מוצארט תמיד ראשון - ניצה שאול. צילום: יוסי צבקר
הקונצרט, "מוצרט תמיד ראשון" בניהולו המוזיקלי של אריאל צוקרמן, בכיכובה של ניצה שאול ובניצוחו של דורון סלומון "הוא חלק חשוב מפעילות ההנגשה של מוזיקה קלאסית לקהל הרחב". כך לפחות הוצג הקונצרט האמור בקומוניקט (ידיעה לעיתונות) שהופצה מטעם התזמורת הקאמרית הישראלית לעיתונאים, אלא שבפועל במקום קונצרט תיאטרלי קיבלנו קונצרט ללא הנגשה תיאטראלית.
המספרת ניצה שאול שמצליחה - כבר כ-22 שנה - להביא לילדים את הקלאסיקות, גוללה את סיפור חייו של גדול המלחינים וולפגנג אמדאוס מוצרט, דרך עיניה של המטפלת שלו. הנוסחה שלה כוללת לרוב קונצרט לייב עם נגנים בשילוב ריקודים ותמה מרכזית (לרוב כאמור סביב מלחין, לעתים בעקבות סגנון מוזיקלי), כשהכל ארוז בהגשה הכה מיוחדת שלה.
צילום: דנה מגן
שאול סיפרה לילדים כי מוצרט היה ילד מאושר, מלא חיים ושובב גדול. מוצרט שכולם בעצם קראו לו וולפי, רצה להשתעשע כל היום. הוא אהב להשתולל עם אחותו המחוננת נאנרל ועם הכלב האהוב שלו בימפרל ולמרות היותו שובב, דבר לא עמד בפני אהבתו למוסיקה ויכולתיו המרשימות בנגינה ובהלחנה היו יוצאות דופן. כבר בגיל שלוש הצליח לנגן להפליא בפסנתר ומהר מאד גם בכינור, בגיל חמש כבר כתב את היצירה הראשונה שלו ובגיל שבע כידוע הופיע לפני הקיסר האוסטרי.
המוסיקה במופע נהדרת, וההגשה של ניצה שאול את סיפור חייו המעניין של מוצרט נעימה אף היא. הערך המוסף, לדעתי, כלל לא טמון בהיכרות עם המלחין או עם יצירותיו, אלא החיבור של המוזיקה להיבטים נוספים: הקשר שלה לחייו של היוצר, החיבור לריקוד וכמובן הסיפור שמסתתר ביצירה, אך למרות הכל נדמה כי הילדים בכל זאת התקשו להישאב פנימה, והמעברים בין סיפור חייו של המלחין ליצירות המוסיקה היו קטועים ופחות זרמו.
נחמד אומנם היה לגלות כי מוצרט הכיר את מלכת צרפת מארי אנטואנט עוד שהייתה נסיכה צעירה באוסטריה לפניה הוא הופיע כבר בילדותו, אך מנגד הריקודים שבוצעו במופע ע"י שני רקדנים היו מיותרים עם לא יותר מכוריאוגרפיה של מסיבת סיום כיתה ו, ולטעמי היה בהחלט ניתן להסתדר בלעדיהם.
לצערי רצון ההנגשה של המוסיקה הקלאסית לקהל הרחב ובמיוחד לילדים, החטיא הפעם את מטרתו. הקונצרט לא סחף את הילדים אשר זזו ונעו ממקומם, חלקם אף השתעממו וביקשו לצאת מהאולם, מה שגרם גם למבוגרים רבים הנאה פחותה יותר מהקונצרט.
לדאבוני הפעם מוצרט אינו הראשון, וחבל על הפספוס....
נוגעים בצלילים עם בטהובן-פיודור מקרוב ולושה גבריאלוב. צילום :פיודור מקרוב
אגב, מעניין לעניין באותו עניין.
בסוף החודש (29 במרץ) ובאמצע חודש הבא (15 ו-16 באפריל) מתכננת התזמורת לעלות עם המופע "נוגעים בצלילים עם בטהובן". מדובר בהצגה מוזיקלית המונגשת במיוחד לילדים כבדי שמיעה - בה שומעים, רואים וגם נוגעים בצלילים. בעזרת מכשור חדשני שפותח במיוחד עבור ההצגה, תדרי הנגינה של התזמורת מוקרנים בחי, ונוצרת הנגשה חדשה של מוזיקה - במראה ובמגע. הילדים החירשים יחוו כיצד החול ישנה את צורתו וייצר צורות גיאומטריות מופלאות, טיפת מים תגיב לצליל, והם גם יחושו כיצד מרגישה המוזיקה בקצות האצבעות דרך מים רוטטים.
גיבור ההצגה הוא המלחין לודוויג ואן בטהובן, אשר למרות חירשותו, ואולי אף בזכותה, תרם לאנושות יצירות מופת, ובכך מהווה סמל לעוצמת הרוח האנושית ויכולתה לגבור על מגבלות הגוף.
המופע התאפשר הודות לשיתוף פעולה עם חברת Healing Music של מרדכי ברנשטיין, מומחה למדע הקימטיקה (Cymatics) שאמון על פיתוח טכנולוגיית ההנגשה הייחודית להופעה ושיתוף פעולה נוסף עם קבוצת התאטרון Davai (פיודור מקרוב ולושה גבריאלוב) המתמחה בהעברת מסרים תיאטרליים תוך שימוש מועט בטקסט, דבר המקל על ההנגשה.
במסגרת הפרויקט יתקיימו ברחבי הארץ מופעים שהכניסה להם חינם עבור ילדים כבדי שמיעה וחירשים (ובני משפחותיהם). בשיתוף העמותות מיח"א (ילדים כבדי שמיעה בגילאים 2-6), שמע (גילאים 7-21) ועמותת בקול (בוגרים). כמתבקש, המופעים הללו יונגשו באמצעות שפת הסימנים וכתוביות.
