הצצה אופנתית: מאחורי הקלעים של האופרה המדוברת לה טרוויאטה

 צילום: איה ואבי צלמים (רהב)

 

הפקה מרשימה, זה מה שחלף במחשבתי כשצפיתי ב"לה טרוויאטה" בבימויו של אלסנדרו טאלבי באופרה הישראלית.

הילה בגיו בתפקיד ויולטה - מצוינת וכך גם שאר הסולנים והמקהלה, אבל השואו הגדול - מקורו בתלבושות המרהיבות ומסצנת תצוגת האופנה שבמערכה השלישית שהיו עוצרי נשימה והמחישו את הדיאלוג המתמשך שבין עולם האופרה והאופנה.

פקטורי 54, רשת האופנה שבבעלות קבוצת אלשרד, יצרה מתברר שיתוף פעולה מסקרן עם בית האופרה הישראלית, בו ניתן לתהות מקרוב על הדיאלוג הנ"ל.

במבואה של בית האופרה, הוצגו על בובות תצוגה 20 מערכות לבוש המורכבות מבגדי מעצבים ותלבושות מהפקות שונות מארכיון האופרה, אותן ריכז הסטייליסט ואוצר התערוכה סיימון אלמלם ביחד עם פריטי מעצבים עכשוויים.

 

צילום: איה ואבי צלמים (רהב)

אלמלם, ציין כי "התלבושות של האופרה - גדולות מהחיים וככאלה הן השפיעו רבות על עולם האופנה". ואכן, השפעתן של תלבושות מהאופרה ניכרות בעיצובי על אייקונים של מעצבים ידועים, ובהצגתם יחד הם ממחישים את המפגש שבין שני העולמות המייצר אופנה לבישה וממחיש כיצד אופנה משתנה כראי לתרבות ולזמן בו היא פועלת.

החיבור יוצא הדופן בין פקטורי 54 לאופרה ישראלית נוצר על בסיס האידאליים המשותפים של שני המוסדות - תרבות, אומנות ויצירה, המהוות השראה ומעניקות פרשנות חדשה ועכשווית בנושאים מגדריים, חברתיים, טכנולוגיים וסביבתיים.

 

צילום: איה ואבי צלמים (רהב)

את השילובים המעניינים שבתצוגה הציג אור רוזנבלום ממחלקת האומנות של פקטורי 54.

 

בין השילובים הללו ניתן לראות מעיל טראנץ` בצבע בז` של ברברי ביחד עם שמלה מנישואי פיגארו מ-2010, צווארון מ"פליאצ`י" מ-1999, חצאית ארוכה מהאופרה "פיק דאם" של צ`ייקובסקי מ־2010 ששולבה עם ז`קט של בלנסיאגה ותיק של The Row; או שמלה מהפקה של "לה טרוויאטה" מ־2017 ומעליה מעיל עור של איב סן לורן.

 

כמו גם שכמייה אדומה מ"כרמן", ג`ינס ליוויס ותיק של ולנטינו - אאוטפיטים ופריטים שווים שהייתי שמחה לאמץ לארוני הפרטי העוסקות מלבד ההיבט האופנתי גם בנושא בוערים בתעשיית האופנה: קיימות ומיחזור.

 צילום: סוזן לוי

במהלך סיור מאחורי הקלעים באופרה הישראלית חשפה דוברת האופרה יונית בורמיל שלל תלבושות ססגוניות פרי עטה של המעצבת ההולנדית אניה ואן קראג, שבמשך שנים עבדה בצמוד לג`ון גליאנו בדיור.

 

במבואת האופרה מוצגים איוריה החושפים את תהליך היצירה של התלבושות שזכו לאינטרנפטציה מפריז של המאה ה-19 לעולם האופנה של ימינו.

 

צילום: איה ואבי צלמים (רהב)

כל התלבושות, כ-400 במספר, נתפרו במתפרה של בית האופרה ובפיקוחה של ואן-קראג וחתימת ידה - תיאטרליות והאקסטרווגנטיות שהושפעה רבות מגליאנו, ניכרת בגזרות, במבנה ובדיטליים של הפריטים".

בורמיל שהציגה את חדרי ההלבשה ציינה כי לכל סולן של דמות ראשית ישנו חדר הלבשה פרטי עם מלבישה ומאפרת. מודה שבהחלט היה מהנה להתיישב בחדר ההלבשה של הסולנית הראשית ולהרגיש את אבק הכוכבים ל-5 דקות של תהילה.

 

צילום: סוזן לוי

התלבושות שעיצבה ואן קראג ל"לה טרוויאטה" מרשימות בתפארתן. העבודה עליהן התרחשה רובה בתקופת הקורונה, המפגשים וסיעור המוחות שלה עם הבמאי שמתגורר באיטליה היו ברובן מקוונות, והיא עבדה בצמוד למחלקת ההלבשה באופרה הישראלית.

הדואליות והמתח בין היופי והמוות הקרוב שהינו מוטיב מרכזי באופרה באים לידי ביטוי גם בתלבושות שעיצבה. כך למשל השמלה האדומה שלובשת ויולטה במערכה השלישית וסצנת תצוגת האופנה המרשימה בנשף של פלורה שבה מופיעה מסיכת היהלומים בצורת גולגולת המסמלת את מוטיב "יום המתים".

"באופרה כל יום הוא יום קסום עם נצנצים, חדי-קרן ופיות", סיכמה יונית בורמיל, דוברת האופרה את סיור העיתונאים לחשיפת שת"פ הפעולה הייחודי שבין פקטורי 54 לאופרה - ואכן זה בדיוק מה שחשתי בסיור המרתק והמופלא הזה.