צילום: גלי מרגלית
תיאטרון הקאמרי פתח את שעריו למופע יוצא דופן ומחווה לאחד היוצרים החשובים בזמר הים תיכוני- אביהו מדינה, לרגל זכייתו בפרס ישראל לשנת 2022.
הוועדה ציינה כי: "מדינה הביא לפריצת דרך משמעותית במוזיקה הישראלית. את מרבית זמנו הקדיש למען פיתוחו וביסוסו של סגנון המוזיקה הישראלית הנובע מתוך שורשים יהודיים מסורתיים ותרבותיים".
צילום: גלי מרגלית. לבנת בן חמואת הערב הנחתה לבנת בן חמו בהתרגשות רבה ובשפע של אנקדוטות וסיפורים, כך למשל סיפרה כי כשהיה מדינה בן 12 הוא עבר לקיבוץ כיסופים, שם נטען כי אין לו שמיעה מוזיקלית ולכן סירבו לממן לו שיעורי נגינה. אביהו שלח גלויה לאביו וסיפר לו כי "נמצא בלתי מוזיקלי". כעבור שבוע הפתיע אביו והגיע עם גיטרה. "אתה לא צריך מורה, אתה תלמד לבד", אמר ושב לביתו.
בספרו "קורות ומנגינות" תיאר אביהו כי התחבר לאיילת, אחת התלמידות המוכשרות בקיבוץ, ובכל פעם כשסיימה שיעור גיטרה, הוא התייצב בחדרה ולמד דרכה לנגן. "כך למדתי את 5 האקורדים הראשונים שאיתם הלחנתי את 150 השירים הראשונים שלי", הוא מספר.
צילום: גלי מרגליתמדינה חובב גדול של חזנות, היה בצעירותו רוכב באופניים אל בית הכנסת כדי לשמוע את החזנים האשכנזים. לדבריו, החזנות נותנת מקור של כבוד למילים ולמוזיקה ומיטיבה לתרגם את הטקסט לשפת הנפש.
את הערב ליוו בשיריו, מתן לוי, "הפרויקט של רביבו", סגיב כהן, מאיה אברהם, אביבה אבידן עם "כינור דויד", אבנר גדסי עם "כבר עברו השנים" ודן שפירא עם השיר הכי מפורסם של מדינה "הפרח בגני" שעליו תואר: מלכה היתה נערה שבה היה מאוהב בקיבוץ. הוא כתב עליה את "הפרח בגני". לימים פגש בה והסתבר שגם היא לא הייתה אדישה כלפיו.
צילום: גלי מרגלית. אבנר גדסיבשנת 1982 שלח מדינה את השיר לפסטיבל הזמר המזרחי, אותו ביצע זוהר ארגוב חברו הטוב. לזוהר שגדל כנער בשיכון המזרח בראשל"צ היה מדריך בחוג הדרמטי בשם מולי שפירא. את "הפרח בגני" ביצע דן שפירא, בנו של מולי שגילם את דמותו של ארגוב במחזמר "זהר" שעלה בתאטרון הקאמרי בשיתוף עם מתנ"ס שדרות.
מאחורי הקלעים הודה שפירא: "עשיתי את זהר ארגוב לפני כעשור כאן בתיאטרון ואני מאוד מתרגש לעשות זאת גם היום עם אביהו".
צילום: גלי מרגלית. אביבה אבידן 
צילום: גלי מרגלית. מאיה אברהם לאורך כל הדרך התעקש אביהו שלא להיות מוגדר כיוצר מזרחי אלא כיוצר ישראלי כמו כל היוצרים הישראלים ששיריהם מושמעים בכל שעות היום ולא רק במשבצת שידור ייעודית ומצומצמת. הוא סלל את הדרך ליוצרים רבים מהזמר הים תיכוני אל לב הקונצנזוס הישראלי.
במשך כשעתיים ישבו באולם מאות אנשים שזמזמו את מילות שיריו ברגש ובהתלהבות. כל שיר הסתיים במחיאות כפיים סוערות למבצע ולנוסטלגיה שבו, כשבסוף הערב עלה אל הבמה מדינה, שהתגלה גם כסטנדאפיסט לא רע בכלל.
צילום: גלי מרגלית. דן שפירא
צילום: גלי מרגלית. הפרויקט של רביבו
צילום: גלי מרגלית. הפרויקט של רביבוישנם שירים שמשך חייהם קצר, כלומר להיטים שהם אקטואליים בנקודת זמן מסוימת אך זמנם חלף ואיננו עוד, וישנם שירים כמו אלו של מדינה ששורשיהם נטועים עמוק יותר בהוויה החברתית-ישראלית ומשך חייהם ארוך יותר. כך הם שלושת השירים שאיתם סיים מדינה את הערב המיוחד הזה: "שבחי ירושלים", "אל תשליכני לעת זקנה" ו"ברכנו".
צילום: גלי מרגלית. סגיב כהן
צילום: גלי מרגלית. מתן לויהשירים של אביהו אינם מתיישנים וזה קורה בין היתר, כי זמרים צעירים מחדשים ומקליטים אותם, וכך הם נשארים בתודעה וזוכים בכל פעם להצלחה מחודשת. ובהתאמה, חלק גדול מיצירותיו זכה לשרוד בעולם השירים במשך עשרות שנים והפך לסוג של המנון.
צילום: גלי מרגלית. אביהו מדינה ובנותיואת הערב הפיק אבי גז, בניהולה המוזיקלי של ורד פיקר יחד עם הנגנים המלווים: מושיקו בילר, שמוליק שמיר, מיקי בן עטר, ברק רוני, אילן אביב ועופר שפירא.
היה זה ערב קסום מתובל בניחוח של זיקה למסורת, געגוע וגאווה רבה.
תודה לך, אביהו!
