אילוסטרציה. אתר pixabay
הברזל - שנחשב נחות לכאורה הוא למעשה חומר בעל תכונות מדהימות שמשלבות גמישות וקשיחות עד ליצירת פסלים של ממש. השימוש בחוטי ברזל מתוארך כבר לשושלת השנייה במצרים הפרעונית ולתקופת הברונזה והברזל באירופה עת פרחו עבודות תכשיטי הפיליגרן המורכבות מחוטי כסף שרוגים. הפיסול בחוטי ברזל ומתכת סובל מתת הערכה אך למעשה הוא כה עשיר באפשרויות לביטוי. יצירותיהם של אלכסנדר קאלדר, רות אסאווה, ואמנים מודרניים אחרים במאה ה-20, פיתחו את המדיום של הפיסול בחוט תיל לסוג של אמנות.
לאחרונה זוכה ה-Wire Art - עולם הפיסול בחוטי הברזל לפריחה של ממש. חוט המתכת והברזלים אמנם מגבילים מאוד כחומר ונחשבים לקשים לשליטה ולעבודה אבל בה במידה הם גם גמישים ומאפשר התבטאות. המראה הגולמי והפשוט של פקעות חוטי הברזל, הצליח בשנים האחרונות להתברגן ולהפוך לטרנד, בין אם מדובר בפסל דקורטיבי לסלון, בדיוקן עצמי למדף או בעבודת אמנות לתלייה על הקיר, שהרי היצירות הללו ללא ספק כובשות את שוק האמנות.
CORALLO -המיטה הזוגית שעיצבו האחים קמפנה עבור אדרה. צילום: אתר Edra
בשנת 2004 הייתה זו חברת "אדרה" האיטלקית, מהחברות המובילות בתחום עיצוב הרהיטים באיטליה, שהציגה סדרת ספות העשויה מחוטי ברזל שקומטו כך שיהיה ניתן יהיה לשבת עליהם. הסדרה האמורה, נוצרה בהשפעת כורסת חוטי הברזל והמיטה הזוגית שעיצבו כמה שנים קודם לכן עבור המותג האחים פרננדו ואומברטו קמפנה, והיא זכתה לתהודה רבה , קצרה שבחים והמון בזכותה אמנות ליפוף הברזל זכתה בלגיטימציה אמנותית ומסחרית.
כיסא עשוי מחוטי מתכת של האחים קמפנה
צילום: אתר thebeijinger.com
עשור מאוחר יותר, הייתה זו
ז`ו ג`י - האמנית הסינית המוכשרת שהציבה את חוטי הברזל בקדמת הבמה האומנותית עת הציגה במוזיאון לאומנות עכשווית בבייג`ינג את מיטת חוטי הברזל שעיצבה ועליה היא תועדה במשך 36 יום רצופים כשהיא אוכלת, שותה, מתקלחת, וישנה בעירום. "לחוטי הברזל יש שני שימושים, הראשון - מדובר ברשת מגן, והשני - חומר מנקב; האחד הוא הגנה, והשני הוא התקפה. מצד אחד, אתה מחזק מיטה שמכאיבה לך, אבל אתה גם סומך עליה ומשתמש בה", סיכמה האמנית את המיצג הדוקרני שלה.
רות אסאווה. צילום: אתר רשמי
באותה השנה (2014) עשתה גם האמנית רות אסאווה היסטוריה כשאחד מפסליה האבסטרקטים העשוי באריגת חוטי הברזל נמכר במכירה פומבית של כריסטי`ס תמורת 1.4 מיליון דולר, יותר מפי ארבעה מההערכה המוקדמת לשווי היצירה (250–300 אלף דולר) האמורה.
רובין וויט. צילום: פייסבוק
אחד מהאמנים העכשווים בפיסול בתיל הוא היוצר
והפסל הבריטי רובין וויט שפיתח עם השנים טכניקה מיוחדת לפיסול בחוטי תיל העשויים מפלדת אל חלד. וויט יוצר מחוטי הברזל דמויות פנטסטיות, אלגנטיות, חינניות וקסומות של פיות עם שיער, כנפיים, בגדים ופריטים מעניינים נוספים שמשתלבים בצורה מושלמת באזורים הירוקים שמסביב לביתו ולוכדים את העין של כל מי שנמצא בסביבתם.
פסל סוס של ניהאד דביט ברמלה,ליד המנזר הפרנצסקני. ויקיפדיה
השנים האחרונות גם בזירה הישראלית, יותר ויותר יוצרים עוסקים בתחום הליפוף בברזל, וירידי מכירה וחנויות עיצוב מציגים לראווה יצירות של אמני חוט ברזל.
ניהאד דביט (50), הוא ללא ספק אחד האמנים הבולטים בארץ המתמחים בפיסול בחוטי מתכת. דביט נולד ברמלה למשפחה נוצרית, בשנת 84, היה לערבי הראשון שהתקבל לבית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים וכשהיה בן 19 בלבד זכה במלגת לימודים ונסע ללמוד באקדמיה לאמנות בסופיה, בולגריה.
בגיל 27 הוא הסתבך בפלילים על החזקת סמים קלים ביוון, וריצה עונשו כשש שנים בכלא היווני. שם, בכלא הוא יצר אמנות מחומרים זמינים (לחם, שיפודי עץ, אבנים קטנות, סוכר, אפר סיגריות ואפילו מציפורניים קצוצות). ב-18 השנים האחרונות הוא מפסל כאמור על ידי קליעת חוטי ברזל. דביט, מרבה לפסל סוסים וגם יוצר הרבה עצי זית.
אמן בולט נוסף הוא
שלמה הרוש (58), החי בניו יורק 17 שנים ויוצר מהסטודיו שלו בווילימסבורג. לרוב, הרושמפסל בחוט אלומיניום בודד שאיתו הוא יוצר פסלים תלת מימדים בגודל עצום. הרוש, בוגר החוג ל"היסטוריה של המזרח התיכון״ ולימודי צילום מסחרי במכללת הדסה בירושלים, יצר את פסל הברזל המלופף הראשון שלו בשנת 1991 באיטליה. בהמשך, הוא יצר פסלים תלת מימדיים ופסלים בדמות אדם מבלי לחתוך כאמור את חוטי הברזל. רק בפיסול.
הצבאים של שלמה הרוש. צילום: אתר רשמי
סדרת הפסלים הזאת הפכה להצלחה גדולה ולאורך שנותיו באיטליה הפך לאמן מוערך. הפסלים שלו ביקרו בכמה מהלוקיישנים האייקונים במילאנו ובוונציה. בנוסף, הצליחו עבודותיו לחדור גם לגלריות ובתי המכירות הפומביות הנחשבים בארה״ב כמו כריסטיס וסותבי׳ס, והוא הציג את עבודותיו בירידים ותערוכות גדולות במיאמי וניו יורק. אחת מעבודותיו הבולטיות היא ארבעת צבאים שיצר בגודל אנושי, אותם חיבר לגג מכוניתו.
אריק אפק. צילומים: אתר רשמי
אריק אפיק מפסל בברזל כבר למעלה מעשור. לדבריו הוא אוהב לקחת את החומר, לכופף ולפתלו, תוך שהוא מעניק לו צורה, נפח, תנועה, ויוצק בו אישיות משל עצמו. אפיק מפסל דמויות, בעלי חיים ופסלים מופשטים, במגוון גדלים. ביצירותיו קיים חיפוש מתמיד אחר התנועה, ההקפאה של הרגעי, החולף בהרף עין, התחושה והרגש. לטענתו אלו מושגים באמצעות קו רציף ולא קטוע ובטכניקות עבודה של בניית נפח, מעטפת ושיטות אחרות.
"המגבלות אותן כופה החומר מהוות אתגר", קובע אפיק "הצורך לפלס דרך וללמוד את ההתמודדות עם החומר רק מגבירים את העניין. אושרי הגדול ביותר כאמן, מעבר ליצירה כמובן, הוא לחוות בעונג של אלו המושפעים מהאומנות שלי ולדעת כי שימחתי אנשים והענקתי להם מעט מהיופי הקיים בעולם שלנו והסטתי את מחשבותיהם מהיומיום למחוזות של השראה".
אנטון אברמוב נולד בבולגריה בתחילת שנות ה-80 ומצא עצמו נמשך אל חוטי הנחושת שמצא בסדנה של דודו. בשנת ב-2002 בתום לימודי האדריכלות בבית הספר התיכון, עלתה משפחתו ארצה והוא התגורר בקיבוץ עין השופט. כנער צעיר הוא עבד במפעל "אלתם", בו מייצרים משנקים של מנורות השויות מסלילי נחושת ושם החל לשחק עם חומר הגלם וליצור ממנו פריטים רבים בסגנונות שונים: מדמויות קטנות ועדינות וקלסתרונים, ועד ליצירות ענק העשויות מחומרי גלם שדורשים עבודה עם מלחציים, רתכת וחותך שרשראות ברזל.
אנטון אברמוב. צילום: פייסבוק
לפני 4 שנים, השיק אברמוב ביחד עם חברו אורן פישר
גלריה לאמנות עכשווית בשם "משונע" ברחוב הרצל בתל אביב שתכליתה לקדם יצירה של קהילת אמנים שפועלת באופן אוטונומי, משוחררת מהתכתיבים המסורתים והביורוקרטיים של גלריה קונבנציונאלית ובכך ליצור שינוי במרחב התפישתי של הגלריות בארץ.
יוסי פלד. צילום: פייסבוק
מעצב הפנים
יוסי פלד מכפר מעש, התחיל את דרכו מליפוף חוטים לכבשים חמודות שאותן מכר בתחילה במדרחוב של נחלת בנימין בתל אביב. את השאריות שהיה מוצא בעבר על הרצפה, החליף בקנייה מסודרת של חוטים מלובנים מחנויות לחומרי בניין, והיום כבר 20 שנה הוא סורג, קושר ומלפף אובייקטים תלת־ממדיים מחוטים.
קובי סיבוני. יח"צ
אמן ישראלי נוסף בתחום חוטי הברזל הוא
קובי סיבוני (35), מעצב תעשייתי בוגר בצלאל, היוצר מסטודיו בקיבוץ לוחמי הגטאות שעבודותיו הוצגו בין השאר בגלריית החווה בחולון, במוזיאון ישראל ובשבוע העיצוב במילאנו.
מימי ילדותו אוסף סיבוני חלקי פלסטיק חסרי שימוש וחוטי ברזל זרוקים, ואותם הוא מלפף יחד לכדי פסלים וכלי קיבול עדינים. סיבוני, העוסק ביצירה בחוט ברזל החל את דרכו המקצועית עת הציג את סדרת ה"צלחוט", שיצר במסגרת פרויקט הגמר שלו בבצלאל. מאז הוא יוצר בברזל בעובי 1 מ"מ בטכניקה ידנית ובעזרת כלים בסיסיים – פלאייר וקאטר בלבד. חומרי הגלם שלו מצויים וזמינים, משקפים הלך רוח של זמנים שבהם תרבות השפע מייצרת המון זבל. בעיני סיבוני לא מדובר בזבל אלא בקסם: כל חתיכת פלסטיק או חוט ברזל מציתים אצלו את הדמיון ואת פעולת היצירה. השראה נוספת שלו היא הטבע: "זה יכול להיות גרגיר, איזו חיה או צורת חיים. אני משאיל משם את המבנה הצורני, כמו בדוגמה של קליפת פרי, שממנה מידלתי את הטופוגרפיה", הוא אומר.
קובי סיבוני. יח"צ
קובי סיבוני. צילום: ליאור חורש
סיבוני, חוקר את נושא ה"קו" בעיקר בעבודה עם חוט הברזל אך גם במדיומים נוספים כמו ציור, רישום, חיתוך לייזר, צילום ועוד. הוא שואב השראה מהעולם שסביבנו, הן מעולם הטבע והן מהמציאות האורבנית שיצר האדם ועבודותיו נעות על הגבול שבין עיצוב לאמנות וכוללות פסלים, תמונות קיר, מכשירי רדיו ותאי אחסון קטנים וחשופים. בין עבודותיו הבולטות סדרת `טקסידרמי`, אמנות פחלוץ החיות, של ראשי איילים בווריאציות שונות העשווים מחוטי ברזל. "אני חסיד של "דלות החומר", אני מאמין שהיצירה בחומר ראשוני ופשוט - חוט הברזל, מציבה את הצופה מול אובייקט חשוף לגמרי, ללא הסתרה או כיסוי. הכול נראה מיד, הן הקרביים והן השלד של האובייקט".
רוצים גם? קבלו כמה פריטים מחוטי מתכת שיסייעו ליישם את הטרנד אצלכם בבית!
טולמנ`ס. עיצוב אייקוני של האחים קאמפנה לבית העיצוב אדרה
טולמנ`ס. קערה לפירות של אלסי
טולמנ`ס. כסא ברזל
