תשכחו מגפילטע פיש וצימעס

  פוליש. כריכת הספר

לכאורה הופתעתי בחדווה, כשהוזמנתי לערב השקת הספר פוליש. נו, באמת, פולין ואוכל. מיד ניצבה למולי חומה בצורה של עלבונות, ועל כולם מנצח הגפילטע פיש המושמץ. אללי, עבר בי חלחול, מה עוד?!

אבל צף ועלה נכחי זוהר פניה של חברתי ל`, ששבה מטיול של שבוע בווארשה. וכאן נדרשת הערה מתודית: מדובר בצעירה כלל לא פולניה, ובשלנית נהדרת, הנופלת בתבשיליה רק מאמה הלא אשכנזייה אף היא.

לשאלתי איך היה, הזדרחו פניה ואמרה "טעים"!!! וכן אני מקצרת את פירוט דברי השבח המאוד ספציפיים. גישה שאפשרה לי לגיטימציה לגעגועי לפירוגים (כיסונים) גדושי פירות יער המוגשים עם שמנת חמוצה נהדרת ועשירה. אז אם עד היום גם אתם חשבתם שאוכל פולני זה רק גפילטע פיש וטשולנט בתוספת קישקע, כנראה שגם אתם מוכרחים לשים ידכם על עותק של הספר "פוליש: פולין - אוכל – עכשיו".


מרק סלק וביצי שליו

בשלב זה הפניתי מבטי אל הספר, היפה להפליא. בצדק אומרים כי הפולנים הם האיטלקים של העיצוב במזרח אירופה. הספר, בעריכת אריה רוזן, הוא כוורת של שיתוף פעולה בין ישראלים לפולנים, בשלנים, מבקרי תרבות המזון, מעצבים, מתרגמים ועוד שורה ארוכה ומוכשרת, וגם מאוד מסורה.

מסתבר שאפשר להתרגש גם ממפה גאוגרפית. בספר מופיעה מפת הקולינריה האזורית של פולין. מגרה ויפהפייה. כל אזור מציע את מאכליו המסורתיים, אבל בלי לקפוא על השמרים. כידוע, הרשימה הפולנית היא ארוכה ומורכבת, וכוללת, בין היתר: גוומפקי (גלילות כרוב עם פטריות ואורז), פירוגי (כיסונים), אושקה (כיסונים ששמים במרק), קוטיה (קינוח המורכב מפרג, דבש ופירות יבשים ולפעמים חיטה), בארשץ` (חמיצה) ו־שלץ` (הרינג) ובעודנו מעלים זיכרונות גלות, ישבו בפולין ופצחו בחידושי מטבח, לצהלת הסועדים.

 

 

 הכול בלוויית צילומים שדוחקים בנו או לטוס לפולין לאלתר, או לפחות לטרוף את הדף. כמו עוגת הספוג עם תפוחים ואוכמניות. בעלי הגישה המטבחית, יוכלו להתפנות למתכון ולהכין כזה בבית (כמובן, אם ימצאו פה בארץ אוכמניות טריות מהעץ, או שמנת בטעם של שם. כך גם הציבולגיאצ`ק, פאי בצל אאממ... נימוח. (למי שזוכר ומכיר את ציבולסקי, הג`יימס דין הפולני).

גם מקומם של מאכלים יהודיים לא נפקד מהפנתיאון הפולני ופרק נפרד בספר מוקדש למאכלים היהודיים של פולין, שכידוע היו מיוחדים להם, ולא משותפים לפולנים עצמם. בספר גם מילון מושגים אלמנטרי, בכדי שאם פולנים יציעו לכם גז`יבי, תבינו שמדובר בפטריות, הלהיט של פולין, קוטפים אותן ביערות. יש ביערות עבותים ועתיקים, יש יערות קלילים יותר, ושלל הפטריות מגוון מאוד והפולנים יודעים להבדיל ביניהן על פי הצבע, הצורה והגודל.


אנגלמאייר-והקציצה

הספר הזה הוא לא רק ספר בישול/אוכל, אלא – כפי שרשום על עטיפתו - אוסף טעמים, מסעות ומפגשים. כך, למשל, סדרת פגישות הרחוב עם אנשים בווארשה, החביב עלי – עזיז סק בעל בית קפה. הוא כדורסלן מסנגל, שהגיע לשחק בליגה הפולנית, נפצע, התחתן עם חברתו הפולניה, פתח בית קפה סנגלי, משדברים בו פולנית וצרפתית, וקרא לו באובב. גם מוזיקאים צעירים פוגשים ברחוב בוורשה, ממש אנשי עיר גדולה בעולם.

בקיצור, אני רצה לתפוס טיסה לפולין (בפעם החמישית).

“פוליש: פולין-אוכל-עכשיו”
מחיר: 98 שקלים, הוצאת “המכון הפולני”.