אילוסטרציה. pixabay
רק לפני כמה ימים התקבלו התעודות מבית הספר. התעודות האלו מספרות לנו על הילדים שלנו דברים שידענו, או דברים שבכלל לא ידענו. כי יש ילדים שמספרים הכל, כל הזמן, ויש כאלה שפחות דברנים. יש כאלה שמספרים רק שטויות, ואת הדברים החשובים שומרים לעצמם.
במיוחד לקראת גיל ההתבגרות אנחנו עשויים להרגיש שהילדים לומדים מה לספר ומה לא, מה כדאי לשתף עם ההורים, ועם איזה מההורים, ומה כדאי לשמור לעצמם. התהליך הזה הוא נורמלי וטבעי, ואי אפשר להתנגד לו. אבל בהחלט אפשר לייצר אווירה מקבלת, שתאפשר לילד לספר קצת יותר. והכי חשוב - לעודד את הילדים שברגעים החשובים בחיים לפנות דווקא להורים (ולא לחברים או לאינטרנט).
אילוסטרציה.pixabay
הנה כמה טיפים חשובים שיכולים לסייע לכל סוגי הילדים להגיד את מה שבאמת חשוב להם:
1. נקבע מקום שקט, ורגע שקט לשיחה. אפשר תוך כדי נסיעה ברכב או קיפול כביסה. אי אפשר תוך כדי בכי של התינוקת או באמצע אירוע משפחתי.
רגע שקט במקום שקט מעביר לילד את המסר ששיחה ביננו היא חשובה. כשאתה מדבר חשוב לי להקשיב. אני שומעת את מה שאתה אומר ולא רק מעמידה פנים.
2. הורים שרוצים לעודד את הילד לפתוח בשיחה יכולים להתחיל בסיפור: "היום הייתי ממש עצבנית בעבודה, כי מישהי במשרד אמרה לי משהו מכעיס...", "קראתי בעיתון על מבוגר שביקש מילד שהלך הרחוב עזרה להוציא חפץ כבד מהרכב...". פתיחה בסיפור היא למעשה שיתוף של ההורה עם הילד. ההורה מעביר לילד את המסר שהוא מעוניין לשוחח, שנעים לשוחח, שכדאי לשתף.
3. אם הוא מתחיל לדבר- נלמד לשתוק. יש הרבה מבוגרים שקשה להם, ממש קשה להם לשתוק. קשה להם שיש הפסקה בשיחה. הם מרגישים את המבוכה מעקצצת להם בגוף. אבל עם קצת איפוק מגלים שרגע של שתיקה גורם למי שממול לדבר עוד טיפה. (על זה משלמים לאנשי מקצוע 500 ש"ח לשעה. הם יודעים לשתוק).
4. שאלה מצוינת שתמיד עוזרת לנו להתקדם: "למה את מתכוונת?" / "למה אתה מתכוון?". שאלה שתמיד מביאה את הילד להוסיף פרטים. וגם מעבירה את המסר החשוב - אני מתעניינת במה שאתה אומר. אתה חשוב לי.
5. במקום לשאול שאלה, נסו לחזור על מה שהוא אמר. ובשפה מקצועית: שיקוף. חוזרים על מה שנאמר כדי להראות לילד שאנחנו מקשיבים, מבינים, ואכפת לנו.
ולפני שתנסו את זה בבית, שימו לב לכמה טעויות נפוצות שכדאי להמנע מהן:
- לקטוע את הילד כשהוא מדבר. (בכלל לקטוע - בעיה ישראלית כרונית...).
- הצעת פתרונות. כשאנחנו מציעים לילד פתרון לבעיה, קטענו את השיחה.
- שיפוטיות. כלומר, להסביר לילד במה הוא טועה. בואו נניח לשיפוטיות כרגע. נחזור לזה בסוף, רק אם זה ממש דחוף.
אם תצליחו באופן הדרגתי ליישם יותר ויותר ממה שנכתב כאן תמצאו שלא רק שאתם משוחחים יותר עם הילדים, אלא שהשיחות הופכות להיות משמעותיות ונעימות יותר. ואם תצליחו להתמיד תגלו לאט לאט שגם הילדים שלכם יודעים להשתמש במיומנויות האלה. הם למדו זאת מכם.
צרו קשר:
הילה גלילי, יועצת חינוכית מומחית לגיל הרך. תאר שני, אונ` ת"א.
מדריכת הורים ומרצה לצוותי חינוך.
צלצלו: 054-495-0070
כתבו לי: galileeh@gmail.com 
