הטרנד החם הבא: הייצור האקולוגי מגיע לתחום הקוסמטיקה

  

העולם כולו כבר מבין את חשיבות השמירה על איכות הסביבה והבריאות: יותר ויותר בני אדם אוכלים מזון אורגני, מכוניותיהם פועלות על בסיס אנרגיה סולרית לא מזהמת, הם ישנים על מצע כותנה אורגנית ולובשים בגדים מסיבי תירס ואפילו במבוק. לפיכך, הצעד הבא בתחום נראה טבעי ביותר: מוצרי קוסמטיקה וטיפוח על טהרת הייצור האקולוגי.

כשאתם בוחרים תמרוק ממדפי הטיפוח, הטואלטיקה או ההיגיינה האישית, מהם השיקולים המכריעים מבחינתכם? אם עד לפני עשור רשימת השאלות הייתה מצומצמת למדי, כמו מה מידת יעילותו של המוצר, עד כמה הוא נוח לשימוש, האם הריח שלו נעים, האם יש לו "גב" של חברה אמינה והאם המחיר הנדרש אטרקטיבי, הרי שכיום מעורבות בתהליך הצרכני עוד סדרה של שאלות "ירוקות": האם המוצר אקולוגי וידידותי לסביבה?, האם הוא נוסה על בעלי חיים?, עד כמה המוצר טבעי?, האם ייצורו היה כרוך בפגיעה בסביבה או בניצול בני אדם? וכדומה. השאלות הללו אומנם תופסות עדיין מקום משני, אולם הטרנד האקולוגי בצריכת "אקוסמטיקה" הולך ותופס תאוצה, ולהערכת מומחים הוא עוד ידביק בממדיו את הטרנד הירוק בצריכת מזון. הביקוש למוצרים ירוקים בנישה זו עולה בהתמדה, בשיעור של כ-10-15 אחוזים בשנה, וכיום כמעט כל חברת טואלטיקה וטיפוח שמכבדת את עצמה מנסה לשוות למוצריה תדמית ירוקה.

התו הירוק

את המונח "אקולוגיה" שנולד במאה ה-19, טבע לראשונה ארנסט הקל כ"מדע העוסק ביחסים בין האורגניזם לסביבתו במובן הרחב של כל תנאי החיים". הקל היה ביולוג, זואולוג ורופא, מאבות האאוגניקה והאותנזיה. המונח "אקולוגי" מגיע כאמור מתחום המדע ומתייחס ליחסי גומלין בין הסביבה לאדם, ולכן אין כל משמעות של הגדרת מוצר כלשהו בשם זה. רק מוצר המסומן בתו הירוק הוא מוצר שאינו פוגע בסביבה, וגם אז לא מדובר במצב של חוסר פגיעה טוטאלי. תו זה מוענק על ידי המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים למוצרים שפגיעתם בסביבה פחותה ביחס למוצר אחר בעל ייעוד זהה. "מוצר ירוק הוא מוצר שפגיעתו בסביבה פחותה, אך אין מוצר שאין לו שום השפעה על הסביבה, מכיוון שכל מוצר צורך משאבי טבע למיניהם", קובע ד"ר ניצן אייל, האחראי על נושא איכות הסביבה במכון התקנים. "בקביעת רמת הפגיעה של המוצר והגדרתו כירוק מתייחסים לכל מחזור חיי המוצר - מתהליך היצירה, השימוש וגם התהליכים שלאחר השימוש".

ידידותיות לסביבה

מבין שלל הדגלים הירוקים, האקולוגיה היא הדגל האופנתי ביותר בשוק מוצרי הצריכה בכלל ובמוצרי הטיפוח והטואלט בפרט. אך למרות זאת ה"אקוסמטיקה" נחשבת עדיין לשוק קטן יחסית שמהווה רק כשלושה אחוזים משוק הקוסמטיקה העולמי. יחד עם זאת, הביקוש לקוסמטיקה אקולוגית, טבעית ואורגנית עולה בהתמדה: בבריטניה, לדוגמה, הוא הכפיל את עצמו משנת 2015.

אז מהו בעצם מוצר טיפוח, קוסמטיקה או היגיינה אקולוגי?, קיימת סדרה ארוכה של טענות שבגינן תמרוק יתויג כאקולוגי. ראשית השאלות לגביו יהיו אופי אתי: עד כמה המוצר ידידותי לסביבה בכל מחזור החיים שלו. למשל, האם נכרתו לצורך ייצורו עצים מיערות הגשם? האם תהליך הפיתוח היה כרוך בניסויים בבעלי חיים? האם כוח האדם שגויס לייצור ולשיווק של המוצר בכל תחנה בחייו זכה לתגמול הולם ועוד, בממד השני חלק מהשאלות מתייחסות גם למידת "הבריאות" של המוצר ולכן מתמקדות ברכיבים שבו. רכיבים טבעיים ואורגניים הנתפסים כבריאים יותר וככאלו שפחות מזיקים למשתמש ולסביבה כאחד.

 

בודי שופ. צילום: יח"צ אפרתי

הרעיון של קוסמטיקה אקולוגית אינו חדש, הוא נולד כבר בשנות השבעים של המאה שחלפה, כאשר אניטה רודיק שהייתה ידועה בתור "מלכת הירוקים" (Queen of Green) פתחה את החנות הראשונה של רשת הטיפוח "בודי שופ" בבריטניה. אחד מהיתרונות הגדולים של "בודי שופ" הוא היותה רשת מצפונית, ששמה לה למטרה לא לערוך ניסויים בבעלי חיים, לייצר מוצרים ידידותיים לסביבה ולהגן על זכויות בני האדם בעולם. גם היום מקפידה החברה להעסיק ספקים ידידותיים לסביבה ולפתח קשרי מסחר עם קהילות, קואופרטיבים וחקלאים במדינות מתפתחות תוך שימת דגש על סחר הוגן ומלחמה בניצול עובדים. החברה אף קידמה שורה של פרויקטים סביבתיים וחברתיים כגון הצלת יערות הגשם, סיוע לפליטים, מלחמה בעוני ועוד, אולם בשנת - 2006 היא נמכרה לחברת לוריאל הידועה כמי שכן מבצעת ניסויים בבעלי חיים.

 

צילום: סטלה מקרטני - אתר רשמי

הקוסמטיקה האקולוגית המתחשבת "בטביעת הרגל הפחמנית" של תהליכי הייצור, השינוע וההשפעה הסביבתית על המוצרים שנשטפים עם המים מבקשת לעשות לתעשיית היופי את מה שתנועת ההאטה עשתה למזון המהיר וכבר יש לה כבר תת-ענפים משלה: קוסמטיקה אורגנית אקולוגית, המתהדרת, בין היתר, בצמחים שלא רוססו בחומרי הדברה; ואפילו קוסמטיקה רוחנית, הנישאת על גלי הניו-אייג` שמעניק משמעות כמעט לכל אספקט בחיים - אפילו למריחת קרם ידיים. את הנישה האקולוגית, גילו אפילו מעצבי העל, כבר לפני 7 שנים השיקה המעצבת סטלה מקרתני סדרת קוסמטיקה שכזאת. "אכפת לי מה אני מורחת על העור שלי כשם שאכפת לי מה אני אוכלת", היא אמרה בשעתו בראיון שהתפרסם בגיליון "ווג" האמריקני. 

 

דוגמאות ומופת להתנהלות אקולוגית מושלמת יכולות לשמש חברת הקוסמטיקה של "ד"ר האושקה" וחברת "וולדה" השוויצרית שנוסדה בשנת 1921 ע"י רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית. ד"ר רודולף האושקה - הרופא הגרמני שהפך להומיאופת ביסס את כל מוצריו על התפישה האקולוגית. הצמחים שמהם מופקים חומרי הגלם גדלים בגנים הביודינמיים של החברה, בעיירה הגרמנית הציורית אקוולדן, ובגנים הללו מתקיימת מערכת חקלאות המבוססת על איזון דינמי בין האנשים, בעלי החיים, הצמחים, המיקרואורגניזמים, האדמה, המים והאוויר, תוך שימוש בשיטות גידול מסורתיות טבעיות והימנעות מפיזור רעלים ודישון כימי המרעילים את הסביבה. 

באדיבות וולדה. יח"צ זאביק 

 

גם וולדה השוויצרית שהחלה דרכה כקליניקה שעסקה בריפוי ובייצור תכשירי טיפוח ירוקים בעיר ארלסהיים נחשבת לאקולוגית מיום היווסדה. מוצרי המותג המבוססים על הגישה ההוליסטית הגורסת כי על האדם לחיות בהרמוניה עם הטבע מיוצרים מרכיבים צמחיים בלבד, רובם ממקור אורגני. צמחי המרפא גדלים בטכניקה של חקלאות אורגנית ביו-דינמית בגנים פרטיים של החברה ללא דשנים וכימיקלים וללא הנדסה גנטית, ללא חומרים משמרים, חומרי צבע טעם וריח מלאכותיים. בנוסף כל אריזות הקרטון, בקבוקי הזכוכית ושפורפרות האלומיניום, מיוצרים מחומרי גלם הניתנים למחזור. 

 

 

גם החברה הצרפתית ל`אוקסיטן ולמרות שאינה ירוקה לחלוטין, מנסה לצמצם את ההשפעות הסביבתיות בעבודתה, מיצירת הפורמולות ועד הפיתוח של האריזות, כולל ייצור והפצה. כדי לעשות כן נכנסה הרשת לתהליך הסמכה לקבלת תו תקן ירוק ו עובדיה וסניפיה שומרים על הסביבה כשהם נוהגים בהתאם להנחיות שפותחו כדי לעודד השתתפות פעילה בכל מה שקשור להגנה על הסביבה. כך למשל הרשת בודקת שהיצרנים שמהם היא רוכשת את שמן הזית שומרים על כללים כמו מסיק כל שנתיים ומרווח נכון בין עץ לעץ כדי לשמור על המחזוריות שלו בטבע, ואת חמאת הקריטה היא מפיקים מאגוזי עצי השיאה, שגודלו על ידי נשים שמתוגמלות על עבודתן. אין ניצול של עובדים לצורך הייצור וכל האריזות שלהם הן מנשורת של יערות בלבד, ללא צורך בגדיעת עצים.

 

פיטו פריז. צילום: יח"צ פיזנטי

פטריק אלס, מייסד מותג השיער הצרפתי "פיטו פריז" הצהיר כבר ב-1967 כי "המערכת האקולוגית והשיער והקרקפת חיים בסימביוזה והם יקרים מפז". לשיטתו המשימה ב"פיטו" היא לטפל בכולם בזהירות ובכבוד". אלס יצר תפיסה פורצת דרך בתחום השיער באמצעות צמחים בלבד. כ-500 רכיבים צמחיים מסוגים שונים מעורבים בפורמולות החברה. בפילוסופיה היצרנית של המותג, מאמינים כי היכולת לחלץ את החלק הפעיל ביותר של הצמח (עלה, פרח, גזע או שורש) לטובת יעילותו במוצר, והעצמת יעילותו בתמרוק, קשורה קשר ישיר לסביבת גידולו. אי לכך הקימו חוות גידול אקולוגיות עבור הצמחים המשרתים אותם לייצור. חוות הגידול הללו שומרות על מערכת אקולוגית מאוזנת ולא נעשה שימוש בחומרי דישון או חומרי הדברה כימיים. גידול הצמחים בחוות נעשה מתוך כבוד והקשבה מלאה לה זוכה האדמה וייצור התכשירים נמנע משימוש בחומרים כימיים כמו פראבנים, סיליקונים, שמנים מינרלים ואלכוהול סינתטי. גם חומרי האריזה המשמשים את החברה הם מזכוכית למחזור ואלומיניום, אפילו את השמפואים שלה טומנת החברה בבקבוקים כשאלה (ולא פלסטיק כמקובל) מתוך תפיסה אקולוגית הגורסת כי הוא אלומיניום משתלם למחזור. הסיבה לרווחיות של האלומיניום על פני חומרים אחרים היא שעלות מחזורו היא זולה פי עשרים מזו הנדרשת כדי להפיק אותו מן התחמוצת אלומינה. בנוסף, ניתן למחזר אותו בקלות ולהשתמש בו כחומר גלם בתעשיות השונות וזאת מבלי שזה יפגום או ישפיע על יעילות התכשירים.

 

צילום: ד"ר ברונר - אתר רשמי

גם ד"ר ברונר, מותג הסבונים האורגניים שייסד עמנואל ברונר, דוקטור מטעם עצמו שהקדיש עצמו לקיימות אקולוגית ולשלום, נחשב למופת בתחומו. את התורה שלפיה בקפיטליזם קונסטרוקטיבי אתה חולק את הרווחים שלך עם העובדים ועם האדמה שממנה הפקת אותם, הפכו קברניטי המותג למדיניות עסקית מסודרת. פרט לעובדה שהחברה תורמת מרווחיה למטרות סביבתיות/ חברתיות שונות, היא גם מסתמכת אך ורק על סחר הוגן. 95% מחומרי הגלם שלה מזרעי המפּ (קנביס) מקנדה דרך שמן קוקוס מסרי לנקה ועד שמן זית שמגיע מהגדה המערבית ומישראל - מגיעים ממגדלים אורגניים שמתחייבים להעניק לעובדיהם תנאי עבודה ושכר הוגנים. בנוסף, בכל מקום שבו החומרים של החברה מיוצרים היא משקיעה גם בפרויקטים לפיתוח קהילתי, בין אם זה טיהור מים או רכישת ציוד לבתי ספר.

חפשו את הסמלים

רמת המודעות בנושאי השמירה על הסביבה מחד ועל הבריאות מאידך גדלה והולכת, וצרכנים רבים מעוניינים לממש מודעות זו באמצעות קנייה מושכלת של מוצרים מזיקים פחות. חיצי מחזור מעגליים, ארנבון מנתר, שמיים בהירים ודולפין מחייך הם רק חלק מהאייקונים המופיעים על גב אריזות התמרוקים. רוב הסמלים בעלי קונוטציה חברתית וסביבתית ומטרתם לנתב את הצרכן להעדיף מוצר "מתחשב". כך למשל לגבי מדיניות נגד ניסויים בבעלי-חיים או מידת הידידותיות לסביבה. עם זאת יצוין כי למרות שהמטרה מבורכת היא מצויה בתחום אפור ופרוץ. ובמילים אחרות - על-פי המצב בארץ כיום, יצרנים יכולים להטביע על מוצריהם כמעט כל סמל שיחפצו, מה שמותיר את הצרכן עם הפרשנות כלפי הצהרת החברות באמצעות הסמלים האלה. התווים היחידים המבוקרים בישראל הם כאמור אלה שמעניק מכון התקנים ובכללם התו הירוק. כמו כן צרכנים המתעקשים לחפש תווים ירוקים המוענקים לאחר תהליך מבוקר, יכולים לתור אחר מוצרים מיובאים הנושאים תווים בינלאומיים, דוגמת החותם הירוק (Green Seal) האמריקני, המלאך הכחול מגרמניה, התו הירוק של האיחוד האירופי, הברבור הלבן מסקנדינביה ועוד.

 

אייקונים ירוקים. צילום: אילוסטרציה

אם לצרכן יש הרגשה שהוא זקוק להשכלה בכימיה כדי לקרוא את רשימת הרכיבים שעל התווית, והיא משופעת בשמות שאינם קשורים לעולם הצומח, כל הסיכויים שהמוצר אינו טבעי או אורגני וסביר להניח שמדובר ברכיבים סינתטיים, נגזרים של נפט, ששום צרכן בעל מודעות בריאותית או סביבתית לא היה רוצה שיבואו במגע עם גופו ויש להניח שתהליך הייצור היה כרוך בנזק סביבתי כלשהו. במוצרים אקולוגים (בטבעיים ובאורגנים בפרט) רשימת הרכיבים היא לרוב תמציתית, ללא קידומות של מספרים ואותיות, ומכילה בעיקר שמות שנשמעים יותר כמו האוכל שלנו. בנוסף, ניתן להסתמך על אייקונים פופולרים המופיעים על גבי מוצרי הטיפוח: אייקון המחזור הבינלאומי (Chasing Arrows) הבנוי משלושה חיצים עוקבים, ומשמעו שאריזת המוצר ניתנת למחזור, אייקון "ידידותי לאוזון", המופיע לעיתים בליווי שמיים בהירים ושמש זורחת, "הארנבון המנתר" (leaping bunny) שמשמעו שבתהליך הייצור של המוצר המוגמר, לא נוסו רכיביו על בעלי-חיים ובעניין זה יודגש כי למי שהנושא בוער בעצמותיו יש להעדיף מוצרים (ולא יצרנים!) שעל אריזתם נכתב בפירוש כי בתהליך פיתוחם לא התבצעו ניסויים בבעלי חיים. אמירה זו איננה כמובן ערובה לאמיתות העובדות, אך קיומה מעיד על מודעות של היצרנים ללחץ הלקוחות, ולפיכך על סיכוי גדול יותר להדברת התופעה. בעניין זה יצוין כי בקבוצה "לא קונה בלי ארנב" בפייסבוק פורסם אשתקד (2016) מדריך עדכני לחברות הקוסמטיקה שמבצעות ניסויים בבעלי חיים בדרך לייצור המסקרה הדרמטית ואלה שמצליחות להסתדר בלעדיהם בדרך לפיתוח קרם הלחות המענג. מאחורי המיזם עומדים כמובן פעילים למען זכויות בעלי חיים, שזה עשורים קוראים את הקריאה לשחרור בעלי החיים מתעשייה שמוכרת ציפיות לעור רענן וחיוני ולשיער זוהר ובוהק. אייקון "סל האשפה" (Tidyman) המהווה תזכורת שאת אריזת המוצר יש לזרוק לאשפה ואייקון "סחר הוגן" שתכליתו לאותת לצרכן כי בכל פעם שהוא קונה מוצר שאינו מכיל אותו הוא עלול להיות שותף במזימה בה מנוצלים חייו של עובד עני במדינת עולם שלישי, העובד 14 שעות ארוכות, שבעה ימים בשבוע, בתנאים מחפירים ותוך כדי סיכון בריאותו, ללא זכויות סוציאליות ותמורת שכר רעב, הנע מדולר עד דולר וחצי ביום.

אקולוגיה מקומית

אחת מהיצרניות הבולטות בתחום היא שיק תעשיות תמרוקים המייצרת את המותג שלה "כנען אורגניקס" ממפעל החברה ביבנה. החברה מתמחה כאמור בייצור של מוצרים ירוקים האוחזים בתו אקוסרט (Ecocert) הצרפתי המבטיח כי לפחות 20% מרכיבים אורגניים - מתוך 95% מרכיבים ממקורות צמחיים טבעיים בתמרוק. 

 

 

"מוצרים הנושאים את תו התקן האמור עברו סדרת בדיקות קפדניות הן ברמת המוצר ותהליך ייצורו והן ברמת האריזה (מיכל וכיתוב)", אומר נחום סגל, מנכ"ל החברה. "השם כנען הוא השם העתיק של ארץ ישראל והוא מסמל את החיבור בין ההיסטוריה שלנו למה שיש לאדמה הזו להציע". המוצרים הללו משווקים בהצלחה לחו"ל וסגל מסביר שתפיסת העולם האורגנית רווחת יותר בחו"ל ובעולם המערבי, לכן בחרה שיק לייצא אותה. "אנחנו מאד גאים במוצרים שלנו ובמיוחד בשמירה שלנו על איכות הסביבה והשימוש בחומרים טבעיים" מסכם מנכ"ל החברה ובעליה.  

 

מותג ישראלי נוסף שזכה להכרה הוא "אולאה אסנס" הקרוי על שם החומצה האוליאית (Oleic-acid) של עץ הזית. מוצרי החברה מבוססים על גפת (ה"בשר" של הפרי שנותר לאחר מיצוי השמן ונחשב לפסולת הכוללת קליפות וחרצני זיתים). ה נחשבת לרעילה, ובעבר אף הושלכה ע"י בתי הבד אל הטבע והנחלים, שם היא גרמה לזיהום של האקוויפר (מי התהום). בעלי "בית הבד של הגולן" הנחשב למוביל בחקלאות בת קיימא (Sustainable-agriculture) , הם יצרני המותג "אולאה אסנס" ולפני כ- 7 שנים הם זכו בתחרות איכות הסביבה "CLEANTECH-OPEN" שנערכה בסן פרנסיסקו. הפרס הוענק להם בעבור "סבון הזיתים הגרגירי" – המועיל לטענתם לעור הגוף והפנים ובתוך שכך מסייע בפתרון אקולוגי לניצול הפסולת הרעילה מתוצרי הזית.

 

גם המותג "אמה לורה" פרי פיתוחה של הנטורופתית דורית יוסף המבוסס על שמנים צמחיים, תמציות צמחים, בוץ מים המלח נחשב לאקולוגי. "שמירה על הסביבה הוא אחד הערכים החשובים על פיהם מיוצרים מוצרינו, הדבר בא לידי ביטוי בכל שלבי הייצור. לדוגמא: שיטת הייצור של הסבונים היא ידנית, בתהליך הייצור יש שימוש בחשמל ולא בגז, הנרות מיוצרים משמנים טבעיים ולא מחומר הפרפין הנפוץ המזהם את הסביבה, המוצרים נמכרים במיכלים יחידים, ללא שימוש באריזות נוספות לכל מוצר. המוצרים מיוצרים תוך ניצול ושימוש מרבי בחומרי הגלם, כמעט ללא פסולת ובזבוז. דוגמא לכך הוא סבון "אבני מדבר" המיוצר מתערובת ייחודית של שמנים צמחיים אשר נותרו כעודפים בתהליך ייצור של סבונים אחרים של החברה, מסכמת יוסף.

 

צילום: מינרז קוסמטיקס. יח"צ

אחרונה חביבה היא "ניחוח טבע" שהוקמה במצפה רמון בשנת 1999 על ידי איתי קינן, עם חזון של פיתוח וייצור מוצרים טבעיים לחלוטין השואבים את השראתם מן הטבע ומן המדבר. בחברה מייצרים לפי תקנים מחמירים ביותר, רוב המוצרים קיבלו תו תקן אורגני טבעי והינם תחת פיקוח ורישוי חברת ECOCERT הצרפתית. רוב רובם של המוצרים הינם 100% ממקור טבעי. מאז 1999 החברה מייצרת ומשכללת מוצרי טיפוח ממקור טבעי בעבודת יד, ובכללם פיתוח סדרות הקוסמטיקה של המותג "פארן" וכן מוצרי האיפור של "מינרז קוסמטיקס" שהקימה עדי גילון - מהנדסת ביוטכנולוגיה במקצועה, המתמקדת בפיתוח מוצרי איפור טבעיים. "במהלך עבודתנו המשותפת, רצינו להציג את תוצרת המפעל האיכותיות ובחרנו לעשות זאת תוך שימוש באריזות הניתנות למחזור. מטרת המיתוג הייתה למזג את שתי החברות ("ניחוח טבע" ו"מינרז") לחברה אחת מאוחדת, תחת השם FARAN המבטא את יופי המדבר, הטבע בו אנו עובדים ומתגוררים, המעניק לנו את כל השראתנו".