פרק 12 חתונה ממבט ראשון: פרומו אמין? הזוגות מתאהבים

 מור ומאור. צילום: מתוך: חתונה ממבט ראשון 3, שידורי קשת

 

מור ומאור מחזל"שים, ומתכננים את החיים החדשים שלהם בדירה של מאור. מור פותחת בחקירה צולבת. תזכירו לי, היא עורכת דין? או שזו דנית מדנית ואמיר. הוא מגיב באי-נוחות ואני די משועשעת מהפתיח לסדרה: "מי הבוס?".

הם הולכים לסופר כי חייבים שיהיה אוכל בבית, אולי שם הם יתאהבו . לא נראה לי. "איך יכול להיות שאתה שף ואין לך אוכל בבית?" אני לא יודעת אם היא צודקת אבל אני ממליצה לו בחום לשנות את הטייטל לבעל מסעדה או שותף, זה פוטר אותו מלדעת לבשל. כן, הסיבוב בסופר לא מתחיל טוב, בלשון המעטה, הומור עצבני, דוקר וציני. ואולי זו דרכה של מור לעשות השתדלות, וזו דרכו ליישם את מה שדני אמר לו: "תהיה הבוס". 

 

 

מאור מצוות את מור כסו-שף, הוא רק לא יודע שהוא נפל על האדם הלא נכון לתפקיד, היא לא תשחרר בקרוב, והכול יוצא כל-כך אלים מילולית, שקוף שהצחוקים הם כיסוי על משהו אחר, העקיצות לא נעימות, היא עובדת בזה יחסית בצורה טובה.

היא עלתה על האג`נדה שלו, היא לא פריאיירית. אפילו את המיטה שלו היא מציעה לו ומסרסת לו את הג`נטלמניות. ואני מבינה מה קורה פה, היא נסיכה שראויה ליחס מלכותי, והוא קצת עממי שרוצה אחת מהח`ברה שתזרום. לסיכום, כמו שמאור אמר: "אנחנו עמוק בטירונות".

דנית ואמיר, עוברים מחר לדירה המשותפת שלהם, מלחיץ! הוא אהב את האירוח אצלה בבית, טוב, ככה זה כשמאוהבים, גם אם זה לא הדדי, אתה מקבל יחס VIP. והוא מעריך את זה, ומודה שהוא עדיין נלחם באינסטינקטים שלו, ומתברר שהווייב שלו עובר לחברים שלו, לקולגות. אני מרחמת עליו, על המלחמה הפנימית שהוא עובר. 

 

 

דנית אצל הפסיכולוגית, יעל, היא זימנה פגישה דחופה, על הפרק: הודעת וואטסאפ שאמיר לא הגיב לה ארבע שעות!

דנית, כל מילה בסלע! גם אני הייתי מתפוצצת מדבר כזה, בטח בתחילת היחסים. היא בסה"כ רצתה להתקרב וקיבלה ברקס. ולא משנה למה, היא אומרת. "לא?" מקשה יעל, "הרי סיבות זה דבר נורא חשוב בשבילך". היא מתעקשת ודנית מודה שהיא לא רואה אותם כזוג, כי הוא לא שם, התנהגותית הוא לא בזוגיות למרות שהיא רואה אותם מסיימים את התכנית ביחד. והיא כל-כך מפחדת להיפגע, הכנות שלה ממיסה אותי, היא קלטה שהוא לא בעניין אבל מפחדת לדבר. הפסיכולוגית שולחת אותה עם משימת אומץ, לדבר, להגיד, לשקף.

אמיר, כמו כל גבר שנתפס בקלקלתו, מקבל את השיחה מאוד קשה, ורשמית בא לי לתת לו סטירת לחי מצלצלת. כן, מודה, אני מרחמת עליו, אמרתי את זה, אבל היי, אתה שם, אמרנו כבר, אין ברירה, לפחות תהייה גבר, תודה שטעית, תודה שיצאת אפס קטן ומאופס, מניאק בכל רמ"ח איבריך ושס"ה גידיך!

איזו בחורה הייתה מסכימה לייבוש של פאקינג ארבע שעות???? והיא כל-כך כנה פה, שוטחת בפניו את האמת הכואבת שלה, את הילדה הפגועה שהבן שהיא מאוהבת בו לא רוצה לשחק איתה בהפסקה. אלא שידוע שההגנה הטובה ביותר היא התקפה, אמרו חכמים ומניאקים ממך, והוא מתקיף, מאשים, מגמגם, הכול העיקר לא להתנצל. 

 

 

את צודקת, דנית, אל תתנצלי! הוא יצא חרא וזה בגלל שהוא לא בעניין, פייר או לא פייר? זה המצב. ואת עוד יותר צודקת שאת מאשימה אותו שהוא הוציא אותך קטנה. תמשיכי! אי מאחורייך.

דבר אחד לא מסתדר לי: "חתיכי"? אולי פה היא נפלה, כי הוא הרבה דברים אבל לא חתיך. נו, על טעם ועל ריח וזה. אבל מה אני רואה? היא שוב מתנצלת שלא בצדק, אמרתי כבר שהוא יצא מניאק? אז הנה שוב, מ נ י א ק!

ובמקום לשים עליה יד מנחמת, איך לא, הוא ממזמז את ג`ינג`ר והיא ממשיכה להתנצל. לא! דנית, לא! הם מתנצלים אחד בפני השנייה, כי הדמעות שלה ניצחו. זה לא יעזור כל עוד הוא לא חושק בה, בסיטואציה אחרת הוא היה צריך להיות על 6 בנביחות התנצלות.

היא מבקשת בכנות מחוות קטנות של אהבה. הוא לא כזה, לטענתו, ומה שהוא כבר נותן, ניתן מכל הלב. מעניין. ושוב save by the ginger אני אוציא אותה לסיבוב, של לא פחות מחצי שעה, כמה שיותר רחוק ממך ואכן ומול המצלמה הוא מודה שהזיוף קשה לו ושהיא, בתכלס, צודקת.

אוי. הלב. הוא מחזיר את ג`ינג`ר והולך הביתה, לישון לבד. 

 

 

הדר ודניס, פותחים לי את הצ`אקרות של האהבה, הם מחויכים בטירוף. למרות שהדר מורידה לי קצת כשהיא מודה שהיא התרחקה קצת בסופ"ש. רגע, אני לא הייי שם לצפות? או שמדברים על סדנת הבישול אצל השף? כי את זה טחנתי כבר הבנתי את לא אוהבת שהוא משחק מישהו אחר. אה זה ה"הפרק האחרון" כדי שנשמע מה שיש ליעלי להגיד על זה בקליניקה.

ובכן היא מסבירה ליעל שמציק לה השואו שהוא עושה מול אחרים, הוא תוהה אם החברמניות שלו מפריעה לה והוא מופתע מזה. "אני מראה עוד צד שלי, אני מקליל", הוא חצי מתנצל, והמילים שלה גורמות לו להרגיש דחוי. אאוטץ`.

אבל יעל לא סתם נבחרה להיות הפסיכולוגית של הסדרה, היא ישר קלטה אותו: "אתה עובד בלהיות מקובל! עולה חדש, זר לשעבר, שצריך להצדיק את קיומו. והדר פשוט לא אוהבת את זה, נקודה".

אבל דניס מרים להנחתה ועונה: "בהנחה שזה המצב, שאני עובד בלהיות מקובל, זה בסדר?" אשכרה מבקש אישור מהאישה שלו, וואוהו היא אילפה אותו היטב. אבל היא לא אוהבת את זה, ולמרות זאת אומרת לו דברים קסומים: "אתה שווה בתור מי שאתה".

והנה הם הולכים יד ביד בדרך הביתה, ורק בבית היא פתאום תיתפס על המשמעות של מה שנאמר בפגישה, הוא יספר לה, בלי כאב או דמעות, הוא גבר! איך הציקו לו הילדים בילדותו, הוא אפילו יתהה בקול אם זה ניתן לוויסות. איך אולץ לעשות ברית מילה בגיל 7, איך קראו לו בילדות "אין תקציב" כי לא היה להם כסף בבית והבגדים שלו שידרו את זה. "הרגשתי בודד, קצת". הוא מודה.

וכנראה כשהיא נזכרת באבא גנדי, אביה הרוסי והמוכחש משהו, היא מתחילה להבין שהוא בסה"כ סיפור הצלחה מדהים! איך היום הוא במקום כ"כ הרבה יותר טוב מביסודי, הוא לא נפל מההצקות אלא נבנה מזה והיא מעריצה אותו, יו-הו. אלה בדיוק הגברים שהיא נמשכת אליהם.

דקה של מחיאות כפיים, זה כבר טרנד בתקופת הקורונה, לדני וליעלי.

הם במיטה, היא קוראת לו אין תקציב וזה יוצא לה כ"כ מתוק ומתפנק, חבל שכיבו את המצלמה. 

 

כן, כן, ראיתם נכון, הוותיקים כבר ישנים ביחד, דנית ואמיר שלא רוצה אותה, והדר ודניס ורוני ונועם. מה באמת קורה עם רוני ונעם הם חזק במשחקים מקדימים, הם שופכים דברים אחד על השני, מרטיבים אחד את השני, בשני המובנים לדעתי, וזה רק גורם לציפייה שלי לעלות, הוא אשכרה מחכה לה עם תבנית ביצים, היום זה כבר לא היה קורה, יש מגמה של חוסר בישראל. וכל זה קצת ילדותי בעיניי, איבד מעט את החינניות של זה.

אבל, חמודים, מי אני? תעשו מה שעושה לכם את זה. 

 

 

הוא נדלק מהילדה שבה, מקווה שהוא תידלק מהילדותיות שלו. היא כן... הגענו למיטה, יש התקרבות, הם כל-כך מתוקים שזה מעורר קנאה. היא תולה תמונות שלהם מירח הדבש והיא מודה, היא נכנסה לזה. היא כל-כך כנה, היא מבינה שלא נתנה הזדמנות בגלל שלא היה קליק ראשון והפעם היא רואה בזה שיעור לחיים. הם מתנשקים ואני שומעת "הווווו" אמריקאי כזה.

הגר וניר לא מצליחים להתרומם והנה השקר של הפרומו מתגלה, היא לא באמת אכלה לידו בסקסיות, היא טעמה ונגעלה ממנו, וזה הרס לה את הביס. אבל במקביל ירדה עליו ללא הפסקה: איך אתה לא מכיר את המזנון?? (גם אני לא), אני מגלה לך עולם, רוצה לומר, אתה לא יודע כלום בלעדיי אבל זה עדין לא שם.

הפרומו הבא, אם להאמין לו, מראה תמונה ורודה יותר גם שלהם וגם של זוג הקשישים שלנו. נו, אני מחזיקה אצבעות.