יתוש בראש - שעתיים מהנות של אסקפיזם מוחלט

 

 

המחזה "יתוש בראש" פרי עטו של המחזאי הצרפתי ז`ורז` פדו, מצחיק, משוחק נפלא, ולא פלא שרוב הצופים שיצאו מאולם התיאטרון אל האוויר שבחוץ, חזרו למציאות כשחיוך נסב על שפתותיהם.

 

למרות שמזה שנים אני כבר לא מאד נהנית ממחזות הפארסה, קומדיות שמטרתן לבדר את הקהל באמצעים של אירועים די מגוחכים ולא מאד מציאותיים, ולמרות שגם במחזה זה שמוצג בארצנו לא בפעם הראשונה וכנראה גם לא האחרונה, העלילה דמיונית משהו, הוא קולח, זורם בלי רגע של שקט ומנוחה, וכמה כיף להתמסר: שחקנים ושחקניות מחליפים בגדים, יוצאים ונכנסים דרך דלתות הנטרקות מכל עבר וככל שהעלילה התקרבה לסופה שהיה כמובן ידוע מראש - שמחתי יותר במה שעיני רואות.

 

צילום: יעל אילן  

קצת על העלילה – המחזה נכתב ב-1907, ומתרחש בפריז. רמונד שאנדביז, אותו מגלם ארז שפריר המצוין ויותר בתפקיד ראשי כפול. כל הכבוד על המאמץ הפיזי הדורש ממנו ריצות מאחורי הבמה על מנת להחליף במערכה השנייה בכל פעם בגדים. יכולתו לגלם שני תפקידים כל כך תובעניים מבלי להקרין לרגע עייפות - מרגשת. במחזה, הוא מגלם תפקיד של מנהל חברת ביטוח. אשתו חושדת בו שהוא בוגד בה, ויוזמת, בעזרת חברתה, להזמין אותו למלון אוהבים "לה ולי". שם, היא מקווה, היא תחכה לו ותוכיח לו ולעצמה כי הוא בוגד בה.

 

כמובן שהעלילה מסתבכת, ובמקום בעלה מגיע לפגישה טורנל, השחקן יואב היימן הנהדר, רווק שעובד עם הבעל ומפנטז שיכבוש את אשתו. שם ביחד עם עוד שמתווספים אל החגיגה, מתגלה, כי לבעל יש כפיל, וכולם מתרוצצים על הבמה בניסיון להבין מה עושה הבעל המכובד בבגדי פועל אדומים. מלבד הנפשות הללו, נכנסות לתמונה גם נפשות אחרות כמו קרלוס הומנידס, יוסי עיני המצחיק המגלם ספרדי מטורף מקנאה המרבה לנופף באקדחיו, אשתו החיננית השחקנית יעל אסתר מור, ומנהל המלון אוגוסטי - אותו מגלם לעילא ולעילא ניר רון.

 

 

אבל לא רק להם מגיעות התשבחות: איתי שור, המגלם את קאמי, מזכירו של שאנדביז, מגלם דמות בעלת ליקוי בדיבור. בדרך כלל כשיש במחזה מישהו הסובל מגמגום אני מיד מתקפדת במושבי. זה כלל לא מצחיק אותי, בעיני זו דרך נמוכה מאד ובטוחה לזכות בצחוקים מובנים מאליהם. אבל כאן, השחקן מגלם את ליקוי הדיבור בצורה כל כך מדהימה, שאי אפשר לחוש לרגע רחמים או תסכול אלא להתפעל.

 

 

גם רעייתו הכביכול נבגדת של הבעל, כרמית מסילתי-קפלן ולצידה עוד שתי שחקניות מוכשרות- אור לומברוזו וסוזנה פפיאן גילמו את התפקיד בצורה מושלמת. שאפו גם למי שמגלם את הרופא - יהויכין פרידנלנדר, לאריאל וולף המשרת המצחיק , ולדודו בן זאב המגיע בכל פעם כאורח אנגלי לאמצע הבמה וקורע מצחוק.

ומה עם הבימוי? אודי בן משה המוכשר הצליח להעמיס על הבמה מבלי להמאיס, ולזכותו של החאן יאמר שהם לא נגעו בנוסח העברי המשובח על פי ניסים אלוני. התפאורה, התאורה והתלבושות מעולים, במיוחד כבשו את לבי השמלות של שתי הנשים היפיפיות. 

 

 

ז`ורז` פיידו ידוע כמחזאי ששאב השראה במחזותיו מחייו שלו: הוא בילה הרבה במסעדות, הרבה להמר, ולא בחל בבגידות באשתו, עם נשים אחרות וגם עם גברים. הוא היה מחזאי פורה מאד, עם כי לתהילתו זכה בשנת 1892 עם המחזה "Monsieur chasse" (בגרסה העברית של נסים אלוני "צייד יצא לצוד בצד"). בהמשך, כמעט כל מחזה שלו זכה להצלחה, הוא היה פופולרי מאד אבל חייו הנהנתנים הכריעו אותו, והוא נפטר ממחלת העגבת ביוני 1921, בגיל 58. 

 

ז`אנר: הצגות, קומדיה. בימוי: אודי בן משה. שחקנים: אור לומברוזו, איתי שור, ארז שפריר, אריאל וולף, דודו בן-זאב, יואב היימן, יהויכין פרידלנדר, יוסי עיני, יעל מור, כרמית מסילתי-קפלן, ניר רון, סוזנה פפיאן. מחזאי: ז’ורז’ פיידו. תרגום: נסים אלוני