הדודל של גוגל: וירג'יניה וולף נולדה היום לפני 136 שנה

 

 

הדודל היומי של גוגל מוקדש היום (ה`) לסופרת האנגלייה וירג`יניה וולף שנולדה לפני 136 שנה, ב-25 בינואר 1882.

 

וולף,  נולדה בלונדון ב-25 בשם אדלין וירג`ינה סטיבן. היא היתה בין חבריה הבולטים של קבוצת בלומסבורי ? חוג סופרים, פילוסופים ואמנים שהחל להיפגש בראשית המאה ה-20 בלונדון והמשיך לעשות כן עד אמצע המאה. לקבוצה היתה השפעה רבה על הספרות והפילוסופיה האנגלוסכסים, בעיקר בזכות גישותיהם הרדיקליות של חבריה למיניות, פמיניזם ופסיפיזם. כתביה המוכרים ביותר הם הרומנים "מרת דלאווי" (1925), "אל המגדלור" (1927) ו"הגלים" (1931). וולף, פיתחה טכניקה החושפת את ההווי הנשי ומציאת חלופות לתפיסת המציאות הגברית השלטת באותה תקופה.

 

היא נישאה ב-1912 לסופר ולמו"ל היהודי ליאונרד וולף (אתאיסט, דור רביעי באנגליה), גם הוא חבר בקבוצת בלומסבורי ולמרות שהשניים חיו ועבדו ביחד עד יום מותה, קצת אחרי נישואיה היא התאהבה וניהלה רומן עם אישה נשואה, ויטה סקוויל-וסט שמה, אשר בזכותה ובזכות סיפור אהבתן נולד "אורלנדו" - רומן מהפכני של וולף שבחן את גבולות כל המגדרים.

 

 

 

וולף, שסבלה בצעירותה (13) ולאחר מות אימה מהטרדה מינית מצד אחיה החורגים; פיתחה דחייה מיחסי מין עם גברים וסבלה מדיכאונות; מצבה הנפשי החמיר במלחמת העולם השנייה; ביתה הופצץ; מטוסי הקרב וההפצצה הגרמניים שטסו בשמי בריטניה עירערו את עצביה. היא ובעלה תיכננו התאבדות במסגרתה ירעילו את עצמם באמצעות צינור המפלט של מכוניתם למקרה שהגרמנים יפלשו. ב-1941 בני הזוג עברו לבית הקיט שלהם במחוז סאסקס, אולם מצבה הנפשי החמיר והדיכאון שלה ונהיה בלתי נסבל. היא התקשתה לאכול ודמיינה לעצמה קולות. היא ניסתה להתאבד בטביעה, אך נכשלה.

 

כעבור עשרה ימים  ב-28 במרץ 1941 לאחר התמוטטות עצבים, אחת מיני רבות כאמור מהן סבלה במשך חייה היא הותירה מכתב פרידה בו כתבה לבעלה "אני מרגישה שאני שוב יוצאת מדעתי. התחלתי לשמוע קולות, ואני לא יכולה להתרכז. אני חייבת את כל האושר של חיי. היית אליי טוב וסבלני... בלעדיי תוכל לעבוד ואתה תעבוד. אני יודעת. אתה רואה, אף איני יכולה לכתוב זאת כראוי. איני מסוגלת לקרוא. רציתי לומר, שאני חבה לך את כל האושר של חיי. מן הקצה אל הקצה, היית טוב וסבלני כלפיי. אני רוצה לומר זאת ? כולם יודעים זאת. אם מישהו יכול היה להציל אותי, זה היית אתה. למעט אמונתי בטוב-לבך, איבדתי הכל. איני מסוגלת להוסיף ולהרוס את חייך. איני חושבת שישנו זוג שיכול להיות מאושר יותר מכפי שהיינו אנחנו".

 

לאחר מכן יצאה וולף אל הנהר, שם מילאה את כיסיה באבנים כבדות והטביעה את עצמה למוות.