אכן יהודייה. עוד הסביר שנכדו נולד וגדל במונטריאול שבקנדה, ולכן האופן שבו התחנך והערכים שעליהם גדל שונים מאלה המקובלים במצרים ובעולם הערבי. אבל מעריציו הרבים של סבא שריף התקשו לקבל זאת, ושוב נשמעו קולות – הפעם מצדם של אנשי דת שמופיעים בתקשורת המצרית – המגנים את הנכד וסבו, ובזים למעמד הכוכבות שניתן לו במצרים.
במאי 2015 נודע כי שריף סובל מאלצהיימר. בנו, טאריק שריף, חשף את מחלת אביו בריאיון שהעניק לעיתון הספרדי El Mundo. באותה השנה נפטר שריף (83) בבית חולים בקהיר. ברשת BBC דווח כי סוכנו של שריף סיפר שהשחקן האגדי מת מהתקף לב בזמן ששהה בבית החולים.
