הדודל של גוגל מוקדש היום (שלישי, ה-6 במרץ) ליום הולדתו של הסופר הקולומביאני וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1982, גבריאל גרסיה מארקס.
מארקס, נחשב לאחד מגדולי היוצרים בספרות הלטינית של המאה ה-20, ומי שנחשב לאבי הסוגה הספרותית הידועה בשם "ריאליזם קסום",חיבר יצירות ידועות, בהן הספרים "מאה שנים של בדידות" (1967) ו"אהבה בימי כולרה" (1985). ב-1982 הפך לקולומביאני הראשון שזכה בפרס נובל לספרות ולסופר הרביעי מאמריקה הלטינית שזכה בפרס היוקרתי והמוערך ביותר בעולם. הרומנים שלו נקראו בידי עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, והוא נחשב לסופר הפופולרי ביותר בשפה הספרדית מאז מיגל דה סרוונטס שחי במאה ה-17. מבקרי הספרות השוו את גרסיה מרקס למארק טוויין וצ`רלס דיקנס.
כריכת הספר מאה שנים של בדידות
גרסיה מרקס היה הקולומביאני הראשון שזכה בפרס נובל לספרות והסופר הרביעי מאמריקה הלטינית שזכה בפרס היוקרתי והמוערך ביותר בעולם.
הוא נולד ב-1928 בעיירה ארקטקה שבצפון קולומביה לזוג הורים צעירים ומעוטי יכולת ואת שנותיו הראשונות העביר בבית סבו וסבתו בעיירה הקולומביאנית ארקטקה. שנים אלה נחשבות לאלה שעיצבו את סיפוריו. ימי ילדותו, בהן שמע את סיפורי הרוחות של סבתו לצד סיפורי המלחמה של סבו, התגבשו במהלך השנים לסגנון הסיפורי המיוחד שלו והעשירו את עולמות התוכן מהן ינק את ההשראה שלו.
בשנת 1955 ראה אור ספרו הראשון "סופת שלכת", אשר נכתב כמה שנים קודם לכן. ביצירה זו הופיעה לראשונה מקונדו – העיר הדמיונית שהמציא מארקס ואשר בה התרחשו מרבית עלילות ספריו. בהמשך פרסם ספרים רבים, בהם "עיניים של כלב כחול" (אוסף סיפורים קצרים שנכתבו בין השנים 1947 - 1955), "אין לקולונל מי שיכתוב אליו" (1961), "סתיו של פטריארך" (1975), "כרוניקה של מוות ידוע מראש" (1981), "על אהבה ושדים אחרים" (1994), "ידיעה על חטיפה" (1996).
ב-1999 אובחן הסופר כחולה בסרטן. בראיונות עמו טען כי דווקא המחלה היא בגדר נס שאירע לו, אשר בזכותו התמסר עוד יותר לכתיבה הספרותית. לאחר מכן הוציא סדרת ספרים אוטוביוגרפים שעסקו ביצירתו. בשנים האחרונות לחייו מארקס לא כתב ולפי הצהרתו של אחיו, הבמאי ג`יימי גרסיה הוא אף סבל מדמנציה שהפריעה לתפקודו.
בשנת 2006 הציעו גורמים בעיירת הולדתו של לשנות את שמה של העיירה ולקרוא לה על שם הסופר הנודע שנולד בה. גרסיה מארקס הלך לעולמו באפריל 2014 מסיבוך של דלקת ריאות.
לפני כשלוש שנים, ארכיון יצירותיו נמכר לאוניברסיטת טקסס. הארכיון המקוון, מקוטלג הן באנגלית והן בספרדית, מכיל טיוטות וחומרים אחרים הקשורים לכל ספריו החשובים ובהם כמובן גם "מאה שנים של בדידות", הספר שהקנה לסופר שם עולמי. בקטלוג ישנם גם תצלומים שלא פורסמו, פנקסים, גזירי עיתונים, מחזות ומבחר מחפציו האישיים, כגון אוסף הדרכונים שלו.
