רכב פרטי / טיסה - מתי יוצאים לדרך?
רכב או מטוס? ובכן, עוד שאלה לא פשוטה! הנסיעה מהמרכז לאילת היא נסיעה קשה על כביש מאיים במזג אוויר רותח שגם המזגן הכי חזק לא תמיד יכול לו.
מצד שני שדה התעופה הן במרכז, עכשיו משסגרו את שדה טוב, והן באילת, עכשיו משהרחיקו אותו מהעיר לתמנע, לא נוח כל-כך, ומהצד שלנו, ידענו שלא נישאר בבריכת המלון ונעדיף להסתובב קצת ברחבי העיר האדומה ולכן הוחלט ברוב קולות - נוסעים ברכב!
וכך, אחרי דין ודברים ופשרה בלתי נמנעת יצאנו ב-6.30 מתל אביב. מוקדם אש בדגש על להימנע מחום אש.
העצירה הראשונה שלנו הייתה בערד, הרגשנו שזה מהווה אמצע על המפה הארצישראלית והזדמנות לחלוץ איברים, ואין אמצע מגניב יותר מאשר STUDIO COFFEE (רחוב הסדן 7).
מדובר במקום חמוד. נכון, חמוד אומרים על כלב, אבל המקום באמת חמוד.
לא אכחיש, האזור בו ממוקם בית הקפה הוא אזור לא מאוד מזמין, גם התפריט דל יחסית ומכיל יותר מדי פחמימות, עם זאת, האווירה שם היא אירופאית משהו, מכניסה למוד של טיול ולנו היה מאוד נעים לשבת שם בין הציורים היפהפים של האמן צבי ליאונרד ולנשנש.
הזמנו טוסט ועוד טוסט וגם סלט קטן וקפה.
וואיי איזה קפה, כזה שאנה ליין, בעלת המקום שעלתה ארצה מסינסינטי, אוהיו, הרחיקה עד לדרום-קוריאה כדי ללמוד ממומחה לקליית קפה איך לעשותו.
יצאנו מהקפה מחוזקים לדרך.
STUDIO COFFEE, סדן 7, שני עד שישי 15:00-08:30, 058-6275976.
יח"צ. צילום: רונן גל יטבתה. לא רק שוקו
כולנו מכירים את העצירה ביטבתה, שנייה לפני שמגיעים לאילת.
מי אינו זוכר שכל פעם שמשפחתו ירדה דרומה היא היתה עושה שם איזו עצירה קטנה, נוסטלגית משהו, אבל פעם זה לא היה מאסט.
אלא שיטבתה של פעם זו כבר לא היטבתה של היום, מדובר בשדרוג רציני שמחייב עצירה, על אף המחלף המעצבן שנבנה שם.
על מה אנחנו מתלהבים אתם תוהים, ובכן, מדובר בסיפור-חוויה. יטבתה שהוקמה בשנת 1962 היתה עד ל- 1997 בבעלות מלאה של קיבוץ יטבתה. בשנת 1998 הצטרפה יטבתה לחברת שטראוס לאחר שזו האחרונה רכשה 50% ממנה.
צילום: פרטי
וכך, ב-2016 החל לפעול שם הפארק שלאחרונה אף שודרג וניתן למצוא בו בין השאר ביתן חווית הרפת, מתקן טיפוס לילדים, פינות ישיבה וסיור בתשלום (25 ₪, מגיל 3 ומעלה) הכולל שני מייצגים המגוללים את סיפור הקמת הקיבוץ והמחלבה המפורסמת.
ביתן נוסף - "עולם המדבר" - בו ארגז חול עם דגם של מאובן נסתר, חווית נסיעה רייד מדברי ומשחקי חשיבה ורגע, יש גם מיני טרקטורים ברכישת מטבע (10 ₪).
בפונדק יטבתה שפתוח כבר 57 שנים תמצאו גם חנות מזכרות ומתנות הכוללת מוצרים מהישובים השונים בסביבה למשל: תמרים ממטעי הקיבוץ, שמן זית ומוצרי קוסמטיקה לצד שתייה קלה, חטיפים מתוקים ומלוחים, עוגיות, וכמובן, מגוון משקאות החלב של מחלבת יטבתה.
מה שהפתיע אותנו במיוחד היה המזנון הבשרי, שלא זכרנו שקיים פה ומספק אוכל טרי המבושל במקום וכמובן קפיטריה חלבית ושוס השוסים הגלידריה!
צילום: פרטי ביטבתה מצהירים בלב שלם שזו "אחת מהגלידריות הטובות בארץ", ואכן, לאחר שזכינו לסיור קצר מאחורי הקלעים של ערבוב וטיפול בגלידה כולל טעימות אנחנו בהחלט נוטים להסכים.
כל בוקר מגיע גלאיסייר (יצרן גלידה) ומייצר במקום גלידה טרייה שמספיקה לאותו היום.
החומרים איכותיים, ללא חומרים משמרים או א משפרי טעם, רובם ככולם עשויים מחומרים טבעיים המגיעים ישירות מהמחלבה. גלידת הדגל של המקום - גלידת יוגורט תמרים, אבל אנחנו התעלפנו על גלידת הפיסטוק המדהימה.
צילום: פרטי עוד דבר שהפיל אותנו, תרתי משמע, יטבתה מורגנה, משקה מושלם שמורכב מ-6 שכבות שונות ומושחתות, שבאמת יכול להפיל גם את אוהבי המתוק. המשקה מבוסס כמתבקש על כמה ממוצרי המחלבה האהובים ביותר: ראשונה היא השכבה של האייס שוקו יטבתה, אחריה מפזרים שכבת שברי עוגיות, מעליהם שכבת אייס מוקה, אחריה טוויסט בדמות שכבת קרם טופי, שכבה נוספת של אייס שוקו, ומעל לכל, קצפת יטבתה מפנקת.
זהו, אנחנו חייבים ללכת להתעלף איפשהו ונקודת העילפון שלנו הייתה לא פחות מאשר הסוויטה המשפחתית במלון לייטהאוס באילת.
פונדק ופארק יטבתה - 053-4768290
צילום: פרטי לייטהאוס - משפחה צוהלת ושמחה מלון לייטהאוס מבית בראון, נרכש לאחרונה מבעלות פרטית של מלון פאלמס, ובימים אלו משתדרג כך שיהיה לבסוף בראון אמיתי גם בעיר הדרומית שהיא ריזורט מאוד משפחתי!
בתוך כך ניכר כי התהליך החל אולם טרם הסתיים. בבראון מתברר מתכננים שם בעתיד להקים חדר כושר ובריכה חדשה שתמוקם על האזור המרכז המסחרי הקיים, זאת לצד בניית חניון תת קרקעי ולא פחות מ-90 סוויטות חדשות שיבנו מעליו, כשבתכנית הגרנדיוזית מתכננים גם להשלים את החלפת המקלחות בחדרים הקיימים ובכלל שיפוץ של "מיליון דולר".
לעת עתה, בטרם הושלם השיפוץ המלא, המלון כולל 152 חדרים וסוויטות משפחתיות הדורשים עוד מעט טאצ` בראוני.
במלון ולטובת המשפחות הנופשות פועלת בריכה מרכזית (נפתחת לפעילות רק בשעה 10:00, מבאס!), ג`ימבורי וחדר גיימינג לנוער ויש אפילו הקרנות סרטים.
יח"צ. צילום: אסף פינצ`וק (אתר רשמי)
נכון, התחושה אינה בראונית מלאה, עם זאת יש להודות כי בעיר שבה כמעט לא השתנה כלום מבחינת אופן הבילוי (משפחות רבות עדיין מטיילות בטיילת, בפיצוציות מוצע ברד במגוון צבעים, ואיתיופיות שיושבות על קו החוף קולעות ברוח הרותחת צמות לילדות), כניסתה של בראון עם מלון שמבקש ללבוש את ערכיה האוּרְבָּנִיִּים, אלו שמזוהים מאד עם תל אביב או ירושלים, הוא משב רוח מרענן בנוף המלונות האילתי.
יח"צ. צילום: אסף פינצ`וק (אתר רשמי)
ראוי להדגיש כי המלון הוא מלון משפחות וככזה הוא נגיש לזוגות שלהם יש יותר מילד אחד, והסיבה שאנחנו מדגישים את זה היא שהרבה פעמים הורים נאלצים לוותר על חופשה משום שלא מתאפשר להם לקחת חדר אחד אלא שניים עם דלת מקשרת. לא שיש בעיה עם הדלת אלא שאז המחיר קופץ וזה מכביד עליהם. ובכן, כאן יש היצע גם לחדרי משפחה מה שבהחלט מאפשר אירוח משפחתי לכל כיס.
המיקום של המלון הוא די מרכזי, סביבו המרכז המסחרי הישן ומי שרוצה לקפוץ לקנות פיצה לא צריך ללכת רחוק. אנחנו הלכנו טיפי רחוק לקניון "מול הים" במרחק הליכה של 7 דקות, בדקנו את זה!!!
נכון שהחום הכניע והקיטורים בעליה לקחו קצת יותר... אבל זה הפינוק התל אביבי שמדבר מגרוני.
הצוות בקבלה של לייטהאוס מאיר פנים ונענה לכל גחמה שלנו, קטנה כגדולה.
יח"צ. צילום: אסף פינצ`וק (אתר רשמי)
העיצוב בחדרים תואם לעיצוב במלונות אורבניים ומשלב צבעים קרים של שחור ולבן במיטות, במדפים ובמכונת האספרסו שבכל חדר וגם בחדר האמבטיה. אהבתי במיוחד את השטיח המהמם עם עיטורי הפלמנגו משובבי הנפש.
על האמנטיז (בקבוקוני השמפו הקטנטנים) אמונה חברת התמרוקים הבריטית מולטון בראון. בכל חדר טלוויזיה חכמה עם מסך רחב ושירותי צפייה בכבלים, והסוויטה המשפחתית שלנו אובזרה גם בג`קוזי פרטי ומרפסת רחבת ידיים הצופה לעבר הרי ירדן.
צילום: פרטי
מה שנחמד בחדר היא המחיצה שקיימת בו ומפרידה למעשה בין החלק של ההורים לזה של הילדים. אהבתי גם את השולחן הקטן והשידות בצידי המיטות, שעליהן ניתן להניח תיק, משקפי שמש, כרטיס כניסה לחדר, סמארטפון וסתם דברים נוספים שיש להם שימוש.
נתון מפתיע נוסף - חרף היותו של הלייטהאוס מלון משפחתי הוא שלאורך רוב שעות היום המלון רגוע ושקט, כך שהוא בהחלט מתאים גם לחופשה שקטה, רק עם הבנ/בת זוג, עם ספר ובלי הפרעות - ואם כבר ספר, ממש בחזית הכניסה לבריכה תתקלו במתחם קריאה שליו עם ספריה מגניבה.
צילום: פרטי יח"צ. צילום: אסף פינצ`וק (אתר רשמי)
אגב, קומת הגג של לייטהאוס היא קומת הפרימיום למבוגרים בלבד, וזו ההזדמנות שלכם לקחת פסק זמן זוגי וליהנות בה מטרסת שמש המשקיפה אל ההרים האדומים והים הכחול של אילת ומרפסת דק משותפת עם פינות ישיבה ומיטות שיזוף.
ארוחת הבוקר במלון מוגשת בסגנון הבופה האילתי ומכילה מגוון ירקות, סלטים ומטבלים, סלסלת לחמים וכמובן גבינות וביצים לפי דרישה.
בשורה התחתונה קבלו המלצה חמה על המלון הזה שסיפק תמורה נהדרת לעלות ובאמת ראוי לשבח בתקופה שבה המחירים בארץ איבדו כל פרופורציה.
מחיר: החל מ-1690 שקל לילה. 08-6516000
יח"צ. צילום: איה בן עזרי
ספלאש של מים
"קשה לי לקום קשה לי לקום קשה לי לקום בבוקר", כזה אבל בדיוק להיפך, נפלתי על מקבץ ילדים שלא אוהבים לישון, חופש!
אנשים תנו להתעורר בפאנן, אחרי הנץ החמה, אבל לא! כאן 6.00 נחשב איחור וכך כל בוקר הרעש וההמולה מתחילים כ"כ מוקדם כך שבשעה 13.00 זה מרגיש כמו סוף היום, אבל STOP יהיה עוד מקום לקיטורים.
קמנו לבוקר של מים ומים באילת זה מאסט ואיפה נרטבים אם לא בפארק המים "יו ספלאש".
הגענו בדקה הראשונה לפתיחה כדי להיות הראשונים לזכות באבוב הנחשק, אבל לצערנו היו מהירים מאיתנו, אז שלחנו את הילדים לעמוד בתור וחיפשנו מקום מוצל להתמקם בו.
צילום: פרטי כיוון שהגענו, כאמור, בין הראשונים, התמקמנו בטרסה העליונה תחת כמה שמשיות שהצלילו כמעט לגמרי את מיטות השיזוף, כמעט לגמרי כי עדיין קרני השמש איימו לכלות אותנו והיה מאוד קשה לשבת שם מבלי להיצלות.
המקום מאוד מטופח, דשא סינתטי נקי מונח על אזורי הישיבה, שמשיות מדוגמות ויפות חלקן עשויות מעין ענפי דקל, אחרות מעשה סריגה יפהפה. גם מיטות השיזוף נראות חדשות לגמרי כמו גם כיסאות הפלסטיק, אין ספק שהשקיעו במקום וישנה תחזוקה שוטפת שדואגת לשמר אותו כמו חדש.
עם זאת, החום הוא כבד, להאשים את בעלי האטרקציה זה כמובן לא לעניין אבל היינו מצפים להרבה יותר הצללה מזו שהייתה במקום.
הילדים הממתינים בתור הארוך לרגע הקסום עומדים תחת שמש קופחת, על רצפות רותחות וסובלים, זה לצד זה.
צילום: פרטי
להורים אגב אין אפשרות סתם לשהות בבריכה כי אלה מיועדות למגיעים במהירות מהמגלשות ולכן כהורים שילדיהם אינם זקוקים להשגחה קבועה בין האטרקציות השונות, הרי שנאלצנו לשבת על מיטת שיזוף ולהתייבש בזמן שהם מסתובבים ונהנים בין המתקנים. ובואו, כמה הורים ממש עומדים בתור למגלשות השונות עבור עצמם?
לדאבוני, הכניסה לבריכת המלון אינה אפשרית לבאי ה"ספלאש", וראוי לטעמי שזה יתוקן, בחום האילתי גם ההורים רוצים קצת להתרענן במים ולא לכולם כאמור אופציית המגלשות רלוונטית.
מחיר: 110 ₪, 08-6305358
צילום: דן פרץ פיצה מתוקה? אין דבר כזה שאין דבר כזה
גזורים מעייפות השתרענו על הפרקט בחדר מלון לייטהאוס והדבר היחיד שהיה בהישג היד הוא הסלולרי וזה כבר שלב אחד לפני מזון, למה? כי מה הבעיה להזמין? הופה.
אז הלכנו על דומינוס, מה אפשר להציע לשלושה ילדים מורעבים והורים שמזמן חרטו על דגלם פחמימות זה כאן.
ובכן, לא הלכנו רק על הפיצה הרגילה, כאמור אנשי פחמימות אנחנו, הלכנו על הקצה, פיצה קינוח.
צילום: דן פרץ
בעידן בו התחילו להלל את הפיסטוק איך אפשר שלא לאכול אותו גם על פיצה?! אז הזמנו פיצה פיסטוק ושוקולד לבן, המגיעה בגודל אישי ועשויה מהבצק הקלאסי של דומינוס ועליה קרם פיסטוק עשיר, שוקולד לבן ופיסטוקים גרוסים מעל.
כולם ליקקו את האצבעות, אחד מאיתנו, ולא נזכיר שמות, חשב שזה יכול היה להיות יותר טעים אם הבצק היה דק יותר וקראנצי יותר, נו שויין.
אמרנו מנה אישית, אז הזמנו גם אצבעות מוגזמות עם דיפ בייגלה מלוח שנכלל במבצע של פיצה משפחתית + שני נלווים/קינוחים ב-88 שקל (לא כולל דמי משלוח), פה החגיגה הייתה לא פחות גדולה, האצבעות נמשכו בזו אחר זו עד כי כילינו את הקינוח. לבריאות.
יח"צ. צילום: הערבה הדרומית
טיול עששיות - פארק תמנע
אם חשבתם שפיפי ולישון, תחשבו שוב, בערב גררנו עצמנו לטיול עששיות בפארק תמנע. וכך עייפים ותשושים מצאנו עצמנו נוסעים ב-19.00 לכיוון הפארק כדי לשוטט באזור עם עששיות ואנרגיות חיוביות.
בבקעת תמנע שלושה אזורים - שטח המכרות, שבו כורים כבר אלפי שנים נחושת; שטח פארק תמנע; ושטח ההר שמוגדר כשמורת טבע.
האזור כולו לרבות צורת הסלעים והצבעים האדמדמים מזכירים להפליא את הרי אדום בירדן, את ואדי רם והסלע האדום, שנחשב פעם לארץ החלומות של המטיילים.
יח"צ. צילום: הערבה הדרומית כשהגענו לאל הפארק חילקו לנו מדבקות שלא נתערבב עם שאר הקבוצות והכרנו גם את המדריך שלנו, איש נהדר עם אנרגיות בלתי נלאות, בעל ידע מטורף שניכר כי אוהב מאד את תפקידו ועושה אותו בחפץ לב.
הוא הסביר ברמה שגם הילדים יכלו להבין, ענה על כל שאלה שצצה וידע לעצור במקומות הנכונים.
בסה"כ ביקרנו בשלוש נקודות בפארק כאשר בין תחנה לתחנה התניידנו ברכב הפרטי בשיירה שהוביל המדריך.
צילום: פרטי
הנקודה הראשונה - מרכז המבקרים בכניסה לפארק שבו ניתן לראות במצגת רוויית אפקטים, קולות ותמונות מה היה כאן בעבר הרחוק. המצרים הקדמונים היו הכורים הראשונים באתר זה. רוב השרידים הארכיאולוגיים פה שייכים לתקופתם.
יח"צ. צילום: הערבה הדרומית
נקודת הציון נוספת הבאה היא בשטח ובה ניתן להתרשם מקרוב ולהתבונן באזור שבו התבצעו בעבר רוב עבודות הכרייה תוך פעילות חוויתית העוסקת בשחזור של כריית הנחושת הקדומה.
בהמשך ממשיכים לסיור באתרים גיאולוגיים מוכרים בשטח הפארק כמו "הפטרייה", "הבורג", וכמובן עמודי שלמה המרשימים שהוארו בתאורה מיוחדת.
צילום: פרטי את הסיור חתמנו סביב האגם המלאכותי שסביבו נשתלו דקלים, שמזכירים נווה מדבר ישראלי. האגם בדיוק התקשט לקראת הופעה של דיויד ברוזה, ואנחנו ניצלנו את הזמן, יצרנו בקבוקי חול צבעוניים והתכבדנו בתה צמחים נהדר.
עכשיו באמת אפשר לחתום את היום. לילה טוב! חוזרים ללייטהאוס!
מחיר: 69 ₪ - מבוגר. 59 ₪ (3-14) לסיור שאורך שעתיים וחצי.
צילום: פרטי אילת ללא מע"מ אחרי ארוחת הבוקר בלייטהאוס נסענו לאייסמול, נשבעים שלא היו לנו תכניות לעשות קניות אבל זה היה באמת חזק מאיתנו, בכל זאת יש פה פטור ממע"מ, אבל היי, פרה פרה...
בכניסה לקניון צעדנו בבטחה אל מתחם Funtasy הממוקם בקומה התחתונה. מדובר במתחם האטרקציות הגדול ביותר בעיר.
התחלנו במוזיאון הסלפי, וואוהו איזו חגיגה, חשבנו שיהיה זה נכון לשכור סטנד ורינג לייט לד לצילום כדי שיהיה יותר קל ויותר מדויק וזה הצדיק את עצמו.
כשסיימנו לעשות פוזות בתוך אמבטיה, כאסירים בכלא, ברכב יוקרה, כעשירים שמצאו שלל ועוד ועוד ועוד - 20 תפאורות שונות, המשכנו לאטרקציה הבאה שיש ל-Funtasy להציע...
צילום: פרטי הכירו את "המנוף האנושי", זאת אחת האטרקציות היותר כיפיות מחד והכי קורעת מאידך.
מכירים את המכונות בקניונים עם המזלג שתופס בובות? אז כזה רק שהמנוף זה אתה. כל ילד עולה לכמה דקות ויכול לאסוף קופסה אחת ובה אטרקציה כלשהי וכמה ממתקים שמצליח לתפוס.
אחרי שהצלחנו לעמוד שוב על הרגליים המשכנו ל"חדר האשליות" ומשם ל"מבוך המראות" שהיה מסקרן ומאתגר ואם לא הידיים המושטות קדימה היינו וודאי חוטפים איזו נוקרה בראש.
צילום: פרטי צילום: פרטי
משהסתיים האתגר הלכנו לנוח בסרט קולנוע 7D, בחרנו את הסרט המפחיד עם הפיראטים שכלל תזוזה של הכיסא, מים, נחשים שזחלו עלינו וחוויות, אתם יודעים, שמטריפות את כל החושים, ואם זה לא די בכך, צעדנו ללא פחד ל"דארק רייד" שם צפינו בזומבים וחיסלנו אותם אחד אחד.
לתדהמתנו לקטנים חסרי הפחד זה לא הספיק והם ביקשו (שלא לומר דרשו) את ה"מקספלייט" ואם אפשר בגרסת אקסטרים (יש גם גרסה בינונית ועדינה), אנחנו הקאנו רק מלהסתכל.
צילום: פרטי צילום: פרטי
את כל חווית האקסטרים הזאת קינחנו ב"לייזר טאג" שהיה מטורף. יש כמובן עוד אטרקציות אבל באמת שהילדים כמעט שבעו, שרפנו לפחות שבע שעות במקום והילדים היו פשוט בהיי...
מחיר: 240 ₪ למשתתף (ל-9 אטרקציות), 08-9118282
ועכשיו כל שנותר הוא לאכול ולצאת לקניות. הקניון מאוד מנגיש את הקניות, הוא בנוי כך שאפשר לראות 360 מה יש סביבך וזה מאוד נוח.
הבנות בחבורה טסו לעדיקא, אולי זאת אנה זק שהלהיבה אותן, הדגמים שם יפהפים והן התחדשנו בכמה פריטי חובה בכל בית, טוב, לא חובה חובה אבל חובה לבת 10 מתבגרת... הבנים קפצו למגה ספורט, גם שם מתברר נרשמה התלהבות.
זהו, חמושים בשקיות ויבלות ברגליים חזרו למלון לייטהאוס להתעלף בצד המבוגרים ולבריכה בצד הילדים...
יח"צ. צילום: עמרי שפרן ביי ביי אילת את היום האחרון בעיר האדומה הקדשנו למצפה התת ימי, חשבנו שזה יהיה סיכום נכון וממצה של החוויה, הים וכל הקסם שבתוכו.
המצפה הוא באמת חוויה יוצאת דופן, הילדים נחשפים לאוצרות טבע שלא היו יכולים למצוא במקום אחר בארץ ומחזק את התחושה הזאת סרט D7 מרתק שמעצים את החוויה.
היינו שם לפחות ארבע שעות ויכולנו להישאר יותר. אם לא החום, כן, הבטחתי קיטורים ועל כן אקיים.
צילום: פרטי
באיזשהו מקום הייתי מצפה שהמצפה יהיה כולו מקורה, אין סיבה שלא, מה הרעיון לצאת מהמזגן לחום וחוזר חלילה, בסה"כ רוב הדברים במתחם נמצאים מתחת למים או במים ושם ממילא אין מיזוג... או.קיי, אז צבי הים לא אבל אילתים, תתעוררו, כדור הארץ מתחמם וזה באמת מקשה ומעיק, - הצללה היא בגדר חובה.
הרבה מים עברו בים סוף משנת 1975, אז הושק כלאחר כבוד המצפה התת ימי אותו הקים המיליונר מוריס קהאן, שתרם גם לפרויקט החללית "בראשית".
מטרתו העיקרית של המצפה היא שימורית ומחקרית: בתחילה הוא כלל בעיקר את מבנה המתכת הכבד, שסיפק הצצה יחידה מסוגה בארץ אל תוך החיים בים אך במרוצת השנים הצטרפו שלל אקווריומים, בריכות וכמובן אטרקציות למשל האכלה של דגים, כרישים או צבי ים, פתיחת צדפות פנינים ועוד.
צילום: פרטי
האטרקציה הכי מלהיבה היא "עולם הכרישים", זוהי בריכה עצומה המכילה כ-3 מיליון ליטרים של מים ומאכלסת 18 כרישים, חתולי ים, עטלף ים ואלפי דגים, ופה גם מתבצע המופע המרכזי במסגרתו צוללן (או יותר מאחד) נכנס לתוך האקווריום העצום ומאכיל את הדגים מבלי לחסוך כמובן כמה סלטות מרשימות בתוך המים וליטוף או שניים עם כריש מאיים.
יח"צ. צילום: בועז סמוראי עוד ראוי לציין כי המזנון והמסעדה מציעים אוכל עשיר במחירים הוגנים וזה לא מובן מאליו בעידן בו אטרקציות עושות קופה על חשבון קהל שבוי. זהו, מיצינו עזבנו את המתחם לא לפני שתדלקנו וזזנו לביג. טוב, חייבים לקנח בעוד כמה שקיות של קניות...
תודה אילת, היית טובה אלינו, על אף החום גיהנום ואל תעבדו עלינו ש"אין לחות" אנחנו זכינו להזיע, אך היה כיף...
* הכותב היה אורח מלון לייטהאוס