צילום: shutterstock אחד הדברים הכי קשים בבחירת רכב חדש לקנייה היא קבלת ההחלטה בנוגע לצבע המכונית. כבר מצאתם יצרן ודגם שמתאים לצרכים והתקציב, אפילו בדקתם (שוב) מה צריך לעשות כדי לרשום אותו בעירייה ולקבל תו אבל אתם מתלבטים ארוכות בין לבן, שחור וכסף – כלומר אם לא מציעים לכם גם ״כתום וולקני״ או ״ירוק בקבוק״ כאפשרות. אכן, קו העיצוב הנקי והצבעים הניטרליים (יחסית) שנמצאים בשימוש במכשירים מבית אפל (אבל לא רק) משפיעים בשנים האחרונות גם על הצבעוניות של מוצרים אחרים ומשאירים את הלבן, השחור והכסוף באחוזי נוכחות גבוהים בכבישי העולם.
אם אתם לא רוצים להשאיר את הרושם להחלטה לכאורה שרירותית, אתם מוזמנים לעיין ולבחור בצבע המכונית שמתאים לפרסונה שהייתם רוצים שהעולם יאמין שהיא אתם. אם נדמה לכם שהחלום קצת מעבר להישג יד תקציבית, יתכן
וכדאי שתריצו את המספרים במחשבון הלוואה אולי הוא קרוב משחשבתם.
לבן: הכי קרוב לשלמות
הצבע הלבן מקושר אצלנו ליושר וטוהרה, ונחשב לאחת הבחירות הפופולריות ביותר כצבע מכונית מאז שנות ה-90. מי שמחזיק ברכב לבן נקשר בתארים של טעם, אלגנטיות ושאיפה לשלמות, כמו גם על רצון להציג פנים צעירות ומודרניות לעולם החיצון. אם להמשיך עם הסטריאוטיפ, בתא המטען של בעלי מכוניות לבנות לא תמצאו תיקי אימון סרוחים או שקית צ׳יפס מפוזר בין המושבים, אבל ביננו אף אחד לא מושלם.
שחור: שמרו מרחק
הרבה כוח ונצחיות יש בצבע השחור, משיחת מכחול אחת מספיקה כדי להותיר אותו על כנו לנצח. שלו מכונית שחורה מעלה בנו אסוציאציות של מכובדות מבלי להציג ראוותנות גדולה במיוחד, כמו שמלות קוקטייל. הנוהגים במכוניות נדמים לנו לעיתים כבעלי ביטחון ואולי גם ניחוח של תחכום סגנוני.
אין גוונים לאפור
אנחנו לא יודעים מה קורה אצלכם, אבל הצבע האפור תמיד מזכיר לנו דמויות של פקידים במשרדים ממשלתיים קפקאיים ואנשים שנוסעים במכוניות בצבע אפור נדמים לנו כאנשים שלא רוצים שנדע עליהם הרבה, כריסטיאן גריי, מישהו? חוסר רצון להתבלט ואף שאיפה ממש להתמזג ברגע, כמו גם זהירות ופשרה, בעלי מכוניות אפורות מעדיפים שהדרך תישאר במישור, ללא עליות ומורדות גדולים במיוחד.
צבע הכסף
מי שנוהג במכונית אפורה יודע שיש הבדל בין מכונית אפורה למכונית כסופה, והדבר נכון גם להיפך. הברק המתכתי מסנוור מכדי שנבחין שמדובר בבן דוד רחוק של האפור, והנוהגים בהם נתפסים כבעלי נגיעה בעסקים, אופטימיות ואנרגטיות, כמו גם ככאלה שיש להם מעמד לא רע בעולם והם לא חוששים להראות את זה.
כחול: רגוע כמו מים
הצבע הכחול זוכה בשנים האחרונות לפופולריות ובתערוכות המכוניות המובילות בעולם מוצגים יותר ויותר דגמים בגווני כחול שונים. הוא אמנם קצת גובל בראוותנות, אבל יותר מכך הוא מזוהה עם משפחתיות, יציבות, רגישות ורוגע.
אדום: תראו אותי, אני שמח כך פתאום
קצת פחות נפוץ מהכחול וקצת יותר ראוותני הוא הצבע האדום, ולרוב הוא מתחבר לנו למכוניות ספורט ולאנשים שצמאים לשתות את החיים. בעלי המכוניות משדרים לעולם שהם חסרי מנוחה לחלוטין, אימפולסיביים, שאפתניים ויכולים לקבל מהחיים כל מה שהם רוצים.
ירוק: לכו חפשו
הן מזכירות לנו את הטבע, יכולות להסתוות בין עצים ומעלות בנו הרהורים על איכות הסביבה ופליטת פחמן, אבל מכוניות ירוקות גם מצביעות על תחושת עצמי חזקה מאוד וחוסר אכפתיות על מה חושבים אחרים.
שמפיין: הפי הפי, ג׳וי ג׳וי
בעלי מכוניות זהובות או בצבעי צהוב מצטיירים כשמחים ואף מאושרים, ומאחורי ההגה של מכונית חונה נדמיין צעירים בשנות ה-20 לחייהם. צעיר בפועל או צעיר בלב, אם יש לכם מכונית צהובה או זהובה נותר רק לקוות שתישארו צעירים לנצח – ולו בלב.
