גיאורגיה במשכן

צלם: Badri Vadachkoria

 

משהו מאוד עוצמתי עבר מן הבמה לקהל במופע "אוצרות גיאורגיה" של להקת המחול אריסיוני שהתארח בחול המועד סוכות בארץ לציון 25 שנה לכינון יחסי ישראל-גיאורגיה. אולי זו מקהלת הגברים המצויינת, או השילוב שלה עם מחול חד משמעי ורוקע. בכל מקרה, גם מי שאינו בן העדה הגרוזינית, לא היה יכול להחמיץ את הנוכחות הדחוסה של מסורת, רובד על רובד של מחול, שירה, תמהיל של צעדים מזרחיים, בלקניים, רוסיים. גם ישראלית כמוני שהמסורת שלה בריקודי עם ובשירה בציבור היא כאילו מסורת ותיקה, לא יכלה שלא להתמלא תחושה קלה של הבנה: אז ככה זה מסורת. והקהל הביתי אכן נמלא נוסטלגיה ואהבה.

 

 

גם מי שלא שמע מעולם שירה גיאורגית, ומי שקורה לה גרוזינית, לא יכול היה להישאר אדיש לרגע הראשון שבו מקהלת אריסיוני פצחה בצליל הראשון. שורת גברים, בעלי קולות עמוקים ורחבים, בשירים `משם`. קול שאופף את המאזין ונושא אותו ביד בטוחה, לעולם שאפשר לשיר בו ולשכוח מכל השאר. אלא שאין צורך לשכוח. מדובר במופע משולב של מוסיקה ומחול ולא מעט להטוטי במה שהם בהחלט ממין העניין. שורות הרקדנים מפליאים במחולות בניחוח צבאי וגברי, ואילו הנשים מרחפות ביניהם בצעדים האופייניים דמויי ההחלקה על קרח. הן לא זזות, אבל מתקדמות. כמובן שגם מחרוזות ריקודי נשים, וריקודי זוגות מצויים בשפע. להגיד שהביצועים מקצועיים לעילא נשמע לא מספיק. אבל האמת היא, שלא תמיד מקבלים את אותה, וכאן היא קיימת לאורך כל המופע.

 

צלם: Badri Vadachkoria