כשהמלך אסא התיישב על כס המלכות של יהודה (מלכים א` פרק ט"ו, פסוק י"ג / דברי הימים ב` פרק ט"ו, פסוק ט"ז), הוא הסיר את מעכה בת אבישלום מתפקידה כ"גבירה" כי היא "עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה". בהמשך הפסוק נכתב "וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן". מילונים של העברית המקראית החל מהמאה ה–11 קושרים בין ה"מפלצת" לפחד, ולכן בתקופת ההשכלה (סוף המאה ה–18 עד סוף המאה ה–19) סופרים שונים שלפו את המילה "מפלצת" מהמקרא והשתמשו בה כמילה לדברים מפחידים שונים.
גן המפלצות. צילום: קובי טיריפינטו
בהקשר הזה יצוין כי ילדים מאוד אוהבים לפחד. לכן הם אוהבים מפלצות, מכשפות וכמובן סוף טוב. הבקשה האלמותית "עוד פעם" מצד ילד שסיפרו לו לפני רגע את "מקס וארץ יצורי הפרא", היא אולי ההוכחה הניצחת לכך שילדים מכורים לאופוריה של אחרי הפחד. על-פי הכתבה הטרייה של חדשות ערוץ 2 על אפרים סידון ויוסי אבולעפיה, ילדים ככל הנראה נמשכים למפלצות וזקוקים לסיפורים מהסוג הזה, בהם הטוב אמנם מנצח, אבל לא לפני שהוא התמודד עם הרע מכל...
אז אחרי הפסקה של כמעט 20 שנה צמד היוצרים, אבולעפיה וסידון, שהיו בעבר "הזוג" הנוצץ של ספרות הילדים ("מעלה קרחות", "עלילות פרדיננד פדהצור" ועוד) חוזרים אלינו עם "גן המפלצות", יצירה משותפת חדשה שלהם בה הם מבקשים להציג בדרכם כי הטוב אכן מנצח, אבל לא לפני שהוא התמודד כאמור עם הרע מכל...
התערוכה החדשה כוללת 20 מפלצות ענקיות ומפחידות מצד אחד, ומהצד השני גם מגעילות ומצחיקות. מלאכת הקמת התערוכה נמשכה כשנתיים, בהן יצר ועיצב אבולעפיה את המפלצות, וסידון גיבש את הטקסטים לכל אחת מהמפלצות.
צוות גדול של שחקנים, זמרים, פסלים, מלחינים, נגנים ומעצבים השתתפו בפרויקט הענק, בו לכל מפלצת יש שם, תפקיד ותכונות אופי ייחודיות משלה והן עוסקות במנעד רחב של רגשות כמו: שמחה, פחד, צחוק, אהבה או כעס. עוד בתערוכה: מתחם פעילות לילדים שכולל פיסול מפלצות בחול בליווי מדריכים, מתחם לציור וצביעה וקיר סלפי של מפלצות.
אז מה חשבנו על התערוכה? הרעיון בבסיסו נהדר! אולם, סיפור מתקיים רק כאשר יש מתח ופתרון. בלי מתח אין קשב, ולטעמי היה חסר סיפור שיחבר בין כל המפלצות ואף יוסיף קצת מתח. ללא הפתרון אין שינוי ונדמה כי ניתן היה לקחת את כל מכלול המפלצות הזה ולהביאו למקום מעט יותר מאתגר עבור הילדים והמבוגרים כאחד. אולי לנסות וליצור סדנאות לשחרור פחדים, סדנאות ליצירת מפלצות, אולי הפעלה שתכליתה להביא להקשבה לקולות של פחד.
צילום: קובי טיריפינטו
אילו הייתי אני ממפיקי באירוע הייתי שוקל לפזר ברחבי המוזיאון דמויות אנושיות מחופשות למפלצות כך שהאינטראקציה עם הילדים תהיה גבוהה יותר מזו שמציע פסל דומם, מואר וצבעוני ככל שיהיה ואף להעמיד פסלים נוספים שאינם מגודרים ומרוחקים בהם ניתן היה לגעת ולמשש. וכלל, הייתי מצפה מקברניטי התערוכה שלצד אותם טקסטים מופלאים של סידון ויצירותיו מעוררות ההִשְׁתָּאוּת של היו עושים משהו נוסף מעבר לתערוכה פאסיבית, מאמץ נוסף לטעת בנו (הילדים והמבוגרים) ספק וחשש שאולי המפלצות באשר הן אינן אפשריות או מסוכנות או מפחידות (או שכן) ובכך (אולי) ללכוד את תשומת-הלב שלנו ולתת למתבוננים בהן להרגיש שההישג שלהם הוא ההישג שלנו, ושהאור שמנצח את החושך. זה אמנם לא חדש מבחינה אבולוציונית, אבל זה בדוק, וזה מנצח כל ניסיון לצאת דידקטי, צודק ומשעמם. אני סבור שניתן היה לשפר בקצוות ולספק תחושה שיש תמורה גדולה יותר בעד הכרטיס. מה שבטוח הוא שאחרי הבילוי במחיצת המפלצות הילדים שלכם ישובו הביתה עייפים, מותשים ומבסוטים וזה כשלעצמו הישג לא רע בימי החופש הגדול...
איפה? מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב
כמה? 109 שקלים. לקוחות חצי חינם - 49 שקלים לכרטיס, מותנה ברכישה מעל 150 שקלים בסניפים. לקוחות חברות אשראי - 1+1 ב-109 שקלים, והטבות נוספות בוועדי העובדים ולמחזיקי כרטיס דיגיתל - תושבי תל אביב.
קהל יעד? ילדים מגיל 4
מתי? חודשי יולי-אוגוסט, 23:00-18:30
