מישהו בשם מרטין...

 

אני משוחח עם מרטין בוקסדורף, וכבר בתחילת השיחה אני מבקש לשמוע סיפור.

 

"סיפור? בשמחה", עונה מרטין ומתחיל: "בחור אחד עבד בתחום ההסעות. יום אחד סיים הבחור לעבוד בשעה מאוחרת, ובמקום להחזיר את רכב ההסעות לחניון של העבודה, הוא החליט לנסוע עם הרכב הביתה. בדרך לביתו הוא עבר תאונה, וכיוון שמדובר ברכב של העבודה ואסור היה להשתמש בו לנסיעה פרטית, אז אין לבחור ביטוח. כך שהבחור גם נפצע בתאונה וגם לא קיבל פיצוי משום חברת ביטוח".

 

מרטין ממשיך: "הבחור התאשפז לתקופה ארוכה, ובמשך שנה היה עסוק בהחלמתו. הוא תובע את הביטוח הלאומי, אבל אצלם עד שרואים את הכסף... ובינתיים הוא ללא הכנסה, עם כאבים ועם הרבה הרבה בלגן.

 

בינתיים המשפחה מסתפקת במשכורת של רעייתו וחיה בדוחק רב. עוברת לה השנה, הבחור מרגיש טוב יותר ואומר לעצמו: "תמיד אהבתי ללמד, אולי אלַמד נהיגה?".

 

יח"צ. צילום: פרטי

 

הסיפור ממשיך. "הבחור מחליט, ומטפל בכל הפרוצדורה הכרוכה בהוצאת רישיון להוראת נהיגה. הבחור חסך די כסף וחשב לעצמו: "יאללה, בוא נקנה בית. בשעה טובה, מגיע לנו". גם כאן הבחור עשה את כל הנדרש והגיש בקשה לבנק למשכנתאות".

 

הבנק מציין מרטין ענה (בערך): "עכשיו אתה מרוויח יפה ואנחנו שמחים מאוד עבורך, רק ש... אתה זוכר מה היה לפני כן? לא עבדת, לכן יש לך כעת בבנק 30 או 40 מק"מים, הוראות קבע שחזרו ושיקים שלא כובדו, ואפילו תבעו אותך פעם בהוצאה לפועל. אז דבר איתנו עוד שנתיים־שלוש".

 

"אל תדאג, הסוף טוב", הוא לוחש לי, ואני מיד תולה בו מבט מלא תקווה.

 

"הם פנו אליי, ואני כן הוצאתי משכנתא לזוג החמוד הזה!"

 

סוף טוב הכול טוב, כמו שאומרים באנחת רווחה.

 

יח"צ. צילום: פרטי

עכשיו אתם יודעים בדיוק מי הקהל של מרטין, ומה יש לו שאין בבנקים. שם בבנק הם הסתכלו על ניירות ולא על רצינותו של האיש, על יכולתו לצאת ממשבר, מוסר העבודה שלו ועוד.

 

על אף הסוף הטוב אני מתעצבן כאן. תרשו לי רגע להרגיע את עצמי.

 

אותו בחור שזכה להכיר את מרטין אינו היחיד. יש עוד מאות ואלפים כמותו. מה עם האנשים אשר חוו פשיטת רגל?  יש כאן ציבור ענק שיכול לשלם, אינו עוסק בפלילים, אנשים מן היישוב אשר לא מקבלים זכות בסיסית כמו קורת גג מעל ראשם.

 

למה? אני מניח שיש לכך הסברים, אבל לא בא לי לשמוע אותם. כן בא לי להקשיב למרטין בוקסדורף שזיהה זאת והחליט לעבוד אך ורק עם הציבור הזה – אנשים שהבנק טרק בפניהם את הדלת כשבאו לבקש משכנתא – על לא עוול בכפם.

 

יח"צ. צילום: פרטי

 

האנשים הללו חיים כאן בינינו, משלמים עבור כל מוצר שהם קונים, משתכרים יפה אך משהו מורכב מעברם כמו תאונה למשל, ממשיך לרדוף אותם ולמנוע מהם הווה ועתיד.מרטין יודע ויכול להשיג עבורם את מה שהגיע להם לקבל בכוחות עצמם. ואיך אומרים? בזכות ולא בחסד.

 

ובפני מרטין אני מסיר את הכובע , ואומר לו – כל הכבוד, עלה והצלח ופגוש כמה שיותר אנשים הזקוקים לשירות שלך!".

 

ואתם, קוראות וקוראים יקרים – אנא העבירו כתבה זו למי שאתם יודעים או סבורים שזקוק לשירות החיוני והייחודי הזה שמעניק מרטין.

 

התרגשתי לכתוב על אודות מרטין, מקווה שהרגשתם באופן דומה. לסיום אומר שתמיד זה כך – במקום שהממשלה נכשלת והעסקים הממוסדים (בנקים לדוגמה) אטומים – קמים אנשים ועושים זאת בעצמם.

 

נכון, זה לא פייר ולא הוגן, יש כאן המון מחדלים, אך כל אלה כבר נושא לכתבה אחרת. אנו נתרכז במה שאפשרי וחיובי ובונה ומעצים.

 

לדעתי מלאכים מסתובבים כאן ביננו, גם אם הם מקבלים שכר, הרי כאן על הכדור חייבים להתפרנס ממשהו.... מרטין לדעתי אחד מהם.