כל כך שמחתי להגיע למופע "נשי ותיהני", שהקימה הסטנדאפיסטית חגית גינזבורג יחד עם מיטל אבני ומרינה שני. כולי כמהה למופע אשר יגרום לי לכאבי בטן וללסת המשוועת לנוח לנוכח הצחוק הבלתי פוסק ועוד שלוש נשים שאני תמיד שמחה להעצים ולעודד.
למופע סטאטנדאפ אתה מכין את עצמך, כי חלק מהמהות שלו "ירידה" היא לרדת על הקהל, אך במקרה הזה נדמה כי הסטנדאפיסטיות התאכזבו מקהל הצופים שטרח לקנות כרטיסים והגיע לראותן בחמישי האחרון, הן פשוט לא "זרמו" איתו... לעיתים היה נדמה כאילו הקהל ניסה להתאים עצמו לסטנדאפיסטיות ולהתאמץ לצחוק מהפאנצ`ים, אבל מה שיצא היו אלה צחקוקים ולא יותר.
יכול להיות שזה גדול עליהן, אחרי הכול מונח על כתפותיהן מופע, וביננו, ידוע כי לנשים לצערי לא קל בסטנד אפ. לתחושתי לא נעשתה מצדן התאמה לסטנדאפ של היום, סטנדאפ שיודע לרדת על הקהל בצורה מאולתרת, מצד שני, חוץ מסטנדפיסט אחד או שניים מאד מוכרים, אני לא יכולה להעיד על אף סטנדאפיסט גבר או אישה שיכול לרדת על הקהל כך שהסרעפת תתחיל לשיר הלל...
במקרה שלנו, הקהל היה מורכב רובו מנשים ומעט גברים, שהיו מבוגרים יותר ממוצע גילן של הנשים על הבמה וכך יצא שבמקום לצפות ב"מרתון של שלוש סטנדאפיסטיות שפותחות ללא בושה על זוגיות, סקס, רווקות, אוכל, הורים, ילדים, כלבים, חדי קרן ויתר מוזרויות החיים", כפי שהבטיח המפרסם, והוסיף: "מופע בועט, בוטה, וחסר רחמים ששוחט את כל הפרות הקדושות", קיבלנו משגל נסוג ללא משחק מקדים וללא האורגזמה המיוחלת.
מה שקיבלנו בסופו של יום הוא מופע סתמי, שניסה לעיתים להיות בוטה ולעיתים, מתאמץ מדי, כזה שבמקום להצחיק העיק, יכולתי באותה מידה לעלות אני ולספר על מר גורלי, בעלי, ילדותי הקשה, הבוס בעבודה, אתם יודעים מה, הסקס עם הבוס בעבודה, ולא הייתם מרחמים עלי כמו שאני הרגשתי כלפיהן...
הומור נשי יכול להיות מבריק, אנחנו יותר שנונות, יותר חדות, יותר מכל דבר, אבל "נשי ותיהני" עוד לא שם, הן לא יכולות לרכוב על הטרנד הנשי מבלי להביא אותו לקהל במלוא הדרו.
לסיכום: קבלת הפנים על גג מוזיאון אילנה גור הייתה נהדרת, מזג האוויר טוב והשתייה טעימה, לאחר המופע התקיים גם סיור ע"י עובדת במוזיאון שהיה ממש מהנה ומעשיר אך אין מנוס מלהודות שמבחינתי המופע "נשי ותיהני" היה כישלון חרוץ!, ח -ב-ל שאין ביכולתי ל"הרים" להן!!
