צילום: שאטרסטוק
הרבה עבר עלינו מאז הנהירה אל בתי הכלבו, שניצבו בגאון בלב הרחוב הראשי של העיר. אז, בשנות ה-80 וה-90, כדי לקנות בגדים, נעליים או מוצרי חשמל, הלכנו למרכז העיר או לקניון הקרוב למקום מגורינו וקנינו מהמבחר שהיה בו באותו הרגע, בלי המון אפשרויות, כאבי ראש מיותרים או פרדוקס הבחירה. חדירת האשראי המאסיבית בשנים האלו אפשרה כניסה של מקורות רכישה נוספים כמו ערוץ הקניות. הימים היו ימי הטלוויזיה המסחרית וערוץ הקניות ניסה לייצר הפיכה עם הצעות מפתות, מבצעים אטרקטיביים ומוצרים מאמריקה.
עם השנים הקניונים החלו להיבנות בכל פינה, הרשתות הגדולות שלחו לנו קטלוגים שמיידעים על מבצעים, והחלו להיפתח עוד ועוד חנויות נישה מתמחות שהציעו לנו את הסחורה הטובה ביותר, שתתאים בדיוק אלינו.אבל מה שיצר את המהפכה האמיתית, זו ששינתה את הדרך בה אנחנו קונים והפכה אותה על פיה, הייתה החדירה של האינטרנט. עד לפני זמן לא רב כל כך, האינטרנט היה המקום בו שוחחנו ב-ICQ ודיברנו על סרטים אהובים בפורומים של תפוז. עם השנים הסוחרים הבינו את הפוטנציאל והיום זירת המסחר החמה ביותר היא הזירה הדיגיטלית, על כל הפלטפורמות והערוצים שבה.
בעידן בו
ספק אינטרנט מהיר נוכח כמעט בכל בית ובית, התחרות על הגולשים גברה וכך עלו איכות ומהירות הגלישה. הדבר היחיד שירד – הוא המחיר – דבר שהאיץ אף יותר את כניסתם של מחשבים מחוברים לרשת לבתי אב בעולם. סמארטפונים, המאפשרים חיבור מהיר ואיכותי לרשת האינטרנט בכל זמן ומכל מקום, נכנסו לחיינו ואנחנו עברנו לחיות בדיגיטל, הרבה יותר מאשר בחיים עצמם.
צילום: pixabay
קצת נתונים
בשלוש השנים האחרונות,
שוק המסחר המקוון (אונליין) בישראל צמח בשיעור שנתי של 25% בשנה. גודל השוק היום מוערך בשבעה מיליארד שקלים ומהווה כ-6% מכלל המסחר הקמעונאי. עם זאת, אנחנו עדיין לא בליגה של הגדולים. הממוצע במדינות המפותחות עומדת על 10% מכלל השוק הקמעונאי וגם שם המגמה הולכת וגדלה. כשאלה נאמרו, שוק הקניות אונליין לא בהכרח תורם לעסקים המקומיים, היות והיקף הרכישות שמבצעים הישראלים מחו"ל הולך וגדל גם הוא. למעשה, היקף הרכישות מחו"ל מהווה כ-40% מכלל הרכישות אונליין, כאשר יש שונות גבוהה בין הקטגוריות השונות.
מוצרי מזון ומכולת מהווים את הקטגוריה הגדולה ביותר, עם היקף רכישות של 2.4 מיליארד שקלים, שהם כ-34% מכלל הרכישות שהישראלים מבצעים ברשת. למעשה, 47% מהישראלים העידו שהם נוהגים לרכוש מזון ומוצרי מכולת אונליין באופן שוטף. מעניין לדעת שסכום הרכישה הממוצע לקנייה מסוג זה עומד על 503 ₪.
כשמדברים על מוצרי אופנה ההיקפים גדלים. 75% מהישראלים דיווחו על כך שהם רוכשים מוצרי אופנה ברשת, אולם שם סכום הקניה נמוך יותר ועומד על 300 ₪ לרכישה. מוצרים נוספים שהישראלים רוכשים ברשת הם מוצרי אלקטרוניקה, אותם 71% העידו שרכשו בעבר אונליין בהיקף רכישה של 800 ₪ בממוצע, מוצרי קוסמטיקה וטיפוח אותם רכשו 53% מהישראלים, כש-38% מהם עושים זאת לפחות פעם בשנה בהיקף רכישה ממוצע של 290 ₪, וריהוט ואבזור לבית עם 50% מהישראלים שביצעו רכישה בקטגוריה זו בהיקף ממוצע של 445 ₪. התחזיות אומרות שעד סוף שנת 2020 שוק הרכישות אונליין יקבל חיזוק של 8 מיליארד שקלים נוספים, על חשבון החנויות הפיזיות.
צילום: pixabay
אז מה מניע את כל המכונה הזו?
אם יש משהו שהישראלים מתעבים זה לצאת פראיירים, והרשת, לפחות בחלק מהמקרים, גרמה להם להבין שלפעמים זה בדיוק מה שהם. הבדלי המחירים בין הארץ ובין חו"ל יכולים להגיע לעשרות ומאות אחוזים, והישראלי הממוצע יעדיף בהרבה מהמקרים להשקיע את הזמן ברכישה אונליין מאשר לשלם את ההפרש בחנויות בארץ, הפרש שיכול גם להגיע לאלפי שקלים. כך יצא שמאומה של קונים, הפכנו לאומה של יבואנים. כל אחד הופך למייבא עצמאי באמצעות הסמארטפון שלו או הקלדה על המקלדת.
העובדה שהאינטרנט הפך מהיר יותר וחדר לכל בית, אפשרה את ההפיכה הזו. היום כמעט ואין ישראלי שלא רכש מימיו אונליין ואם לא רכש – אז לפחות עשה בדק בית רציני ברשת. ככל שעובר הזמן האתרים הגדולים מציעים הצעות רכישה אטרקטיביות יותר וחוויות רכישה טובות יותר. הן עונות על כל החסמים של הצרכן וביניהם שירות, אחריות ואמינות, ומציעות את אותם המוצרים, בלי לצאת מהבית ובהרבה מהמקרים – עם מחירים זולים יותר, ואם לא זולים יותר – אז בהיצע מגוון יותר ממה שיושב בחנות. לכן, בשנים הקרובות נראה שהיקף הרכישות המקוונות רק גדל, והחנויות הפיזיות יצטרכו לחשוב על מה הן יוכלו להציע לצרכן, שהרשת לא.
