עלייתה של מטריושקה

 

מטריושקה נולדה בתחילת המאה ה-20 בבית החרושת לבובות "החינוך לילד" באברמצבו, מחוז מוסקבה ברוסיה. הבובה הראשונה הציגה את רוסיה כנערה כפרית בעלת פנים עגולות, עיניים כחולות פתוחות לרווחה, פה מחייך, צמות עבות, מטפחת, סרפן מסורתי וסינר וכללה בתוכה עד שש מטריושקות דומות קטנות ממדים. בהמשך דרכה להצלחה התפשטה המטריושקה בכל מחוזות רוסיה, כשכל מחוז הוסיף לקשטה בתלבושות ובצבעים המיוחדים לו ובשלהי שנות ה-20 של המאה ההיא המטריושקה הפכה לנחלת הכלל.

 

 

עבור האמנית הרב תחומית (ציירת פסלת ומעצבת) מירי שכטמן פס, המטריושקה מסמלת משהו מורכב ועמוק בהרבה. הבובה בעלת השריון הצבעוני – יפה ושלמה מבחוץ, מסתירה ומגוננת על מה שבפנים – מופיעה בעבודותיה כאייקון של זהות מטריארכלית שאוצרת בתוכה עולם של זיכרונות ילדות מאוקראינה. בגלגולה אצל שכטמן פס, המטריושקה מבקשת לפרוץ גבולות ולחבר בין עולמות. בין העבר להווה; בין קייב, שבה נולדה, לתל אביב, שבה היא חיה כיום; בין מה שנשכח למה שנשאר; מה שעלה לארץ למה שנקבר; בין הראליסטי לאקספרסיבי; בין הסגור ומוגן לפרוץ ומסקרן. מפגשים אלה עומדים במוקד התערוכה ומולידים דימויים מרתקים, צבעים נועזים וחיבורים מהפנטים ששוזרים יחד את ארץ הפלאות הנאיבית עם תל אביב המחוספסת.