יקיצה ב-60 שניות

   

 

התנדבתי לפגוש את פטריציו פאולטי ולסקר את ספרו OMM - דקה אחת של מדיטציה מתוך תחושת שליחות עיתונאית. הנה עוד שרלטן שמצא דרך למכור להמון העצלן, חשבתי לעצמי. טכניקת מדיטציה שדורשת השקעה, ידע, זמן, התכווננות והבנה, הפכה אצלו לגלולת אינסטנט. אולי היא קלה לצריכה אך בטח לא מספיקה וכדי לעשות את המכה, הוא רידד מסורת מכובדת לדקה.

 

כמי שמתרגלת מדיטציה כבר שנים ארוכות, מחזיקה מעצמה מבינה ברוחניות בכלל ובבודהיזם בפרט, ההבטחה הגלומה למי שיתרגל דקה נראתה לי טובה מכדי להיות אמיתית. "ברגע שתלמדו את הטכניקה תהיו מסוגלים לתרגל אותה בכל זמן ובכל מקום שתרצו וכך להפחית את רמות המתח והחרדה, למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות, להיות רגועים יותר, להשקיט את `הפטפוט המחשבתי` בראש וליצור שקט, שיפור בתחושת הרווחה, יותר מיקוד וכתוצאה מכך יותר אפקטיביות בעבודה ובכלל פחות אי הבנות ויותר הנאה ממערכות היחסים", מבטיחה ההודעה לעיתונות שנשלחה מטעם פאולטי.

 

לא זאת ועוד אלא שפאולטי בחר להשתמש בביטוי המוכר "אום" (OMM) בכותרת. טריק נדוש לקידום מכירות עבור כל ההדיוטות ש"אום" זה הדבר היחיד שהם שמעו בהקשר של מדיטציה וכך יתפתו לספר. לכן גם לא התרשמתי מכך שהספר הוא רב-מכר באמזון איטליה, מולדתו של פאולטי. בינינו, מי לא היה מוכן לקנות הארה בדקה? לנסות טכניקה שמרחיקה כל מועקה?

 

חשדנית אך פתוחה להצעות, התייצבתי לערב ההשקה.

 

הרצאת הפתיחה של דוקטור טל בלבן דותן הבהירה באופן מגובה מחקרית את השפעות המדיטציה על המוח והייתה ברורה ומעמיקה. אחת אפס לצוות פאולטי על הרצינות, חשבתי לעצמי. זאת אינה עוד יוזמת בזק להתעשרות. ואז פאולטי עלה לבמה.

 

נינוח, מקרין חום ושמחה, כבר בדקות הראשונות הלב שלי נפתח לאיטלקי החייכן ולמתרגמת הישראלית של הספר, שולמית אסיף, המלווה את פאולטי מזה שנים. פאולטי הוא חוקר נלהב של המחשבה האנושית מזה למעלה מ-30 שנה באמצעות התכנית Human Inner Design ובית הספר הבינלאומי למודעות עצמית. לאורך השנים הוא פיתח שורה שלמה של כלים מקוריים ופרקטיים של אימון חווייתי וכן ערך מחקרים בתחום חקר המוח. בישראל פועלת מאז 2005 עמותת פטריציו פאולטי. העמותה מפעילה פרויקטים חברתיים וחינוכיים, בין היתר בתכנית נערי האור לנוער בסיכון.

 

בספר זה הוא מנסה לתת מענה למצוקה בת זמננו – סטרס בלתי פוסק. בעברית – עקה. בעולם הזה, בו אנו רצים ממקום למקום, כל שנייה חשובה לנו ותמיד נדמה שאין לנו זמן לכלום. המירוץ המתיש והמעייף הזה גורם לנו לשווע לקצת הפוגה, אבל למי יש זמן לעשות מדיטציה או סתם לשבת? מצד שני, ללא הפסקה נישחק במהרה ונחיה חיים שאינם מספקים. חיים נטולי משמעות.

 

"כבני המאה ה-21 אנו מוצאים את עצמנו לעיתים קרובות בפקקי תנועה, דבוקים ללא הרף לסמארטפון לטאבלט או למחשב, בתוך ריצה מתמדת אל עבר כל מה שעלינו לעשות אחר כך. אנחנו שקועים ומופגזים תמידית על ידי שיחות הודעות ווטסאפ והרשתות החברתיות וניתן להשיג אותנו 24 שעות ביממה. כל זה מביא לכך שנעשה יותר ויותר קשה למצוא רגע בכדי להיות עם עצמנו ולשאול את עצמי בכנות: אבל מי אני? מה אני רוצה באמת?", כותב פאולטי בספרו, "במקום לדאוג איך להאריך את החיים שלנו, עלינו ללמוד לחיות במלואו כל רגע של החיים שעומד לרשותנו. ולמרות זאת אנחנו ממתינים בקוצר רוח לסוף השבוע וכשהוא מגיע איננו מצליחים ליהנות ממנו כי אנחנו חושבים על מה שנצטרך לעשות בשבוע הבא. כך בעצם אנחנו מעבירים חיים שלמים ומאבדים את החיים שמתרחשים כרגע, כאן ועכשיו. זה הגורם העיקרי ללחץ ולתחושה המתמדת של חוסר סיפוק שאנחנו חווים (עמ` 9).

 

 

לפני שאפרט בקצרה על הטכניקה – אני מורידה בפני פאולטי את הכובע על דברי המבוא בספרו שכאילו כוונו ישירות אליי. חדורת רגשות אשמה על כך שאני לא מספיקה אפילו לנשום כמו שצריך, שלא לדבר על להשקיע עשרים דקות בהיפנוזה עצמית כפי שתכננתי או לתרגל מדיטציה מדי יום, כלים שאני יודעת בוודאות שיעזרו לי, הרגשתי כאילו גם דקה זה יותר מדי עבורי – יותר מדי מחייב, יותר מדי מפחיד ובטח לא אעמוד גם בזה וכבר נתקפתי תיעוב עצמי. פאולטי יודע את זה: "בחיפוש הזה, הדברים של החיים היום יומיים שלך, שעד היום נדמו לך כפסגות הרים גבוהות מכדי לטפס עליהן, הופכים לדיונות שניתן לחצות... כדי לעשות זאת יש צורך בסליחה!

 

לסלוח לעצמך על המגבלה שלך, על חוסר היכולת שלך ברגע נתון, זהו אקט האהבה הגדול ביותר האפשרי לך. ההימנעות מכך ... מובילה אותך תמיד לאותו מקום שבו נמצא אותו חלק בך שלא מוצא חן בעיניך ושהיית רוצה לשנות. כדי להיפטר מהחלק הזה ולנוע בקלילות אל עבר עצמך החדש, מושא שאיפותיך, עליך לשחרר את המגבלה שלך ולאהוב את עצמך בכל מאודך" (עמ` 24).

 

ואכן בעמ` 45, הוא מציע דרך לחישוב מסלול מחדש - הגדרת ערכים ובניית מודל מעורר השראה בעולמנו הפנימי שמניע את התשוקה להיות אדם חדש ולהצליח לתרגל את השיטה.

 

 

 

פאולטי מציע טכניקה יחסית פשוטה, להשתחרר מהעקה לדקה. ושלא תחשבו, דקה זה הרבה מאוד. גם אם זה נדמה מעט. הטכניקה מורכבת מחמישה מפתחות המשולים לאצבעות כף ידינו:

 

האגודל – דקה אחת – להירגע להישאר במיקוד מבלי להסיח את דעתך!

 

האצבע המורה -החזון – לדמיין, לדמות מראש את עצמך החדש.

 

האמה – להיפרד מהדבקות – מסמנת את חצי הדרך ומזכירה לך להתנתק מהצרכים, לקחת מרחק מהרגשות השליליים ולנקוט בנחישות כדי להגיע למטרה שלך.

 

הקמיצה – האצבע של טבעת הנישואין – ההבטחה וההתחייבות – להתנגד לצרכים של העולם הקטן שלך (תראו אותי, תעריכו אותי), להיכנע להופעתו של החזון החדש ושל העצמי החדש.

 

הזרת – העשייה הקטנה – נקיטה בפעולות קטנות קונקרטיות ויומיומיות שתובלנה לשינוי.

 

השיטה יכולה להוות תוספת חשובה למי שכבר מתרגל מדיטציה וכמו כן מתאימה גם לכל מי שלעולם לא תרגל מדיטציה והמעוניין ביותר רווחה ואיכות חיים באמצעות שינוי קטן בהתנהלות היום יומית שלו. תודה להוצאת חדקרן על כך שבחרה להוציא את הספר ואף גיבתה אותו בהקלטות מיוחדות מתורגמות לעברית בין השאר של מדיטציה בהנחיית פאולטי, הזמינות לקוראים ומסייעות רבות בתהליך.

 

חדקרן היא הוצאה עצמאית לאור שהוקמה בשנת 2011 על ידי טליה חלמיש ואסף פרסיה, במטרה להוות מנוע תרבותי המציע לקורא תכנים איכותיים בנושאי אמנות, חינוך ומודעות עצמית. לקראת שבוע הספר מומלץ לבדוק את המבצעים באתר של ההוצאה.